השקה מקומית: אופנועי נורטון הגיעו לישראל

הגוו של כל מי שחובב כלי רכב דו גלגליים, ובפרט  כאלה שמקורם מאנגליה, סומר למשמע השם נורטון, ודי באזכור שם הדגם 'קומנדו' כדי להפעיל את  בלוטות הנוסטלגיה.

בשנת 1948, כאשר הכרחנו את הבריטים לעזוב אותנו לנפשנו בגלל כל מיני רעיונות משונים של עצמאות וחירות, הם נעלבו כנראה עד כדי כך שהם לקחו איתם לא רק  את כל הנציבים שלהם אלא גם את כל האופנועים. ככה זה בריטים. רגשנים כאלה. 

הרבה עשרות שנים לאחר מכן, ובמשך תקופה ארוכה מאד, שאלנו את עצמנו בפורום IOL ובפורום תפוז מה קורה (כלומר What is happening) ומתי ישובו אלינו 'טריומף' ו'נורטון'. אז נורטון, יצרנית אופנועים שנוסדה לפני 120 שנים, לא שרדה את הקידמה היפנית ונשכבה על הגב בפשיטת רגל מפוארת. אבל לפני כתריסר שנים התעוררה לה קבוצת משקיעים הלומי נוסטלגיה, ניערה את האבק מעל ללוגו הוותיק, והשיבה את המותג לחיים. בלוגו, אגב, הם לא נגעו. ככה זה בריטים. מסורת זו מסורת. 

פאסט פורוורד. שבעים שנים אחרי תום המנדט הבריטי הופיע בוקר אפור אחד האדון ליאור בנאי במשרדי החברה האנגלית, נטול חליפה ובלי פגישה, וביקש להיפגש עם מנכ"ל נורטון. מנהלת הלשכה, ספק משועשעת, ספק מסונוורת מן הקסם הצברי שניחת עליה באמצע המידלנדס ובאמצע השבוע, קבעה לו פגישה למחרת בשעה 09:00. האגדה מספרת שערב לפני כן היא ראתה פרק של 'פאודה', אבל זאת כנראה רק שמועה לא מבוססת.

כך או אחרת, מעל כוס תה למחרת בבוקר נכתבה, כמו שאומרים הבריטים – היסטוריה. ביום שישי האחרון הושק נורטון בישראל, לראשונה על-ידי יבואנית רשמית (חברת מוטו 24 שבבעלות ליאור בנאי, לא ליאור רז) בנוכחות סגן שגריר בריטניה בישראל. 

בגלגולו הנוכחי נורטון היא "יצרנית בוטיק", כלומר חברה שמייצרת מעט, מרוויחה הרבה, ואין לה עיניים גדולות בכל הקשור לנתחי שוק. רוב עבודת ההרכבה היא עבודת יד, חלקים נרכשים מספקי חלקים ידועים – למשל בולמי אוהלינס שמותאמים ספציפית לאופנועי נורטון על ידי מהנדסי יצרנית הבולמים – ותתקשו מאד למצוא חלקי פלסטיק על האופנועים. הכל מתכת וקרבון.

לטענת ליאור בנאי, גם הבלמים, מתוצרת ברמבו, מספקים האיטלקים מהמדף הסודי שלהם, מתחת לעיתון ומהמאחורה של המחסן. אבל זה רק ליאור, מה הוא מבין בסודות מדינה.

מה שכן, ליאור הצליח, כאמור, להביא לאירוע ההשקה את סגן השגריר הבריטי, וזה נחמד, אם כי למרות נוכחותו הכובשת לא תמצאו כאן כלים שתוכלו לקנות תמורת פחות ממאה אלף ש"ח. למעשה, מחירי רוב הדגמים נושקים את ה-200 אלף ש"ח ואף עוברים את הרף הזה. 

רוב הדגמים מונעים באמצעות מנוע בנפח 961 סמ״ק, ודגם קומנדו מוצע בשלוש גרסאות אבזור: 'ספורט', שמחירו 139,000 ש"ח, 'קפה רייסר', שעולה 145,000 ש"ח, ו'קליפורניה', שעוצב במקור, ולא במקרה, לשוק האמריקני ונראה כמו הארלי שאינו חש בטוב; תסלח לי המלכה.

דגם מעניין אחר הוא 'דומינייטור', וקשה להשתחרר מן הרושם שעל אף השנים הרבות שחלפו, הבריטים לא השתחררו לגמרי מן הרוח האימפריאליסטית. השמועות אומרות שהאופנוע הזה לא מאד מרשים בעת רכיבה בקו ישר, אבל בפניות… אומרים עליו שבפניות הוא יכול לאלף כמה וכמה דגמי אופנועים שיצרניהם לא יאהבו לשמוע על זה. מה שכן, 179,000 ש"ח וגם לכם יש אחד כזה. 

כלי אחר שמתחרה מעכשיו על תואר "אופנוע הספורט המעניין של השנה" נקרא V4RR, והוא מוצע גם בגרסת SS, ויש לו עוד מלא אותיות אחרות בשם כי איכשהו הוא צריך להצדיק תג מחיר של כמעט 300,000 ש"ח. 
אם זה לא מספיק, בהמשך הדרך אמור לנחות כאן גם נורטון אטלס החדש והמסקרן – סקרמבלר עם מנוע טווין מקבילי שנגזר ממנוע ה-V4RR ועיצוב רטרו מודרני מדליק שאמור להיות דגם הכניסה לעולם של נורטון. 

ליאור בנאי, היבואן, מאמין שיצליח למכור בארץ כמה עשרות אופנועים מתוצרת נורטון בשנה, ואנחנו, מצידנו, מתפללים לשלומה של המלכה. עד אז תוכלו לחזות בחזרתו של הנורטון באולם התצוגה בתל-אביב, ובאותה הזדמנות תוכלו לחזות גם בשני אופנועים שנוצרו בשנים 1942ו-1948; אחד מהם, כך טוענת אגדה אחרת, שימש את שומר ראשו של בן גוריון. יס סיר!