כאשר הפסקתי לרכוב, לפני כשש שנים, אפסנתי את כל ציוד הרכיבה שלי, שרובו ככולו היה יקר ומושקע. לקראת חזרתי התקשקשתי עם חברים בקבוצת הווטצאפ שלי, שבה נמצאות כמה וכמה אושיות מן התחום הדו גלגלי. אחת התגובות השכיחות בקבוצה הייתה משהו בסגנון של "זרוק את הקסדה הישנה שלך לפח. אחרי 6 שנים היא לא שווה הרבה, ובמקרה של תאונה היא לא תעניק לך הגנה. אם חס וחלילה תגיע לרגע האמת הקסדה תתבקע, תתפורר, ובקיצור – אתה תמות. אם אתה מטומטם וקמצן אז תאמר כבר מעכשיו לאורלי להזמין אותנו ללוויה שלך".
נשמע מוכר נכון?
העניין הוא שבמקרה שלי מדובר בקסדת Shoei GT Air בת שמונה שנים, ואני מאד אוהב אותה. זאת קסדה שמתאימה מעולה לראש שלי, והייחוד שלה הוא פטנט שאני ממש מאוהב בו: מנגנון בילט-אין של משקף שמש בתוך הקסדה, ממש כמו בקסדת טיסה.
ירדתי למחסן ומצאת אותה. כולי נרגש שלחתי יד והרמתי אותה, ותוך שבריר שניה משכתי את היד בחזרה כשהיא מכוסה בפירורי ספוג. נגיעה נוספת העלתה ענן אבק שחור של מה שנותר מן הריפוד. עצמתי עיניים ודמיינתי את רגע הגיהוץ של כרטיס האשראי על מכונת הסליקה בחנות, ובעיקר את הספרות הבלתי נתפשות: 3,000 שקלים (או יותר). איזה באעסה!
אבל בחיים, כידוע, הכל עניין של תזמון, ובדיוק ברגע שבו התחלתי לגגל כדי לחפש לעצמי קסדה חדשה צייצה לי הודעת ווטצאפ בזו הלשון: "לכל המומחים שדרשו ממישל להחליף קסדה – תרגיעו. אני הייתי יבואן של מותגי פרימיום, ומתוך הניסיון שלי – לאחר שביצענו את כל הבדיקות האפשריות מול יצרניות קסדות מובילות – אין חשש מפני "הזדקנות" של קסדה. נכון, לפני 20 שנים ויותר היו מייצרים קסדות מחומרים שנפגמו עם הזמן, אבל כיום זה לא המצב. אמנם גם קסדה איכותית ביותר מאבדת מכושר ההגנה שלה בעת שימוש רצוף בתנאי מזג אוויר ישראלים – אבל במקרה של מישל הקסדה הרי שכבה והעלתה אבק. קסדה איכותית תחזיק מעמד לאורך שנים ארוכות בתנאי אחסנה טובים, ולכן מה שמישל צריך לעשות זה לפרק את הריפוד הישן, לשטוף את הקסדה, להזמין דיפון חדש, להתקין אותו ולנסוע לשלום".
כך בדיוק עשיתי. רכשתי סט ריפודים חדש תמורת 450 שקלים (מן הסתם אפשר להשיג במחיר נמוך יותר כאשר מזמינים מחו"ל), התקנתי אותם, ויש לי קסדה חדשה שאיתה אני רוכב לי בשלום. אגב, מילה אחת לגבי מותגי "פרימיום" של קסדות. בעבר הייתה לי קסדה יקרה להחריד של מותג שמגיע מארץ הולדתי. מהיום הראשון חוויתי ממנה רק תסכולים, עם מנגנונים שקרסו וים של עצבים. בסופו של דבר, כפי שמעידה התמונה, עשיתי מעשה ובא לציון גואל.
מה אתם הייתם עושים במקומי? ובכלל, לפי מה אתם בוחרים את הקסדה שלכם?
אם יש לכם תובנות מעניינות שקשורות לקסדות, למותגים שאתם אוהבים במיוחד, לאכזבות או הצלחות עם קסדות – זה מידע שיכול להועיל גם לאופנוענים אחרים. אז אל תשמרו את זה בבטן: כתבו אלי כדי שאעדכן את הפרק הזה או אוסיף פרק חדש.
תגובה אחת
[…] לפרק הקודם: ומה עם הקסדה? […]