בשנים האחרונות התעורר מחדש מירוץ החימוש בקטגוריית אופנועי הסופרבייק. בעקבות דוקאטי פאניגאלה V4 (שעודכן לקראת מילאנו) הגיעו אפריליה RSV4 1100 וב.מ.וו S1000RR החדשים וימאהה R1 רענן שהצטרפו לקאווסאקי ZX10RR, שמשתדרג בעקביות וממשיך לשלוט באליפות הסופרבייק העולמית.
הונדה נותרה קצת מאחור במירוץ הזה. למרות שהעבירה את הפיירבלייד שלה בשנה שעברה מקצה שיפורים קליל, הוא לא השתנה מהותית מאז 2017, וגם אז היה מדובר במתיחת פנים לדגם ששורשיו מגיעים עד לשנת 2012. כך שזה לא הספיק אל המתחרים המתעצמים. עם פתיחת תערוכת מילאנו חשפה הכנף האדומה לצד האפריקה טווין החדש גם CBR1000RR חדש לגמרי שאמור להחזיר אותה למרכז הבמה.
הונדה CBR1000RR לשנת 2020 הוא אופנוע חדש לחלוטין, וכדי לחזור לפסגת קטגוריית אופנועי הליטר הספורטיביים גייסה הכנף האדומה את כל התותחים הכבדים, ולא היססה להשאיל מגוון מאפיינים וטכנולוגיות מאופנוע ה-MotoGP שלה. את האזכור הראשון מעולם מרוצי הגרנד פרי ניתן למצוא בעיצוב האופנוע, עם פרינג חדש בעל הכנפונים האווירודינמיים אותם כבר הכרנו מהאופנוע של מארק מרקז.
לצד הפרינג האוורודנימי מתהדר הפיירבלייד החדש במסכת חזית חדשה עם צמד פנסים קטנים וצרים בטכנולוגיית LED, ומיכל דלק חדש ונמוך יותר כדי להקל על הרוכב לחבוק אותו במהירויות גבוהות. בהונדה מתגאים ביעילות האווירודינמית ומצהירים שלפיירברלייד החדש מקדם גרר הנמוך ביותר בקרב אופנוע הספורט, רק 0.27 CD.
מנועו של ההונדה פיירבלייד לשנת 2020 חדש לגמרי ואימץ מבנה של מהלך קצר עם מידות בוכנה זהות לאלו של ה-RC213V, אך בניגוד אליו שומר הפיירבלייד על נאמנות לתצורה של ארבעה צילינדרים בשורה. מהלך הבוכנה התקצר דרמטית מ-55 ל-48.5 מ"מ, כאשר קוטרה צמח מ-76 ל-88 מ"מ. יחס הדחיסה נותר זהה (1:13.0) אך המנוע אמור להיות הרבה יותר תאב סל"ד וריסרי באופיו. השסתומים במנוע החדש עשויים מאלומיניום ואילו הנדנדים ומוטות הקישור עשויים מטיטניום. גלי הזיזים מצופים מעתה DLC להפחתת חיכוך, והמנוע נושם דרך תיבת אוויר מוגדלת כשגופי המצערת גדלו לקוטר של 52 מ"מ.
כל השינויים הללו מאפשרים למנוע הפיירבלייד החדש להפיק 215 כ"ס, 25 כ"ס יותר מאשר מנוע הדגם הקודם, המתקבלים ב-14,500 סל"ד (1,500 סל"ד גבוה יותר). המומנט המרבי נותר דומה (11.3 קג"מ) אך מתקבל כמו ההספק 1,500 סל"ד גבוה יותר.
שלדת ה-CBR1000RR חדשה לחלוטין ומציגה גאומטריה שונה מזו של הדגם הקודם. בסיס הגלגלים התארך ב-5 ס"מ תמימים לשיפור היציבות הכיוונית, זאת הודות לזווית המזלג גדלה במעלה אחת ל-24 מעלות ולזרוע האחורית החדשה שהתארכה ב-3 ס"מ. בדגם ה-R הסטנדרטית מצוייד CBR1000RR במזלג קדמי הפוך עם בוכנה בפנימית גדולה (BPF) ובולם אחורי מתכווננים מתוצרת שוואה. בגרסת ה-SP (המתהדרת בצביעה בגווני HRC) מחליפים אותם מתלי אוהלינס מתכוונים, אליהם מצטרפים קאליפרים רדיאלים מתוצרת ברמבו במקום אלו של ניסין בגרסה הסטנדרטית. המשקל הרטוב של האופנוע עומד על 201 ק"ג, 5 ק"ג יותר מהדור היוצא.
חבילת האלקטרוניקה ב-CBR1000RR החדש מאפשרת גמישות גדולה לרוכב היכול לבחור בשלושה מצבי רכיבה שונים, כאשר בתוכם ניתן לבחור בין חמישה מצבים לתפוקת המנוע ושלושה מצבי של בלימת מנוע. אל האפשרויות הללו מצטרפת מערכת בקרת אחזיה עם תשעה מצבי פעולה, שני מצבי פעולה למערכת ה-ABS, בקרת ווילי בקרת שיגור עם 4 מצבי כיול ואפילו קוויק שיפטר אלקטרוני. גם בתחום הזה לא כבר נופל הפיירבלייד החדש ממתחריו.