MyDoo: ה-KTM 690 של דור אבן

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
חיפשתי לעצמי את אופנוע האדוונצ'ר המושלם, ונראה שמצאתי אותו

KTM

690enduro

650 סמ״ק

2009

שנה וחצי

מה כבר ביקשתי? אופנוע שיודע לעשות כביש אבל גם שטח, שבילים אבל גם טכני, רכיבה מנהלתית בינעירונית אבל גם מסלול.

האם יש כזאת חיה מושלמת? כמאמר הפתגם: “או שכן, או שלא, מה שבטוח אולי, וגם זה בספק”. לאחר התלבטויות אינסופיות, חריש אינטרנטי עמוק, ורכיבות ניסיון, צמצמתי את האפשרויות לשני אופנועים: סוזוקי drz 400s ו- ktm 690 enduro.

מאוד התחברתי לוורסטיליות שברכיבה על הקטמ, ובנוסף עומדים לזכותו תיבה עם 6 הילוכים, מערכת הזרקה, ובולמים אגרסיביים יותר, ואלה הספיקו כדי להכריע. ארזתי את מזוודת הכסף (אממ… בעצם גם פאוץ’ היה מוגזם בשביל להכיל את התקציב שלי…), ויצאתי לשוטט ולצוד לעצמי כלה כתומה. תמורת כמה אלפים מתחת למחיר המחירון קניתי KTM 690 שנת 2009, שמונע – למרות השם המטעה – עם מנוע סינגל בנפח 650 סמ”ק. העיצוב, אפילו ביחס לשנת הייצור הוותיקה,  מיושן ושמנמן – במיוחד באזור הכנף הקדמית ומסכת החזית. האקזמפלר הספציפי שלי היה במצב קוסמטי מוזנח. בדגמי 2009 עדיין לא היו בקרות או אפילו ABS, אבל ישנם שלושה מצבי רכיבה לבחירה.

לאקזמפלר שלי יש מגיני ידיים, מגן גחון, ולאחרונה נוסף גם סט מדבקות ששיפר משמעותית את הופעתו החיצונית.

ה-690 חותך דרך צפיפות עירונית ללא מאמץ: הוא צר, קל וגבוה, וביציאה מהמקום הוא מושך אותך לחוליגניזם ולהנפות גלגל ללא סוף. מהירות השיוט היא קצת פחות מ-120 קמ”ש, והסינגל הגדול מוכיח שתאוצות הביניים שלו סופר מגניבות. ברכיבת כביש טכנית פשוט כיף להעביר אותו מצד לצד, וזאת למרות מהלך מתלה ארוך וגמלוני, ובמסלולים הצפופים שיש כיום בישראל אפשר להגיע איתו לביצועים מרשימים – למרות שזה אופנוע דו שימושי ולא אופנוע כביש טהור.

קטמ 690 הוא כנראה הדגם המתאים ביותר לתיאור שנפוץ מידי במקומותינו בזמן האחרון: “אדוונצ’ר”. על גבי האופנוע הזה אפשר אשכרה לצאת להרפתקאות רכיבה מגוונות: להעמיס על זנבו ציוד, להשכיב נמוך בדרך למדבר, לצלוח במהירות באמפים חוליים, לרכוב רכיבה טכנית מדברית או לבצע דריפטים בתוך כדי טיולי שבילים. בשטח יותר טכני, אין מה לעשות, משחק תפקיד משקלו הגבוה יחסית לאופנועי אנדורו מקצועיים – ואי אפשר להתעלם מכך (במיוחד אם מעמיסים על הזנב ציוד ליומיים…). כאשר האופנוע חף מציוד אפשר לעשות איתו הכל, אבל הוא מרגיש בנוח בעיקר על שבילים זורמים או במדבר. בדיונות, סינגלים או על סלעים משלמים מחיר על המשקל הגבוה, על מנוע הסינגל הגדול – שמעצים את תחושת הכבדות, ובמקרה הספציפי שלי גם על כך שהוא נעול בצמיגי דו”ש. 

ה-690 מהדור הראשון הוא אופנוע עם הרבה כוכביות למחשבה. הוא מווברץ ורועד מאוד, חלוקת ההילוכים-מהירויות שלו מוזרה מאוד ודורשת הסתגלות, ומכיוון שזה אופנוע שטח אמיתי (אבל גם יופי של כלי לרכיבת כביש) יש לו סט-אפ בולמים (שמתכווננים, אגב, גם מלפנים וגם מאחור)  לא אידאלי. גם אחרי כ-5000 ק”מ יחד אני עדיין משחק בקליקים לכאן ולשם.

בלוק המנוע רחב, וחלקו הקדמי גבוה וצר, וזה דורש מן הרוכב גמישות ומבנה חתולי לטובת חביקת האופנוע עם פלג הגוף התחתון – בין אם בעמידה או בישיבה. חלקו התחתון של המנוע חשוף, ואין מתחתיו שלדה, וזה מחייב את היורדים לשטח להרכיב עליו מגן גחון. שוק האפטר-מרקט האינטרנטי והחלפים דל, ויקר באופן יחסי.

רכשתי את האופנוע עם 47,000 ק”מ והשקעתי כמה אלפים ביישור קו עד להגעה לשלמות טכנית, ועוד קצת כדי לשדרג אותו קוסמטית. את רוב העבודה עליו אני מבצע לבד, ואת החלקים הזמנתי מ-ebay או רכשתי בארץ כמשומשים – וזאת מכיוון שלדעתי עלות החלקים בישראל גבוהה מידי.

בשורה תחתונה, קטמ 690 הוא האופנוע הטוב ביותר שאני מכיר שעליו אפשר  לעלות עם לבוש שטח מלא ולהרגיש כמו רוכב שטח מן המניין, ואחר כך להחליף לחליפת עור מלאה עם ציוד כביש ולתת גז במסלול הסלול. למרות הוויברציות ושאר חסרונותיו אני ממש אוהב את האופנוע הזה, בזכות הפראות שמאפיינת אותו. אי אפשר להתעלם מכך שגם ברכיבת כביש וגם ברכיבת שטח מרגישים את הכיף, מצד אחד, אבל גם את הפשרה, ושני אלה מעורבים זה בזה כל הזמן. כנראה שזאת ההגדרה המדויקת של “אופנוע דו-שימושי”. בסוף היום מדובר בהמון אופנוע עבור מעט כסף, עד כדי כך שמתאים לי לשמור אותו גם כאשר אחליט לעבור לאופנוע הבא.

השארת תגובה

חייבים להתחבר כדי להגיב.

העסקים של THEDOO

חדש באתר

גלילה לראש העמוד