השם "אפריקה טווין" שבא לעולם לפני קצת יותר מ-30 שנה ושימש את אופנוע הדו"ש הגדול שלה – מה שאנחנו מכנים בימנו "אופנוע אדוונצ'ר". באותה תקופה אופנועי הקטגוריה היו מושפעים ממרוצי המדבריות הארוכים, ובראשם מרוץ הדאקאר, כשאפריקה טווין היה התשובה של הונדה לאופנועים דוגמת ימאהה סופר טנרה, קאג'יבה אלפנט וסוזוקי DR ביג.
בשנת 2016 הונדה ביצעה קאמבק לשם "אפריקה טווין", כשהפעם הוא הוצמד לאופנוע שנועד להתחרות בקטגוריה החמה של האדוונצ'רים הגדולים, שהיא למעשה גלגול מודרני לאותם דגמי דו"ש גדולים, אך עם דגש על יכולת צליחת מרחקים גבוהה גם על הכביש בתוספת שלל פינוקים לנוחות ישבנו של הרוכב המטייל למרחקים.
לכבוד שנת 2020 עבר הונדה אפריקה טווין שדרוג מקיף, או כמו שנוטים לקרוא לכך "מתיחת פנים". ישנם לא מעט שינויים אותם קיבל אפריקה טווין מעבר לפן העיצובי, לכן נסקור אותם על קצה המזלג. המנוע עבר את השינוי העיקרי והמקיף ביותר, כשהוא קיבל תוספת של 100 סמ"ק לנפחו (כך שמעתה הכינוי של אפריקה טווין הוא CRF1100L) שתרמו יחד עם שיפורים נוספים לתוספת של 5 כ"ס למרות הצורך לעמוד בתקנות יורו 5 המחמירות. תת שלדה אחורית מאלומיניום וזרוע אחורית חדשה עזרו להפחיד את משקלו של האו]נוע, שהשיל בסך הכל 5 ק"ג בהשוואה לעבר.
הרוכב יכול מעתה לבחור בין ארבעה מצבי רכיבה: TOUR, URBAN, GRAVEL ו-OFF-ROAD. בכל אחד מהמצבים ישנו כיול שונה לפרמטרים כמו התערבות בקרת האחיזה, בקרת ווילי, התערבות ABS, בלימת מנוע ועוד. בנוסף למצבי ברירת המחדל ישנם גם שני מצבי "משתמש" שונים אותם יכול הרוכב להגדיר כראות עיניו. לוח השעונים שודרג וכולל מעתה מציע צג דיגיטלי קטן למידע בסיסי ומעליו מסך מגע צבעוני TFT בגודל 6.5 אינץ' המאפשר שליטה מלאה במערכות הבטיחות והמדיה של האופנוע, עם תאימות לממשק אפל CarPlay לשיקוף אפליקציות על המסך.
הונדה מציעה את אפריקה טווין בשתי גרסאות האחת רגילה והשניה מכונה "אדוונצ'ר ספורט" שהיא קרבית יותר באפיון השטח שלה וגם מאובזרת יותר וכוללת למשל תאורת לד בפנייה להתמודדות עם שטח מת, איתות חירום מופעל בעת בלימת פתע במעל 50 קמ"ש, בקרת שיוט כסטנדרט, מיכל דלק בעל קיבולת של 24.8 ליטר, מגן רוח גבוה, סבל ועוד. את שני דגמי האפריקה טווין ניתן לקבל עם תיבת הילוכים רגילה ("ידנית") או עם תיבת המצמד הכפול של הונדה (DCT) המאפשרת החלפת הילוכים אוטומטית. אם זה לא מספיק, הונדה גם מאפשרת להוסיף חבילת מתלים משודרגת עם בולמים מתכוננים אלקטורנית מתוצרת שוואה בתוספת צנועה של 13 אלף ש"ח. מחירי אפריקה נותרו דומים: 106 אלף ש"ח לאפריקה הבסיסי ו-123 אלף ש"ח לגרסת הספורט אדוונצ'ר.
קדימה לאפריקה
לאחר התדרוך וההסברים בחרנו אופנועים והתמקמנו. מאותגרי גובה יאהבו את האפשרות להנמיך את גובה הכיסא בכ-20 מ"מ ויותר, ותנוחת הרכיבה בישיבה ממקמת את הרוכב בדיוק במנח הנכון והנוח כדי לגמוע מרחקים והאפריקה עם תחושת שליטה טובה. פתחתי את הסוויץ' ומסך התצוגה נדלק והופיע במלוא צבעוניותו, כשהוא בעל תצוגה עשירה בפרטים ובאופציות לשינוי והתאמה, גם מבחינת תצוגה וגם מבחינת מאפייני התנהגות של האופנוע, אך הממשק לוקה מעט בחוסר ידידותיות למשתמש. ברור שצריך לשחק עם המערכת ולחיות איתה כמה ימים בכדי לשלוט בה וליהנות ממנה באמת.
רמת הגימור של הכלים מרשימה ומשדרת איכות גבוהה. צביעת רפליקת HRC בלבן-כחול-אדום בשילוב המכלולים המוזהבים נראית נהדר, והירידה לפרטים עם מגיני ידיים, מגן גחון, ומערכת הפליטה, שגם נראית טוב וגם נשמעת בול, משלימה את החבילה שמכניסה אותך למוד הנכון.
הגרסה ה"בסיסית" של אפריקה טווין מיועדת לרכיבת שטח מעט אמיצה. המושב שטוח וצר יותר, מיכל הדלק גם הוא צר יותר ומכיל "רק" 18.8 ליטר דלק. בנוסף לחישוקי השפיצים מתחבאת לה פנימית בתוך הצמיג, בניגוד לדגם האדוונצ'ר ספורט בעל הטיובלס. חלק משלדת הזנב חשופה וחפה מפלסטיקה, משקף הרוח מינימאלי ואין מיגון שמש על מסך המגע.
ברכיבה, מרגיש האפריקה הזה קל וקטן יותר. בעקבות מיגון הרוח המינימאלי צורתו האדוונצ'רית של האופנוע מעט נעלמת ויש תחושה קצת עירומה באופן חיובי. למרות שישנם 100 כ"ס ממוצעים האפריקה מרגיש חזק ומאיץ היטב, אבל לא באופן תולש ידיים מהכידון. האופנוע בסיוע מערכות הבטיחות האלקטרוניות, ובמיוחד מערכת בקרת הוילי, מעניקים לרוכב ביטחון ללחוץ חזק עד ההתערבות שמורידה את האף לאספלט.
חוויית השטח לא הייתה מורכבת מדי וכללה בעיקר שבילים. הבולמים הבסיסיים עובדים טוב, העמידה מרגישה במקום ומאפשרת שליטה טובה בדריפט, בירידות ובווילי מעל מהמורות. יש לציין שבאופן תמוה מערכת ה-ABS לא ניתנת לניתוק וגם במצב הכי פחות מתערב ישנה בקרה מלאה על הקדמי והתערבות מאוחרת באחורי. לא הייתי מרגיש ביטחון בירידה מעט טכנית. השפעת בקרת האחיזה ובלימת המנוע משמעותית ביכולת להשתולל או לחילופין לרכוב מבלי לאבד את האחורי.
אדוונצ'ר ספורט
הבסיס בין שתי גרסאותיו של אפריקה טווין זהה, אך השינויים מורגשים ומובחנים. מיכל הדלק הגדול בין הרגליים, הישיבה בתוך הכיסא המדורג ומגן הרוח המתכוונן מכניסים את הרוכב למוד תיורי לטווח ארוך. אגב, המשקף הגדול כמעט מכריח את הרוכב להסתכל דרך הפלסטיק השקוף וזה מעוות את הראייה ומציק.
גרסת האדוונצ'ר ספורט שהוצגה בהשקה הייתה זו המאובזרת בסט הבולמים האלקטרוניים מבית Showa והם עובדים נהדר. בתנאי הכביש של נס הרים ההבדל מורגש אך לא מהותי, אך כשיורדים לשטח הם מתגלים בגדולתם ומזכירים יכולת גיהוץ של טרופי-קאר. האדוונצ'ר ספורט כבד, רחב ומאובזר בכל טוב, אבל עדין מאפשר רכיבת שבילים מהירה וזורמת ועדיף בעמידה. בגלל רוחב מיכל הדלק הגדול פחות נוח להעלות הילוכים בעמידה, כשבנוסף לא ניתן לראות את מסך התצוגה בגלל פלסטיק הצללת השמש.
רכיבה על אפריקה טווין עם תיבת ה-DCT היא חוויה לא שגרתית, כשבפועל היא הופכת את האופנוע השמנמן לכמעט קטנוע. צריך להתרגל לא לחפש את רגלית ההילוכים והמצמד,וחיפשתי אותם לפני כל כיכר ועצירה כחלק מן ההרגל. תיבת ההילוכים מתפקדת היטב בחיזוי הפעולות של הרוכב ומאפשרת גם רכיבה מהירה, אבל לטעמי מתאימה יותר לרכיבות רגועות, עירוניות ובין-עירוניות ופחות לרכיבת כאסח. בכל מקרה מדובר ביתרון יחסי שמגדיל את הקהל הפוטנציאלי.
למרות הניסיון לשוות לו אופי קרבי של חוצה מדבריות בהתאם למורשת, הונדה אפריקה טווין הוא אופנוע בעל אוריינטציית כביש עיקרית, ועליו הוא מציע יכולות גבוהות ותחושה מפנקת. לא הרבה אנשים ירדו עם האופנע הלא זול הזה לשטח, אבל הם יכולים להיות בטוחים שאם יעשו זאת הוא יוכל להתמודד היטב גם עם שבילים, לספק לרוכב ביטחון והנאה ולהציע מעטפת יכולות תיוריות גבוהות למרחקים ארוכים.
