מטעויות לומדים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
‘מי שלא עושה לא טועה’, ‘היקום מריע למעשים- מקסימום נצליח’, ‘כשמתפללים לגשם -צריכים להיות מוכנים להתמודד גם עם בוץ’. משפטים רבים חוברו בהקשר המוצג ומשמשים כ’פאסון’, כגדולה, סימן לחוזקה והצלחה. אך האם כך הדבר?

כשפקדתי את ספסל הלימודים בכיתה ב’, הייתה לי מחנכת נפלאה בשם רונית שאמרה “מטעויות לומדים!” ואני אומר: נכון. נכון מאוד. אבל לא עדיף ללמוד מטעויות של אחרים??? את דרכי האופנוענית התחלתי בכביש. גמעתי קילומטרים רבים של ניסיון ולמדתי שבכביש אסור לטעות.  כשעברתי (סוף סוף) לשטח ובפעם הראשונה הימאהה שלי היה טבול בחולות הדיונה ואני עמדתי מעליו מתוסכל עודד אותי חבר: “מי שלא רוכב- לא נופל”. אבל, אהההה… מי שנופל נחבל, מי שמחליק נפצע ומי שמתרסק…

אני מודה. אני מכור. מכור מרצון ל-bloopers. עוד משחר ילדותי, מ”הפינה של פזית”, מפספוסים עם יגאל שילון. עם התפתחות האינטרנט ומצלמות האקסטרים המותקנות מכל זווית היה אך טבעי שאשאב אבסולוטית לתוך צילומי חוסר ההצלחה הרבים העולים לרשת. תוך זמן קצר הבנתי שאני לומד מזה המון.

כרוכב אופנוע על כל משטח, סמ”ק וסגנון ניתן לומר בביטחון שהפתעות לא חסר בארץ ישראל. אי אפשר לדעת מהיכן תגיע הסכנה הבאה. הבעיה מלמידה מתוך ניסיון אישי בתחום האהוב שלנו היא שליפול, להחליק ולהתרסק זה כואב, זה יקר וזה מאוד מסוכן. כל כך הרבה סיפורים וצילומים של “מכות קטנות”, החלקות במהירות נמוכה ונפילות פשוטות נגמרות בפציעות מסובכות ואסונות גדולים.

בתוך כך, לא ניתן לצבור ניסיון של שנה בפחות משנה ואין חכם כבעל ניסיון. לכן, כשצופים בכל מיני חסרי אחריות, חסרי מזל ודבילים מושלמים עושים את הטעויות בשבילנו ומעבירים לנו שיעור מאלף וחינמי בזהירות, למה שלא ניקח? ושלא תבינו אותי לא נכון, לראות הצלחה זה מרתק, זה שובה לב, לראות את המקצוענים מדלגים, חוצים, קופצים, משכיבים, שולטים בצורה פנומנאלית באופנוע, זו תאווה לעיניים, זה שכרון חושים, זה ריר בזווית הפה. אבל, אנחנו לא מקצוענים, אנחנו לא רוכבים בתנאים שלהם, בכושר ובשעות האימון שלהם. אנחנו לא זוכים לראות את הסיכונים אותם הם לקחו, את מפחי הנפש שחוו, את דרכם הארוכה והמפרכת להצלחה החלקה. לתנועה הזורמת.

https://www.youtube.com/watch?v=vKxuwjzmtN8

https://www.youtube.com/watch?v=In2GJ-2y4bI

https://www.youtube.com/watch?v=C0yFYiaITzI

לדוגמה, כשאני רוכב ומגיע לסיבוב ללא שדה ראייה, לרמזור מתחלף כשרכב לפניי מתלבט, לעלייה מאתגרת בשטח, או ברכיבת סינגל בין עצים – רצים לי סרטים בראש, אני מרגיש מוכן יותר לסכנות, אני יודע ממה אני צריך להיזהר ואילו פעולות לנקוט כדי להימנע מכישלון שטותי שיכול לעלות ביוקר.

מה שאני מציע כאן הוא נדבך נוסף בלימודי הרכיבה העצמאיים שלנו. נדבך נוסף בהתמודדותנו כרוכבים עם סביבת נהיגה ‘אינדיאנית ים-תיכונית’. אני מציע להתרוצץ ממקום למקום ב”רכיבה מודעת”. ובאופן כללי ממליץ לצלם ולהעלות לרשת כישלונות והצלחות כדי שנצחק ונתרשם ונשתפר כעם אופנועני מלוכד.

ותשתדלו להיכשל בצורה הזויה ומגוונת, טיפשית ומצחיקה, צפויה ומסתורית, שטחית וסלולה, מהירה ואיטית, כואבת ושרוטה, מגוחכת וילדותית כדי שיהיה מעניין לכולם.


2 תגובות

  1. עפרה אבן

    דור אתה כותב כל כך יפה..ברור..בהיר..ורגיש…המשך בכתיבה הנהדרת והמענינת שלך…

השארת תגובה

חייבים להתחבר כדי להגיב.

העסקים של THEDOO

חדש באתר

גלילה לראש העמוד