אבזריון מקבוצת 'עופר אבניר' השיקה את מערכת Tech-Air של חברת Alpinestars. באירוע השקה מכובד, שנערך במלון 'הילטון'.
בהשתתפות נציגי היצרן – גורדון קסטנר וסילביו ברונר, הוצג מעיל ההגנה החדש של החברה בלוויית הסברים, כמו גם הדגמה חיה על אחד המשתתפים. בהמשך לבשנו את המערכת ואת המעילים הנלווים, והתרשמנו.
מערכת 'טק-אייר' כוללת 'וסט' ובו ארבעה חיישנים: שלושה מדי תאוצה שממוקמים במרכז הגוף, על כל אחת מן הידיים, וכן ג'יירוסקופ. הווסט מורכב על חלקו הפנימי של מעיל או חליפת רכיבה באופן שמזכיר פנימית בתוך צמיג רכב.
כל אלה אמורים להפעיל מנגנון ניפוח של כרית-אוויר כאשר הם מזהים מצב תאונתי, ובאמצעותה להפריד בין גוף הרוכב לבין עצמים קשים שבהם הוא צפוי להיתקל בעת תאונה.
לדברי אנשי אלפינסטארס, המערכת שלהם מזהה את הצורך בניפוח כרית האוויר בתוך 25 אלפיות שניה, ומרגע ההפעלה חולפות 30-60 אלפיות שניה נוספות עד לניפוח מלא שלה. למען הפרופורציות – משך הזמן המשוער עד לפגיעה של הרוכב בכביש או ברכב אחר נאמד בכ-200 אלפיות שניה או יותר.
ניפוח הכרית מבוצע באמצעות מיכל שמכיל גז ארגון, זה גז "אדיש" ולא דליק ולכן – לטענתם – מותר להטיס אותו במטוסים ללא חשש (עם זאת, יודגש שחברות תעופה אוסרות הטסה של מיכלי גז מכל סוג).
לאחר הניפוח נותרת כרית האוויר מנופחת למשך חמש שניות, ולטענת אנשי אלפינסטארס זהו פרק זמן ארוך מספיק כדי להגן על הרוכב גם מן הפגיעה הראשונית, גם מפגיעה משנית וככל הנראה גם מעצמים נוספים במורד הדרך. ריקון מוחלט של הכרית אורך כדקה נוספת.
המערכת אמורה לספק הגנה לרוב פלג הגוף העליון, ופחות לזרועות, ואלפינסטארס משווקת גם ליין מעילים ובטנות כאלה גם לרוכבות, אשר להן, כידוע, גיאומטריה מעט שונה.
לא חדש, חדשני
רעיון "כרית אוויר לאופנוען" אינו חדש, אולם בשונה ממערכות אחרות, אשר מבוססות על רכיבים כמו כבל שנקשר לאופנוע או מקלט GPS חיצוני, המערכת של אלפינסטארס הינה עצמאית, לא קשורה למצב האופנוע, ומחשבת את פעולתה תוך התמקדות בנתונים שנמדדים על-ידי ארבעת החיישנים שעל גוף הרוכב.
אנשי אלפינסטארס הסבירו שהחברה שלהם החלה לאסוף נתונים אודות תאונות דרכים שבהן מעורבים אופנועים כבר בשנת 2001, ועם הכנסת מערכות מדידה משוכללות יותר, בשנת 2004, שופרה אצלם היכולת לאסוף נתונים כאלה.
המחקרים שלהם, לדבריהם, הצביעו על העובדה שגם במצבי רכיבה קיצוניים נותר גוף הרוכב יציב יחסית ולכן הסיקו שמערכת הגנה פאסיבית מסוג זה צריכה להתבסס על מעין 'ביטנה' שכוללת את מערכת הניטור בשלמותה.
ביטנה כזאת יכולה להפעיל לא רק מערכות כריות-אוויר מתוצרת אלפינסטארס אלא גם מתוצרת יצרניות אחרות, שהותאמו אליה. מערכת הבטיחות שפותחה על-ידם נוסתה, כך הם אומרים, לאורך יותר ממיליון קילומטרים של רכיבה, ועד עתה טרם דווח להם על אירועי הפעלת שווא מאף מקום בעולם.
אלפינסטארס ייצרה בשלב זה שתי מערכות שונות – אחת שמיועדת לרכיבה על כביש ציבורי ואחת למסלולי מרוצים, ואלה נבדלות זו מזו בכך שהשנייה מספקת הגנה מעט יותר נרחבת לכתפיים ומאפשרת להמשיך לרכוב גם אחרי נפילה, כשהמערכת מסוגלת לפעול פעמיים רצופיות. אפשר גם להשתמש על מסלול במערכת שמיועדת לכביש, וזאת עם ביצוע תכנות שאורך דקות ספורות.
הרושם שקיבלנו, בעת הדגמת המערכת, הוא של מהלך ניפוח מהיר ביותר, ולאחר שמתגברים על ההלם הראשוני אפשר להמשיך לתפעל את האופנוע (אם עדיין נשארים עליו) היות שמגבלת התנועה היא באזור הכתפיים בלבד, ולא בידיים.
לאחר כל 24 שעות רכיבה נדרשת הטענה של סוללת מחשב ההפעלה של המערכת, אבל אם שכחתם לטעון אותה אפשר להשתמש במטען מהיר שמספק ארבע שעות רכיבה לכל שעת טעינה אחת.
אלפינסטארס מעניקה עשר שנות אחריות למערכת, אולם כדי לשמר אותה יש לבצע טיפול תקופתי אחת לשנתיים. במקרה המצער שבו המערכת צריכה להוכיח את עצמה אפשר להשיב אותה לכשירות אצל טכנאי מוסמך בארץ, ואין צורך לשלוח לצורך זה את המעיל לחו"ל.
המערכת עומדת בתקן בטיחות 1P למערכת כרית אוויר מכאנית, וזאת מאחר והאיחוד האירופי עדיין לא הגדיר תקן לכרית אוויר אלקטרונית.
אלפינסטארס השיקה אתר אינטרנט שאליו יכול כל בעל מערכת כזו להתחבר ולקבל מידע אודות שעות הנסיעה של המערכת והאם עברה תאונות, נתון חשוב לאור האחריות בת עשר השנים ואפשרות מכירת הציוד במהלכה.
המערכת אטומה למדי ומעט כבדה, לכן נראה שהיא עלולה להעיק על רוכבים ישראלים בעת רכיבה בקיץ. גם המחיר שלה לא נמוך: כ-5,360 ש"ח (כולל מע"מ) למערכת עצמה, ועוד 1,890 ש"ח למעיל קיץ או 3,330 ש"ח למעיל חורף.
צריך לקוות שעם התקדמות והוזלת הטכנולוגיה ועלויות הייצור יוזל גם מחירן של מערכות הגנה שכאלה. סילביו ברונר אמר לי שהוא מאמין שבתוך שנתיים עד ארבע שנים תתאפשר הוזלה כזאת.
