חזון הנהיגה האוטונומית, שאמור היה להתגשם כבר לפני כשנתיים, הולך ומתרחק משנה לשנה ואיתו גם החלומות על מכוניות שנוהגות יותר טוב מחלק לא מבוטל של הנהגים שסביבנו. התועלת העיקרית של המאמצים הטכנולוגיים לממש את החזון הזה הן "מערכות סיוע לנהג" כמו למשל בלימה אוטונומית או מניעת מעבר אל נתיב נסיעה חסום.
אבל כאשר מביטים בגרפים של תאונות דרכים בכל רחבי העולם מתגלית אנומליה: בחמש השנים האחרונות, אחרי כמעט 50 שנים רצופות של ירידה מתמשכת במספר הנפגעים לקילומטר נסועה – הגרפים מזדקפים בחזרה לנוכח זינוק מפחיד במספרי התאונות והנפגעים.
הסיבה לכך היא שילוב מאד לא מוצלח בין התגברות עצומה בשימוש בטלפונים חכמים בעת נהיגה לבין… תחזיקו חזק: הימצאות מערכות סיוע לנהג במכוניות חדשות. נשמע מוזר? אולי, אבל תחשבו על זה ככה: אם על המרפסת בבית שלכם לא היה מעקה, האם הייתם מתקרבים אל הקצה שלה עם כוס הקפה שלכם? ומכיוון שיש מעקה על המרפסת – מה יותר טבעי מאשר להישען עליו?
במילים פשוטות, אם אתם נוהגים במכונית וה"מובילאיי" שלכם מצפצף אתם יודעים שהגזמתם. אבל אם אתם יודעים שיש לכם "מובילאיי" אתם עלולים לטעות ולחשוב שברגע האמת הוא יציל אתכם – ולכן תרשו לעצמכם להגזים.
קולטים את התמונה? שילוב של חוסר יכולת של נהגים לדחות את ההצצה במסך הטלפון ואת השימוש באפליקציות שונות בזמן נהיגה, לבין תחושה שגויה כאילו שהמכונית יכולה לעזור להם להימנע מתאונה גורם לנהגים לבצע פעולות מסיחות דעת בעת נהיגה. אז הנהג ההוא שחתך אותך אתמול? כן, בדיוק היה לו נורא חשוב לעשות לייק לפוסט של מישהו, אז הוא לא חשב שגם אתם על הכביש.
כמובן שמי שמשלמים את המחיר היקר ביותר הם משתמשי הדרך הפגיעים – רוכבי אופנועים, רוכבי אופניים וקורקינטים, והולכי רגל, וזאת בדיוק הסיבה שאנשי פרויקט Euro-NCAP החליטו להתערב.
למי שלא היה כאן ב-25 השנים האחרונות נזכיר ש-Euro-NCAP הוקם במקור בחסות ההתאחדות הבינלאומית לספורט מוטורי (FIA) על-ידי קבוצה של ארגוני נהגים, עיתוני רכב מובילים באירופה ונציגי גופי בטיחות של מספר ממשלות אירופאיות – והמשימות הראשונות שלו כללו מהפך דרמטי בשיטת מבחני הריסוק לרכב. למרות ש-Euro-NCAP הוא לא גוף רגולטורי רשמי, כלומר שהוא לא יכול ולא מתיימר לקבוע חוקים או סטנדרטים, הוא השתמש בשיטה הכי פשוטה בעולם כדי לחולל מהפך אדיר בהתייחסות של תעשיית הרכב לבטיחות. לשיטה הזאת קוראים "חמישה כוכבים" והחידוש שלהם היה אופן שימוש מהפכני. אנשי הפרויקט הזמינו את כל העולם ואשתו להשתתף במבחנים, כלומר שמו הכל על השולחן ופעלו בשקיפות, ואת כל התוצאות הם מפרסמים באופן פומבי וגלוי.
התוצאה: אף יצרנית רכב לא יכולה להרשות לעצמה לקבל פחות מ-5 כוכבים וכל היצרניות "עושות שמיניות" כדי לעמוד בסטנדרטים שהפרויקט הזה מכתיב. אפילו יצרניות רכב סיניות חדשות שמסתערות כעת על אירופה מכינות את המכוניות כך שיעמדו בדרישות ויקבלו ציון מרבי.
שמים את האופנועים על ראש השמחה
בחודש שעבר פרסם Euro-NCAP את "מפת הדרכים" שלו לשנים 2026-2030 וזאת במטרה לאפשר ליצרניות הרכב להתכונן לסטנדרטים הנוקשים שיידרשו על-ידי הפרויקט. הבשורה החשובה מבחינת הרוכבים: בפעם הראשונה נבחנת היכולת של כלי רכב לזהות משתמשי דרך פגיעים על הכביש ולהימנע מפגיעה בהם, וכמו כן נדרשת יכולת תקשורת בין כלי רכב ובין כלי רכב לתשתיות כדי לסייע עוד יותר למאמץ הזה.
בנוסף, החזון של Euro-NCAP כולל גם מערכות לניטור התנהגות הנהג, מה שנקרא "In-Cabin monitoring", ועל אלה הוטלו שני סוגים של תפקידים: למנוע מראש מנהגים שיכורים ומסוממים להתניע ולנהוג ברכב (על-ידי זיהוי שכרות והשפעת סמים ותרופות), ולהתריע מפני הסחות דעת ונהיגה בעייפות עד כדי אפשרות להפקיע את הנהיגה מידי הנהג ולעצור את המכונית בצד הדרך.
הדרישות החדשות נכנסות לתוקף לקראת סוף העשור אבל חלק מן הטכנולוגיות כבר קיימות ולכן חלק מיצרניות הרכב יתקינו אותן כבר בעוד שלוש או ארבע שנים – בין השאר כדי "לאמן" את המערכות ולצבור ניסיון ומידע. בסופו של דבר – ככל שיצרניות יציגו מערכות שיקבלו ניקוד גבוה יותר במבחני Euro-NCAP זה ישפיע על הציון הכולל ויאפשר להן להשיג חמישה כוכבים.
אז מה בעצם עומד לקרות?
כבר במפת הדרכים הנוכחית של Euro-NCAP, אשר נכנסת לתוקף בחודש הבא, מכוניות שמותקנת בהן מערכת תקשורת בין מכוניות ובין מכוניות לתשתיות (V2X ו-V2V) יקבלו 10 נקודות בסעיף מערכות הבטיחות, ועל אף שזה סכום אבסולוטי לא גדול זאת אבן דרך חשובה.
מפת הדרכים לשנים 2026-2030 פורסמה, כאמור, לפני כחודש ובעקבותיה יפורסמו פרוטוקולים מדויקים למבחנים עצמם, כך שמאמצי הפיתוח של יצרניות הרכב יכוונו לפיהם. בתוך מספר שנים יצוידו רוב המכוניות החדשות שנמכרו באירופה במערכות שלא יאפשרו לנהגים לנהוג תחת השפעת אלכוהול, סמים או תרופות, ומערכות ניטור נהג יזהו מצבים שבהם נהגים לא מרוכזים בנהיגה אלא בפעילויות מסיחות דעת.
על גבי אופנועים וכלי רכב זעירים (קורקינטים למשל) יותקנו מערכות תקשורת V2X ו-V2V אשר יתקשרו עם כלי רכב אחרים בסביבתם ויסייעו לזיהוי שלהם, ובמכוניות יותקנו מערכות שליטה בהיגוי, בבלמים ובניהול המנוע אשר יסייעו למניעת תאונות בכלל ובפרט למניעת מפגשים עם משתמשי דרך פגיעים.
שורה תחתונה עבורנו, הרוכבים, היא שמכוניות יזהו אותנו גם בלי קשר למי שנוהג בהן ולמצבו הנפשי או הבריאותי, כך שאפילו הנהג העייף, השיכור או הטיפש ביותר לא יוכל לפגוע בנו.
