הבעלות היא מהתנאים החשובים שכדאי לבדוק כאשר באים לקנות כלי רכב, בפרט אם מדובר בכלי המיועד לאספנות. אמנם אין לכך מחקרים מבוססים, אבל לרוב אופנוע או מכונית אשר עוברים מדור לדור הם בעלי הייחוס הטוב ביותר שניתן למצוא, מהסיבה הפשוטה שכשיש ערך סנטימנטלי ושורשי עמוק היחס וההשקעה בהתאם. לפחות במקרה של הב.מ.וו K75C שלפניכם העומד כעת למכירה, ההנחה הזו בהחלט נכונה.
אבל בטרם נגיע לאופנוע הספציפי עצמו, כדאי שנכיר קצת את ה-K75, שהוא אופנוע שקצת חורג משאר דגמי האופנועים של ב.מ.וו. ה-K75 הוא נצר למשפחת ה-K של ב.מ.וו אשר נוצרה בראשית שנות השמונים כדי לספק תחרות לאופנועים היפניים בעלי מנועי הארבעה צילינדרים בשורה שהלכו וכבשו את העולם. ה-K75 עצמו נולד בשנת 1985, מתוך כוונה להרחיב את משפחת ה-K וליצור אח קטן וזול יותר ל-K100 שנולד שלוש שנים קודם לכן. 
הבסיס המכאני היה של ה-K100, כאשר ב.מ.וו פשוט הורידה צילינדר אחד מהמנוע הטורי השוכב, כך שה-K75 היה למעשה אופנוע טריפל די נדיר בנוף של אותן שנים. באמצעות הזרקת דלק ויחס דחיסה גבוה יותר הניב המנוע החדש 75 כ"ס (68 כ"ס בגרסה האמריקאית המוגבלת) מנפח של 740 סמ"ק, אשר הועברו לגלגל האחורי דרך גל הינע, כמקובל אצל ב.מ.וו . בניגוד לאח הגדול שעשה שימוש במתלה אחורי מתוחכם עם זרוע חד צידית, ה-K75 הסתפק במתלה אחורי פשוט יותר עם צמד בולמים, מה שאפשר להוזיל את מחירו.
מייתר הבחינות היה ב.מ.וו K75 זהה ל-K100, כשהוא חלק איתו בסיס גלגלים, גובה מושב וזוויות היגוי זהות. עם זאת, מיכל הדלק והמצנן היו קטנים יותר ויחד עם הוויתור על הצילינדר הרביעי הצליח ה-K75 להיות קל ביותר מ-20 ק"ג מה-K100. למרות שהיה חלש יותר, הוא אפשר להשיג מהירות מרבית שנשקה ל-200 קמ"ש, כשדווקא המבנה של מנוע הטריפל עמד לזכותו, ורבים ציינו שפעולת המנוע שלו הייתה נעימה וחלקה יותר מאשר ב-K100.
כמו ב.מ.וו K100, גם ה-K75 הוצע במספר גרסאות שונות. נוסף לגרסה הבסיסית העירומה הוצעה גרסת T לשוק האמריקאי עם משקף גבוה וצמד מזוודות מאחור, גרסת S ספורטיבית עם פרינג, מתלים מוקשחים וכידון נמוך וגרסת RT שהייתה גרסת תיור מלאה עם פרינג, זיווד מלא וחישוק 17 אינץ׳ עם בלם דיסק מאחור כמו בדגם ה-S. בנוסף, הוצעה גם גרסת ה-C כמו באופנוע המוצג לפניכם, שהתהדרה בחצי פרינג עם משקף נמוך. דגמי ה-K75 נמכרו לא רע במהלך השנים, אם כי לא במספרים של האופנועים היפניים שהיו זולים משמעותית. על פי ההערכות כ-10 אלף יחידות נמכרו מדגם ה-C במהלך שש שנות ייצורו, מה שהוא אומר שהוא נדיר דיו.
לא מעט מדגמי ה-K75 היוו בסיס לאופנועי קפה רייסר מדליקים וגם בעליו של האופנוע טוען ששקל להסב אותו לקפה רייסר, אלא שלבסוף עקב מצבו של האופנוע והעובדה כי הוא נמצע בבעלות משפחתו למעלה מ-20 שנה הוא החליט לוותר על ההרפתקאה. והאופנוע אכן במצב מצוין. לדבריו של המוכר, הוא רכש אותו מאביו לפני שש שנים ובמהלך כל שנותיו חייו גמע האופנוע קצת יותר מ-11 אלף מייל (פחות מ-20 אלף ק"מ).
כפי שניתן לראות בתמונות, ובדומה לבימרים אחרים עליהם כתבנו בעבר, האופנוע נשמר במצב מצוין ופגעי הזמן כמעט לא ניכרים בו, מה שמעיד לא רק על התייחסות הבעלים אלא גם על איכות הבניה הגבוהה. האופנוע כולל גם מזוודת צד מקוריות של ב.מ.וו, שלמעט מספר שריטות נראות כאילו נרכשו זה עתה מהדילר המקומי. לפני כ-100 מייל עבר האופנוע החלפת שמנים ונוזלים וזכה גם לצמיגים חדשים. בסך הכל מדובר בתמורה מצוינת לסכום של 3,400 דולר אותם דורש המוכר, מה שאומר שבסכום של כ-30 אלף ש"ח אחרי מיסים ושילוח תוכלו ליהנות מאופנוע שישרת אתכם שנים רבות ואולי תוכלו גם להוריש אותו לילדים.
