חץ בלב: הוסקוורנה סווארטפילן 401 במבחן דרכים

סווארטפילן 401 מחזיר את הוסקוורנה לתחום אופנועי הכביש, והוא עושה זאת בראש ובראשונה עם עיצוב מדליק בסגנון סקרמבלר. יצאנו לבחון את החץ השחור שהראה שיש לו להציע הרבה יותר מיופי

רגע, רגע, רגע. עזבו הכל. עזבו ביצועים, שחררו מהנוחות או מהשימושיות, עוד נגיע לזה. הפעם חייבים להתחיל מהסטייל. הסווארטפילן (חץ שחור בשפה השבדית) ראוי לתואר “סקסי”, וזה לא עניין של מה בכך כשמדובר באופנוע תקציב. מכל זווית הסווארטפילן מדגמן, מושך, מלהיב ומעורר תשומת לב. בעולם בו כל-כך חשוב לנו להראות ולהיראות, הוסקוורנה קלעו בול למטרה עם ליין אופנועי הכביש החדשים שלה.

לאחר שנרכשה מידי ב.מ.וו עברה הוסקוורנה מהפך תחת בעלת הבית האוסטרית החדשה. אחרי רה-ארגון בדגמי המוטוקרוס והאנדורו שחולקים בסיס משותף כעת עם דגמי ק.ט.מ, הגיע השלב בו בהוסקוורנה רוצים לממש את הפוטנציאל ולהפגין את ייחודיות המותג. אחרי הכל, אי אפשר להסתמך רק על אופנועי שטח כתומים בתחפושת (פחות או יותר).

למרות שהוסקוורנה מתקשרת עבורנו אוטומטית כיצרנית של אופנועי שטח, בהיסטוריה המפוארת שלה יצרה החברה גם לא מעט אופנועי כביש. אחד מהאופנועים הבולטים מהעבר של החברה, כשעוד הייתה שבדית למהדרין, היה הסילברפילן (חץ הכסף) מאמצע שנות ה-50′, שגם שימש השראה לסדרת אופנועי הכביש החדשה הנוכחית.

הסווארטפילן ואחיו התאום וויטפילן הם אופנועים זהים בבסיסם בשינויים קלים. הסווארט נוטה לכיוון סגנון הסקרמבלר עם צמיגים דו-שימושיים וכידון גבוה, ואילו הוויט הוא יותר בסגנון קפה רייסר ומתהדר בצמיגי כביש וקליפאונים. מעבר לכך ישנם עוד מספר שינויים קוסמטיים קלים, אך הבסיס המכני זהה לחלוטין עם שלדה ומנוע שנלקחו מק.ט.מ דיוק 390 (לוויטפילן גם גרסת 701 עם מנוע שנלקח מהדיוק 690).

הגם שכאמור מדובר באופנוע תקציב ,רמת הגימור גבוהה והכלי ממותג הוסקוורנה בטוב טעם. החל מקצה הכנף הקדמית ועד התפר האחורי של כיסוי המושב. שלדת הצינורות חשופה ומרשימה, המחרשה האחורית מדליקה וכל כולו צועק ‘צלמו אותי!’.

התמקמות ותנועה
הסווארט הוא אופנוע קטן ממדים. קטן מאוד אפילו, מה שגרם לי להרגיש איש גדול ליום אחד. גובה המושב 835 מ”מ ובסיס הגלגלים נושק ל-136 ס”מ שמכתיבים תנוחת ישיבה דחוסה. בתחילה לא מצאתי את עצמי על גביו, כשלפרקים התחושה היא ישיבה ממש על הבולם הקדמי. השילוב של אופנוע קצר, כידון רחב ותנוחה זקופה הרגיש מוזר, אך לאחר פרק הסתגלות קצר חשתי בבית.

את שלב הרכיבה העירונית צלח הסווארטפילן בהצטיינות, למרות זווית צידוד הכידון המוגבלת אך בזכות בסיס הגלגלים הקצר והמשקל הקליל. משם יצאתי לכביש המהיר. בדרך כלל, כשאני רוכב על אופנוע קטן נפח אני מנסה להיכנס לראש של הרוכב הממוצע אליו מכוונת המכונה ולחשוב מה הוא היה מרגיש. מן הסתם, אותו רוכב היה מרגיש שחסר לו כוח כיוון שהוא על אופנוע בנפח צנוע, אבל  כאן הסווארט סיפק הפתעה.

מנוע הסינגל בנפח 373 סמ”ק מפיק 43 כ”ס נאים וצריך להזיז למעט הרוכב 143 ק”ג בלבד. בזכות משאבת הזרקה המופעלת ע”י מצערת Ride-by-wire האופנוע בעל תגובות נמרצות, זריז ומספק האצות ביניים מכובדות מאוד. המנוע האוסטרי מושך יפה מסל”ד נמוך, עובד חלק ומרגיש בשרני במידת מה. מה שכן היה חסר לסווארט הוא סאונד. תקנות זיהום האוויר סירסו גם אותו, והמנוע נשמע עמום למדי. למרבה המזל העניין פתיר על ידי התקנת דוד פליטה חלופי שגם יראה טוב יותר מהדוד המקורי.

המנוע משודך לגיר מעולה בעל שישה הילוכים ומצמד מחליק, המאפשר הורדת הילוכים חמאתית וזורמת, כך השימוש בבלמים הופך מינימאלי. אם בבלמים עסקינן, הוסקוורנה התקינו בלם דיסק קדמי עצום בקוטר 320 מ”מ, שבשילוב עם מערכת ה- ABS מייצר עוצמת בלימה לא פרופורציונאלית וסופר-יעילה.

את בולמי האופנוע שספגו במקומי את תחלואי העיר חוויתי כקצת רכים במצבי קיצון, אבל הם לא הפריעו לי ללחוץ את האופנוע וליהנות ממנו גם בפיתולים. כמובן שאופציות כיוונון למתלים היו מתקבלות בברכה, אך בסך הכל בתצורתם הרגילה כיול המתלים מוצלח מאד.

לחיות איתו
הסווארט יכול לשייט בקלות במהירויות לא חוקיות בארצנו. אך עם זאת, בשל היעדר מיגון רוח מעבר ל-110 קמ”ש נינוחים הגוף עובד קשה בכדי להישאר זקוף וזה מעייף. לאחר 20 דקות של רכיבה רצופה הישבן מתחיל לשדר אותות מצוקה, והתחלתי לחפש תנוחות ישיבה חלופיות כשמהר מאוד הגעתי ל”מושב המורכב”. ברמת העיקרון, ישנן רגליות מורכב ומושב האופנוע מחולק לשניים, אך בפועל קשה לי לחשוב על מישהו שחגג מעבר לעשרה קיצים ועדיין מסוגל להיכנס במרווח הקטן שנותר בין הרוכב לקצה הזנב. זהו אופנוע one-seat במסווה.

ממרום הישיבה הזקופה נגלה לוח שעונים דיגיטלי מלא בצורת עיגול, שימושי וקריא. מחשב הדרך מכיל  כמה פיצ’רים נחמדים דוגמת טווח נסיעה בקילומטרים עד התדלוק הבא, זמן רכיבה בדקות מאז האיפוס האחרון של מד המרחק נוסף למידע חיוני כמון שעון, מד דלק, מד סל”ד, מד מהירות גדול וברור ותצוגת הילוך הכרחית.

תאורת האופנוע טובה ומספקת ראות נדיבה ברכיבה לילית וטבעת תאורת ה-LED שבפנס מרשימה לא רק ליופי. לעומת זאת, מראות האופנוע כושלות לטעמי מבחינה עיצובית וגם מיקומן לא מוצלח ויוצר שדה ראייה מצומצם מאוד. לאורך המבחן עבד ההוסקוורנה לא קל, ולמרות זאת צרך רק ליטר בנזין אחד לכל 23 ק”מ. נתון מצוין שמאפשר טווח רכיבה סביר למרות מיכל הדלק קטנטן המכיל 9.5 ליטרים.

Sammanfattningsvis (לסיכום בשפה השבדית)
אני חייב להודות. קופידון ירה בי חץ שחור. למרות שהסווארטפילן הוא לא אופנוע להשחזת רגליות. הוא לא הבחירה האולטימטיבית לטיולי סופ”ש חוצי ישראל. הוא גם לא אופנוע לרכיבה זוגית, ושלא תעיזו אפילו לחשוב לכער אותו עם ארגז. אלא שבסופו של דבר הוסקוורנה סווארטפילן הוא אופנוע נדיר שמספק ביצועים מעולים באריזה סופר-מגניבה, סופר-יפה וסופר-מיוחדת.

הוסקוורנה מוכיחה עם הסווארטפילן שאופנוע תקציב לא חייב להיראות ולהרגיש כזה, כשהוא יכול לסובב ראשים וגם לספק רמות הנאה גבוהות ברכיבה היום-יומית. כיום, כשהוא מוצע במחיר אטרקטיבי של 40 אלף ש”ח (מחיר למזומן ללא אגרות רישוי והוצאות רישוי) הוא מהווה אלטרנטיבה מעניינת וייחודית בקטגוריה לבן דודו ק.ט.מ דיוק 390 ואופנועי המתחילים היפניים. אם אני הייתי בעל רישיון A1 מוגבל ההספק, ללא ספק הייתי ממקם אותו בשלבים העליונים בסולם החלומות.


השארת תגובה

חייבים להתחבר כדי להגיב.

העסקים של THEDOO

חדש באתר

גלילה לראש העמוד