בכנות, שנים שאני שומע את ההמלצה להתחיל לרכוב בשטח על אופנוע דו-פעימתי בנפח 125 סמ״ק, ושנים שאני די סקפטי לגבי רכיבת אנדורו על-גבי הכלים הללו. 125-ים לא וורסטיליים, חלשים מדי וקטנים מדי. בתכל׳ס, מה כבר יכול להוציא מנוע שכל נפחו שקול לאספרסו ארוך?
אני עצמי חובב אופנועי מומנט בעלי כוח תמידי שבא מתי שרק רוצים ובכל הילוך, אבל החובה המקצועית משכה אותי לבחון לעומק איך מרגיש צרצר כתום וקטן נפח. לכן, יצאתי לאזור נחל אדוריים כדי לבדוק מה עושה ה- KTM EXC 125 שנת 2009 למי שלא רגיל לדו-פעימתיים.
התוואי שבחרתי היה סלעי וטכני. אחרי טיפוס ראשון עם האופנוע שהשאלתי, ה- EXC125 הרגיש לי קטן וצר. כבר בהתחלה השארתי על הגיר ועל רגלית ההתנעה רושם אגרסיבי, למרות שבאופנוע הזה לא צריך יותר מרוך ודיוק. למוד ניסיון, אני יודע שכשאני משאיל כלי אני חייב לרסן את עצמי, אך פה כנראה שכחתי מזה.
לאחר כרבע שעה של נסיעה, הסקפטיות עדיין קיננה בראשי. איפה הכוח שכולם דיברו עליו? איפה כל הביצועים מהסרטונים ברשת? מה זאת החולשה הזאת? טוב, נו, לפחות הפלסטיקה שצבעה הדומיננטי שחור מחמיאה לאופנוע הזה.
ואז שסתום הכוח נפתח (ראו מסגרת בסוף הכתבה), וגיליתי סוג חדש של אומנות. זאת אמנות שמירת השסתום פתוח, זאת אמנות שמירתו על זמזום בסופרן. פתאום גיליתי שכשהמנוע הזה עובד בשיא כוחו הוא מכונה מרגשת, ממש חגיגת גז.
ביחס לאופנועים אליהם אני רגיל, ה-KTM שבדקתי קל מאוד. היכולת הדינאמית שלו בהטיות נפלאה, אך כשהמהירות עולה וכשמולך ניצבים מכשולים מתגלה נקודת התורפה – היציבות. עם זאת, הוא קל לתפעול במעבר במדרגות אבן וגזעי עץ שכובים, ואופן הורדת הכוח לקרקע וייצור האחיזה ממש נוסך ביטחון. על האופנוע שאני ניסיתי הותקנו צמיגי דאנלופ mx51. בסיס הגלגלים הוא 1,471 מ״מ.
אופנוע המבחן, ששעון השעות שלו עמד על כ-160, צויד בסעפת פליטה מקורית שסיפקה סאונד מצוין. ברכיבה במהירות גבוהה בדרך מפותלת התאפשר לי לבלום מאוחר מהרגיל, ובהעדר בלימת מנוע נוצרה זרימה טובה בעיקולים.
הבחישה הנדרשת בהילוכים לצורך שמירה על סל"ד גבוה מחייבת את הרוכב להיות קשוב לאופנוע, ולהתמקם נכון מבחינת תנוחת רכיבה בתקיפת עליות. האופנוע מתאים לרכיבה בעמידה, ובזכות מידותיו הנוחות מאפשר גם לנמוכי קומה שליטה מלאה כשתוואי השטח תלול ומאיים. למעשה, לא רק רוכבים מתחילים בעלי כישרון לקריאת שטח ימצאו את האופנוע הזה מהנה – גם רוכבים מנוסים ימצאו אותו מרגש. זאת בתנאי שידעו לסחוט את יכולותיו, ולנצל את הפוטנציאל למהירות גבוהה.
לסיכום, אהבתי את ה-KTM EXC 125. מדובר באופנוע שמשרה על הרוכב ביטחון ומצד שני דורש ממנו ערנות תמידית וחדות ברכיבה. ההכרח לשמור את האופנוע בתחום סל"ד די מצומצם הוא בהחלט בית ספר לרכיבת אנדורו. באופן טבעי, ישנו שימוש בטכניקת דאבל-קלאץ' והעברת הילוכים תוך כדי כיבוש עלייה ארוכה. אין בלימת מנוע כלל ולכן יש להסתכל רחוק כדי לבחור קו נכון ולבלום ברגש. נכון, הכלי הזה פחות מתאים לשבילים מהירים ולרכיבת דיונות, אבל בדרכים המאתגרות הדורשות יותר טכניקת רכיבה וכושר גופני – מדובר בחבר נאמן. רק צריך לזכור להחליף לו שמן גיר כל 20 שעות מנוע.
תודה לנגה הדר על הבירה בסוף הרכיבה ועל אופנוע המבחן!
מה זה שסתום כוח?
בתחילת דרכם, מנועים דו-פעימתיים התאפיינו בשני סוגים של רצועות כוח מאוד מוגבלות: באחת התקבל הכוח בסל"ד נמוך ובינוני והורגש מחסור משמעותי בתחום הסל"ד העליון; ברצועה השנייה התקבל רוב הכוח רק בטווח הסל"ד העליון ביותר.
שסתום כוח בצורתו הבסיסית ביותר הוא מגופת מתכת שמורכבת על פתח הפליטה במנוע דו-פעימתי. מטרתו העיקרית היא לווסת את גודל פתח הפליטה ובכך לאפשר למנוע לספק יותר כוח על טווח סל"ד גדול יותר.
בכלליות, שסתום הכוח סגור בסל"ד נמוך ובכך מצר את פתח הפליטה, ונפתח בסל"ד גבוה ובכך מגדיל את הפתח. היתרון הגדול בהימצאות שסתום כוח במנוע דו-פעימתי הוא שהוא מאפשר למנוע להפיק הרבה יותר כוח בטווח סל"ד גדול יותר. בנוסף, שסתום כוח ניתן לכיול, מה שישפיע על אופן חלוקת הכוח בסל"דים השונים.
הסיבה בגינה מורגשת התפרצות כוח כשהשסתום פתוח לגמרי היא שכשפתח הפליטה גדול, המנוע מסוגל לשרוף כמות גדולה של דלק ולפנות את הגזים השרופים ביתר קלות.
