השורה התחתונה תחילה
התשובה של הונדה לדגמי הנייקד בנפח הבינוני היא תצורת מנוע יפני קלאסית של "ארבעה בשורה" ועיצוב מושקע שמסווה את העובדה שמדובר בכלי יעיל אך אפור כמו צבעו של אופנוע המבחן.
עוד ב-TheDoo
הונדה NC750X במבחן דרכים
מבחן השוואתי: הונדה אפריקה טווין מול סוזוקי ויסטרום 1050
מי אתה CB650R?
הונדה CB650R הוא אופנוע "נייקד" בסיסי ששורשיו נעוצים אי שם בסוף שנות התשעים כ'הורנט 600'. בשנת 2013 הוא שודרג ל-650 סמ"ק והחל להיקרא CB650F, והמנוע שהניע אותו הושתל לימים במהדורה משודרגת שהושקה בשנת 2019. מאז הוא נקרא CB650R.
דגם זה נחשב לאחד מבני משפחת ה"ניאו ספורט קפה" המודרנית של הונדה, והוא מעוצב בעיצוב פשוט אך כזה שמושך מבטים. יש מי שמוצאים בו אזכורי 'רטרו' כאלה ואחרים, אני לא ביניהם, מה גם שקשה לומר את זה על אופנוע שנצבע בצבע אפור בטון אופנתי. צביעת הזהב של הקייסים ושל ראש המנוע משדרת לטעמי יוקרתיות, שאני מחבב מאוד.
CB650R עולה בישראל 60 אלף ש"ח (לא כולל אגרת רישוי), וזה מציב אותו בעמדה מעניינת בתחרות. תצורת מנוע ארבעה צילנדרית, והספק מכובד של 94 כוחות סוס – די חריגים ואף מרשימים ביחס למתחרים. עם נתונים כאלה הוא יכול לאתגר גם אופנועים גדולי נפח – ההשוואה הברורה מאליה היא אל מול נייקדים בנפח דומה עם מנועי טווין מקבילי, למשל ימאהה MT07, סוזוקי SV650 וקוואסאקי ER-6N. אם ממש מתאמצים אפשר אפילו למתוח את התחרות עד לדוקאטי מונסטר שמונע באמצעות מנוע בנפח של יותר מ-900 סמ"ק ותג המחיר שלו מדגדג את ה-100 אלף שקלים. עם זאת, C650R יקר יותר מן המתחרים היפנים שנזכרו כאן וקרוב יותר למחירו של קאוואסאקי Z900, שגם לו יש מנוע ארבעה צילינדרים רוחבי.
מנוע, ביצועים
מנוע הארבעה צילינדרים בשורה של CB650R הוא "יפני קלאסי". באופן לא מפתיע הוא "מתקתק" הכי עגול שאפשר ומפיק מומנט מירבי של 6.5 קג"מ. למרבה הצער, הנתונים התיאורטיים המרשימים עלולים להסתיר את העובדה ששיאי ההספק והמומנט מתקבלים במהירות מנוע מאד גבוהה של 12,000 סל"ד ו-9,500 סל"ד בהתאמה. המשמעות, בחיי היום יום, היא שרוב הרוכבים יימצאו במשך רוב הזמן רחוק מאד מאזורי ה"טרפת".
זה לא נורא מכיוון שפעולת המנוע מאד חלקה וליניארית, בלי התפרצויות כח, והיא נמסרת לגלגל האחורי מבעד לתיבת הילוכים נעימה מאד לשימוש, ואפילו יוצאת דופן לטובה. מצד שני, המנוע משדר תחושה כאילו שהוא פחות חזק מכפי שהוא באמת. המצערת רגישה, מה שבא לידי ביטוי בעיקר בעת סגירתה, ואז מורגשת בלימת מנוע אגרסיבית מדי. אז נכון – אפשר להתנהל כמעט בלי לגעת בבלמים, אבל זה מקשה על שמירת קצב נוח ואחיד.
האופי המיוחד של המנוע הופך את CB650R לאופנוע שנשלט בקלילות ואינטואיטיבי לשימוש, וככזה יש לו פוטנציאל להיות מהיר מאוד כאשר מחליטים לתת בגז בקטע קצת יותר ספורטיבי. במהלך המבחן, גם אחרי שלחצנו אותו, נותרה תצרוכת הדלק סביב ה-20 קמ"ל.
התנהגות
CB650R הוא אופנוע מאוזן ונשלט, והוא משדר תחושה של כלי קטן ממדים וזריז. גובה מושב של 810 מ"מ מתאים מאד לרכיבה עירונית ובינעירונית כאחד. בולמי הזעזועים עושים עבודה טובה ומספקים לרוכב שפע של מידע אודות הדרך גם ברכיבה טכנית ומורכבת. מהירות השיוט מוגבלת לאזורי ה-130 קמ"ש כמו ברוב אופנועי הנייקד, ובמהירויות גבוהות מזה מסתבר שגם ההתנהגות פחות טובה. מערכת הבלימה, עם צמד דיסקים קדמיים בקוטר 310 מ"מ, טובה מאד ומספקת איזון טוב בין רגש לעוצמה.
בסיכום סעיף זה יוצא שהצבע של אופנוע המבחן תואם את האופי שלו: יעיל ואיכותי כפי שאפשר לצפות מהונדה, ואפור-בטון באותה מידה.
נוחות ושימושיות
תנוחת הרכיבה נוחה, ולמרות היעדר מיגון רוח רוכב ממוצע קומה יכול לרכוב ללא מאמץ מיוחד. מהנדסי הונדה בחרו שלא לצייד את האופנוע הזה בשליטה בניהול המנוע והוא מצויד אך ורק במערכת למניעת נעילת גלגלים בעת בלימה (ABS) ובבקרת אחיזה שאפשר לנתק בלחיצת כפתור. תאורת האור הנמוך חלשה מידי ואלומת האור הגבוה מספקת. קשה לי לדמיין את האופנוע הזה עם ארגז אחורי, אבל זוג תיקי צד יכול להתאים. מושב הרוכב נוח למדי, אבל מושב המורכב קטן ודחוק מכדי להתאים להרכבה.
השורה תחתונה
הונדה CB650R הוא נייקד שמשדר תחושה זריזה ואופיינית לאופנוע קטן. הקו העיצובי שלו תואם את משפחת ה"ניאו ספורט קפה" של הונדה אבל הוא מעוצב באופן שמרני, עם נטייה ברורה לשימושיות. אין לו יומרות טכנולוגיות והוא נותר בין הבודדים שמשמרים את מסורת ה'ארבעה בשורה' היפנית הקלאסית. התוצאה היא שמתקבל אופנוע בסיסי אבל "עם קטע".
זאת מכונה לא מאיימת, חלקה, וקלה לרכיבה, ותחת ידיים נכונות היא יכולה להשיג ביצועים "מאד מעניינים" בזכות המנוע שלה.
