הוותיקים בענף, או בעצם הזקנים שביניכם, אולי זוכרים את הניסיון המוזר של למבורגיני בעולם האופנועים. זה קרה אי שם בשנות ה-80', הרבה לפני שלמבורגיני מצאה את עצמה יחד עם דוקאטי תחת בעלות אאודי. באמצע שנות השמונים, חברת המכוניות האיטלקית עברה לא מעט תהפוכות כשבשנת 1984 עברה לבעלותו של פטריק מימרן, איש עסקים ואמן צרפתי. עם הראש האמנותי שלו, החליט מימרן לקחת את החברה לכיוונים חדשים ומקוריים – אחד מהם היה ייצור של אופנוע.
אותו אופנוע זכה לשם ״למבורגיני דיזיין 90״. אלא שלמרות שנשא את השם וסמל השור של למבורגיני, קשה להגיד שהוא היה שור גזעי לגמרי. במקום להשקיע כסף ברכישת כלים המתאימים לייצור אופנוע, החברה תחת מימרן החליטה להוציא את הייצור למיקור חוץ. הוא נבנה על ידי החברה הצרפתית ״בוקסר בייק״, שהשתילה בו מנוע ארבע צילינדרים רוחבי של קאוואסאקי בנפח של 1,000 סמ"ק שסיפק כ-130 כ"ס נאים לתקופה.
גולת הכותרת של האופנוע שהוצג בשנת 1986 היה העיצוב הייחודי עם מעטפת פיברגלאס מלאה שכיסתה כמעט את כל מכלולי האופנוע ואת שלדת האלומיניום, מה שהעניק לאופנוע מראה אווירודינאמי ועתידני למדי. האופנוע הזה שקל 184 ק"ג והגיע למהירות מרבית של 258 קמ״ש – נתונים מרשימים למדי לזמנו. 
התכנון היה לייצר כ-50 אופנועים בשנה כשהמחיר עמד על 13.5 אלף דולר – פי 2 ממחיר אופנוע ספורטיבי מקביל בביצועיו. אך לאחר שיוצרו שישה דגמים ראשונים הפרויקט נגנז. מי שהחליטה לוותר על הפרויקט הייתה החברה האמריקנית קרייזלר, שרכשה את היצרנית האיטלקית ממימרן ב-1987 וחתמה את האפיזודה הקצרה של למבורגיני כיצרנית אופנועים.
בשבוע שעבר, אחד מאותם אופנועים הגיע למכירה פומבית בבריטניה. על אף שעל השלדה שלו התנוססה הספרה 2, ולמרות הייחוס והסיפור המיוחד – האופנוע לא הגיע למחיר היעד של המוכר ולכן לא נמכר לבסוף. המחיר ההתחלתי עמד על 58.8 אלף דולר, ולפי הערכות מחיר היעד עמד על 117.7-124.6 אלף דולר. אם זאת, אם דווקא לכם יש כ-120 אלף דולרים מיותרים, תוכלו ליצור קשר עם בית המכירות ולרכוש את האופנוע.
