הונדה X-ADV 750 יירשם בדברי ההיסטוריה הדו-גלגלית כ"שיחוק", לאחר שרתם את הסנטימנט האוהד שקיים כיום בעולם כלפי אופנועי "אדוונצ'ר" ותרגם אותו לעיצוב נועז, כמעט בוטה, של קטנוע (אם אפשר לכנות "קטנוע" כלי שעולה כל כך הרבה).
מטבען של אופנות הן סוחפות אחריהן את כל השחקנים בשוק, וכעת מתייצבים היצרנים בזה אחר זה עם גרסאות שונות ומשונות לקטנועי אדוונצ'ר. העניין הוא ש"קטנוע" ואדוונצ'ר" לא לגמרי מתחברים זה לזה, ואם תרצו זאת בעצם המקבילה הדו-גלגלית למה שבעולם המכוניות נקרא "ג'יפונים". כלומר, קשה לחשוב על שביל שאפשר לחצות עם יונדאי טוסון אבל אי אפשר לעבור בו עם יונדאי אלנטרה, אלא שהפוזה מדברת ולקוחות מוכנים לשלם תמורתה יותר.
עוד ב-TheDoo
ARIIC LK300T במבחן דרכים
סאן יאנג קרוזים אלפא 300 במבחן דרכים
קימקו דאונטאון 350 במבחן דרכים
שני קטנועי ה"פסאודו-אדוונצ'ר" שמתייצבים כאן למבחן קורצים לכיוון השטח עם מרווח גחון טיפה יותר נדיב מן המקובל, מתלים קשיחים וכידון שטוח ורחב. את שניהם כבר פגשנו: את הונדה ADV350, ראשון נציגי הקטנודוונצ'רים בישראל בחנו, ואילו בהשקה הישראלית של קימקו DTX360 השתתפנו, וכעת הגיע סוף סוף הזמן להציב את שניהם זה מול זה לעימות חזיתי.
אגב – בראש הדברים צריך לומר שלשני היצרנים יש גישות שונות בתכלית: אנשי הונדה אומרים שהקטנוע שלהם לא מיועד לשטח (ובינינו – מי באמת רוצה לרדת עם קטנוע לשטח?) ואילו יבואני קימקו דווקא דוחקים בנו "לתת בגז בשבילים".
עיצוב ומיצוב
העיצוב של הונדה נגזר באופן מאד ברור מזה של האח הגדול, X-ADV750 אבל ניכר שהוא בעיקר רוכב על ההצלחה שלו ולא נראה קרוב כל כך לאפריקה-טווין כמו ה-750. בולמי הזעזועים האחוריים, שמצוידים במאגר גז, והכידון השטוח והחשוף לוכדים מיד את המבט, ובאופן כללי העיצוב של הכלי הזה קרבי וזקוף מזה של פורזה 350 שעליו הוא מבוסס.
קימקו, לעומתו, מזכיר מלפנים את אבי קטנועי השטח – 'טייפון 50x', עם "מקור" רחב מעל הגלגל הקדמי ועם חיתוכי פלסטיקה ופנסים שיוצרים רושם קרבי ועם צמיגי סמי-שטח שמשלימים אותו. מאד חבל שמעצבי קימקו לא הלכו את כל הדרך והותירו כידון חבוי תחת מעטה פלסטיק, ובכלל – נראה שהם העזו פחות.
לא פחות חבל ששני האקזמפלרים שהתגלגלו לידינו צבועים באפור משעמם שמעקר מהם את כל העוקץ ומסווה את קימורי הגוף ואת שריריו.
שוק הקטנודוונצ'רים עדיין לא הגיע לרתיחה אבל כבר מזמן שהוא הומה וגועש. אצלנו, בישראל, מוצעים אפריליה SR125/200GT, לונג'יה XDV250, והזוג הבכיר כרגע, זה שעומד כאן למבחן. בכיר בכיר, אבל לא זול: הונדה ADV350 עולה 40,400 שקלים לפני אגרות רישוי, ואילו קימקו DTX360 עולה כ-38,000 שקלים. בקרוב יצטרף לקלחת גם דגם תואם מבית סאן יאנג שנחשף בסוף השנה שעברה.
מנוע וביצועים
לשני הקטנועים נתונים מכאניים כמעט זהים. הקימקו מונע באמצעות סינגל בנפח 320 סמ"ק שמפיק כ-28 כוחות סוס, ואילו להונדה יש מנוע דומה, בנפח 330 סמ"ק, שמפיק כמעט 29 כוחות סוס.
ההונדה מאיץ מעט יותר חזק ביציאה מהמקום, אבל בהאצות ביניים שניהם כמעט זהים, עם יתרון קל להונדה. שניהם מגיעים ל-130 קמ"ש די בקלות וסביב המהירות הזאת אפשר להתנהל עם מעט רזרבה לעקיפות. נראה שלשניהם נבחרו מנועים טובים ומוכרים ושניהם מספקים כוח שתואם את משקלם. עם זאת, המנוע של הונדה פועם באופן חלק ושקט יותר בכל טווח הסל"ד בעוד שזה של קימקו רועד יותר.
התנהגות כביש, נוחות
גורם מאד משמעותי להתנהגות של כלי דו-גלגלי הוא גודל הגלגלים וסוג הצמיגים. מהנדסי הונדה בחרו בגלגל קדמי בקוטר 15 אינטש ואחורי בקוטר 14 אינטש, ושניהם נעולים בצמיגים מוטי כביש. מהנדסי קימקו הלכו על 14 אינטש מלפנים ו-13 אינטש מאחור עם צמיגי 50/50 לשטח/כביש.
כמקובל בקטנודוונצ'רים לשני הכלים יש בולמי זעזועים קשיחים מאוד, ונראה שמהנדסי הונדה לקחו את הקונספט הזה אל נקודת קיצון, בשעה שאנשי קימקו הסתפקו בקשיחות יחסית לקטנועי מנהלים סטנדרטיים, אך רכה מזו של הונדה.
התוצאה היא שהונדה משדר תחושה יציבה ונטועה על כביש מהיר, עם המון ביטחון בהטיות ובשינויי כיוון. הקטנוע הזה ממש נטוע על הכביש, וזה בא על חשבון נוחות הנסיעה כשהוא "מעניש" רוכב שיבלה איתו ברכיבה עירונית או על אספלט משובש. בניגוד מוחלט לחשש של אנשי הונדה – דווקא ברכיבת שבילים הפגינו בולמים אלה את מה שיש להם לתת, אם כי גם שם הם העניקו תחושה "ספורטיבית", אולי קצת יותר מידי.
קימקו משדר מסר קשיח בעיקר מכיוון המתלים האחוריים, והוא מאפשר רכיבה בטוחה על כביש מהיר. ההתנהגות שלו בעיר טובה יותר היות שהוא מקל על הרוכב בעת מפגש שכיח עם פגעי אספלט או פסי האטה. הבדלי הקוטר של חישוקי הגלגלים, ובחירה בצמיגים מסוג שונה, יוצרים שוני בהתנהגות וביציבות: ההיגוי של קימקו רגיש יותר, והוא מעט נחות מן ההונדה בעת הטיות במהירות גבוהה ובשינויי כיוון מהירים. עם זאת – צריך להדגיש שאנחנו מדברים על "קצה טווח הביצועים", כלומר שהרוכב הממוצע לא צפוי להבחין בהבדלים.
לשני הכלים יש בלמים מצוינים שמאפשרים עוצמת בלימה מכובדת ורגש טוב. מערכת ה-ABS של קימקו מתערבת מעט מאוחר יותר, וזה מאפשר שימוש יעיל יותר בבלמים על משטחים עם אחיזה נמוכה, כלומר מחוץ לאספלט.
נוחות ושימושיות
לשני הקטנועים יש תנוחת רכיבה של "קטנוע מנהלים עם טוויסט", והטוויסט הזה הוא קשיחות בולמים שפוגמת בשימושיות ובנוחות היום-יומית שלהם. כאמור – ההונדה קשיח מדי לרכיבת כביש שגרתית ואילו הקימקו קשיח קצת פחות, וזה גם מקנה לו עדיפות ברמת השימושיות היום-יומית. מאידך, קל יותר להתחבר להונדה בזכות תנוחת הרכיבה, והשדרה המרכזית שלו מסיבית יותר ומספקת תמיכה טובה לפלג הגוף התחתון.
לוח השעונים של הונדה קצת מיושן ואפור ביחס ללוח השעונים של קימקו, שבולט בצבעוניות ובגודל שלו. הוא מציג לרוכב באופן ברור ונעים את כל המידע הנחוץ לו באופן ברור וקריא. לשני הקטנועים יש שפע של מקום אכסון תחת המושב, ולשניהם יש תאי אכסון קדמיים כמעט זהים ומפתח KeyLess עם כפתורי שליטה והתנעה אינטואיטיביים.
בקימקו יש מנופי בלם מתכווננים, וזה יתרון על פני המנופים הפשוטים יותר של הונדה. בקרת האחיזה מתנתקת וחוזרת בשני הכלים בלחיצת כפתור. איכות ההרכבה של קימקו טובה מאוד עם גימור מעולה, וגם איכות ההרכבה של הונדה מצוינת, עם שאיפה לשלמות.
ל-DTX מרווח טיפולים מומלץ של אחת ל-5,000 ק"מ כשהמחירים עומדים על 726 ש"ח לטיפול קטן ו-1,013 ש"ח לטיפול גדול, שבטיפול 20,000 יש צורך בהחלפת רצועת וריאטור ומחיר הטיפול הוא 1,911 ש"ח.
מרווח הטיפולים ב-ADV גדול יותר והוא אחת ל-12 אלף ק"מ, כאשר מחירו של טיפול קטן הוא 883 ש"ח ומחירו של טיפול גדול הוא 2,071 ש"ח כולל מע"מ.
השורה תחתונה
הקטנודוונצ'רים הם הקרוסאוברים של העולם הדו-גלגלי, עם עיצוב קרבי ושונה ובולמים קשיחים שאולי תורמים מעט בעת רכיבת שטח אבל גובים מחיר כבד על הכביש. הקטנועים האלה לא בנויים לרכיבת שטח, גם לא הקלה ביותר, וכמעט לא מוסיפים ערך שאין בכל קטנוע מקביל להם, אם רק נועלים אותו בצמיגים המתאימים.
גם הונדה וגם קימקו עיצבו קטנועים מגניבים למרות שאין בהם אף בשורה חדשה. במקרה של הונדה זה בעצם פורזה 350 קצת יותר מעוצב, ואילו מעצבי קימקו הינדסו את העיצוב השרירי שלהם על בסיס דאון-טאון. שניהם די דומים מבחינת "אפקט הפוזה" שהם מקנים ללקוחות, ושניהם גם גובים פרמיה יקרה, כנראה יקרה מידי, תמורת הפוזה הזאת.
ההונדה משדר בסך הכל תחושה יותר איכותית ומגובשת, ולכן – כאשר שמים בצד את הקשיחות המוגזמת שלו – הוא מנצח את המבחן הזה בנקודות בודדות. אם הפרש המחיר היה מעט יותר משמעותי כנראה שהתוצאה הייתה אחרת.
בחנו: דור אבן כץ וכפיר אלדד
לונג'יה XDV – קטנודוונצ'ר בזול
לא רק היצרניות הגדולות זיהו את אופנת קטנועי האדוונצ'ר, ואם אתם לא רוצים לשלם כ-40 אלף ש"ח פלוס על קטנוע במראה קרבי ל"לונג'יה" הסינית המיובאת על ידי קבוצת מוטו 24 יש אלטרנטיבה עבורכם.
מדובר בקטנוע הכולל את שלל מאפייני העיצוב הקרביים בז'אנר ומונע על ידי מנוע 250 סמ"ק מוכר ומוכח מבית פיאג'ו, המעניק לו ביצועים מספקים בהחלט לתנועה עירונית-פרברית, לצד יתרון בדמות ביטוח חובה מוזל. רמת האבזור של לונג'יה XDV נדיבה וגם איכות ההרכבה מפתיעה לטובה. מצד שני, ללונג'יה בדומה לצמד הנבחן לעיל מתלים קשיחים למדי וגם מאחורי עיצוב האדוונצ'רי שלו אין יכולת שטח כלשהי. השורה התחתונה היא תג המחיר עומד על 30 אלף ש"ח, לא זול עבור מותג סיני שעדין צריך להוכיח את עצמו לקהל הישראלי, אבל ביחס לקימקו ולהונדה מדובר במציאה, בטח לאור העובדה שהוא לא נופל מהם משמעותית, אם בכלל, בנקודות החשובות ואף מציע את יתרון הביטוח. המבחן המלא בקרוב.
