חג לאספנים: שישה אופנועים שנכנסו לסטאטוס אספנות ב-2020

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
כל שנה חדשה שמתחילה מכניסה לסטאטוס אספנות דגמים שנולדו לפני 30 שנה, אותם גם ניתן לייבא ארצה. לכבוד שנת 2020, הינה שישה אופנועים שניתן להביא מעתה כאופנועי אספנות ומחכים שתביאו אותם אל הנמל

עוד שנה חלפה לה, ואופנועים חדשים אשר נולדו לפני 30 שנה נכנסים לסטאטוס אספנות המאפשר לייבא אותם ארצה. עם התחלפותו של העשור ניתן להתחיל לייבא מעתה אופנועים מבציר 1990 שפתח את אחת התקופות המעניינות ביותר בהיסטוריה הדו-גלגלית.

שנות ה-90′ היו שנים מרתקות, עם קפיצת דרך טכנולוגית ונישות חדשות שנוצרו ומלוות אותנו גם כיום. מדהים לראות כיצד אופנועים שנולדו לפני שלושה עשורים לא רחוקים מאד מבחינה טכנולוגית מאופנועי אמצע הדרך שניתן לרכוש בסוכנות האופנועים הקרובה. המודרניות של חלק מהאופנועים מאפשרת להם, לפחות בתאוריה, לתפקד בקלות בשימוש יום יומי ללא בעיה ולא רק כאופנועים לסוף השבוע. כמו בכל שנה, הבאנו לפניכם מספר אופנועים שנולדו בשנת 1990 וניתן להביא אותן מעתה כאופנועי אספנות, חלקם אף שווקו בארץ אך נכחדו ברבות השנים. 

חמישה אופנועים שנכנסו לסטאטוס אספנות ב-2018
שישה אופנועים שנכנסו לסטאטוס אספנות ב-2019




קאוואסאקי ZZR600

שנות ייצור: 1990-2002
שנות ה-90′ הביאו איתן פריחה לקטגוריית אופנועי הספורט בנפח 600 סמ”ק, אבל פריחת הקטגוריה החלה מספר שנים קודם לכם עם הצגתו של הונדה CBR600. קאוואסאקי עם ה-GPZ600 המיושן די נותרה מאחור, אך בשנת 1990 שיחררה את התשובה שלה להונדה וגם לימאהה FZR600 שהוצג שנה קודם לכן.

ZZR600 הציג שלדת קורה כפולה מודרנית שהייתה עשויה עשויה אלומיניום בחלקה הקדמי. בתוך השלדה הותקן מנוע 4 צילינדרים בשורה עם 4 שסתומים לצילינדר וגל זיזים עילי כפול, כשהספק מרבי של 98 כ”ס הפך את ה-600 הספורטיבי של קאוואסאקי לחזק והמהיר ביותר בקטגוריה. ZZR600 נשאר ביצור בשינויים קלים במשך 13 שנים ארוכות, אך מהר מאד הוא נושל מפסגת קטגוריית ה-600 הספורטיביים שהלכה והקצינה. הכתר חזר זמנית לקאוואסאקי רק בשנת 1995 עם ZX6R יורשו.




סוזוקי DR350
שנות ייצור: 1990-2001
לסוזוקי DR350 יש מקום של כבוד בהיסטוריה הדו-גלגלית המקומית. עד להגעתו ארצה היה היצע האופנועים לרכיבת שטח בהיעדר היצרניות היפניות האחרות דל ולא אטקרטיבי. עם הגעתו, סוף סוף יכלו רוכבי ישראל לחרוש את השטח עם כלי דו-שימושי מודרני, אמין ובעל פוטנציאל שדרוג נרחב.

היום מנוע מקורר אוויר עם 30 כ”ס, משקל עצמי של 130 ק”ג ומזלג קדמי רגיל עם כוונון חלקי לא עושים רושם על חרגולי השטח הרוכבים על כלי אנדורו מקצועיים. אבל בתקופתו נחשב DR350 אולי לאופנוע הקרבי ביותר שניתן היה לרכוש לרכיבת שטח בישראל, לפחות עד לנחיתתה ארצה של ק.ט.מ מספר שנים לאחר מכן, או לפחות עבור מי שלא יכל להבריח אופנוע מוטוקרוס.

סוזוקי DR350 נמכר בישראל בכמויות גדולות יחסית, אך מעטים ממנו שרדו את תלאות השטח. כעת עם הגעתו לסטאטוס אספנות ניתן למצוא ולהביא ארצה מחו”ל כלים שזכו לחיים קלים יותר ונשתמרו היטב במחיר קניה של אלפי דולרים בודדים.


הונדה ST110 פאן יורופיאן
שנות ייצור: 1990-2002
בשנות ה-80′ זכה הונדה גולדווינג להצלחה גדול וקבע את הסטנדרט בקטגוריית אופנועי התיור הגדולים. ההצלחה העיקרית של הגולדווינג הייתה בארה”ב שם התחבב על הרוכבים מחוף אל חוף. באירופה לעומת זאת הוא נחשב גדול, כבד ומגושם מידי, לכן עבור האירופאים האנינים פיתחה הונדה את בסדרת ה-ST שלה שזכתה לכינוי Pan European.

הונדה ST1100 שיצא לשוק בשנת 1990 היה הדגם הראשון בשושלת, כשמבקום מנוע הבוקסר של הגולדווינג הוא עשה שימוש במנוע V4 בזווית של 90 מעלות (תצורה שהתחבבה על הונדה מדגמי ה-VFR). המנוע הוצב לרוחב, בדומה למקובל במוטו גוצי, והעביר את הכוח לגלגל האחורי דרך גל הינע. החדשנות של הונדה לא הסיימה בתצורת המנוע, והפאן יורופיאן הציע גם אופציה למערכת ABS ואפילו בקרת משיכה – להזכירם, מדובר בתחילת שנות ה-90′. הונדה ST1100 הפך לאחד מאופנועי התיור הפופולאריים באירופה, אך נמכר היטב גם בארה”ב, מה שמרחיב את האפשרויות למצוא אקזמפלר ראוי במצב טוב כדי להביא ארצה.



קאג’יבה מיטו
שנות ייצור: 1990-2012
בשנת 1989 חשפה קאג’יבה את סדרת המיטו שנועדה להחליף את דגמי הפרצ’יה הדו-פעימתיים הקטנים. שנה לאחר מכן, התחיל שיווקו של קאג’יבה מיטו שהפך ברבות הימים להיות הדגם הוותיק ביותר של קאגי’בה וייצורו נמשך לסרוגין גם לאחר שפשטה את הרגל ונרכשה על ידי MV אגוסטה מיידי הארלי דייוידסון.

הקונספט של המיטו היה דומה לזה של הפרצ’יה: אופנוע ספורטיבי קטן וקיצוני שהוא בעצם רפליקה לאופנועי הגרנד פרי בקטגוריית ה-125 הדו-פעימתית בגרנד פרי. המיטו הציע עיצוב מודרני משל הפרצ’יה עם צמד פנסי חזית עגולים, שלדה חדשה ומנוע שהספקו עלה ל-33.5 כ”ס מרשימים וחובר לתיבת הילוכים בעלת שבעה יחסי העברה. משקל נוצה של 125 ק”ג רטובים הבטיח למיטו ביצועים מצוינים, עם מהירות מרבית של יותר מ-160 קמ”ש. גם מכלולי השלדה שודרגו בהתאם לשיפור בביצועים, וכדי לשפר את האחיזה (וגם אתה מראה) קיבל המיטו צמיג אחורי ברוחב מרשים של 150 מ”מ. אמנם מדובר באופנוע מורכב לתחזוקה, אבל הוא מבטיח הנאה שכבר לא קיימת באופנועים של היום ותפור במידותיו למסלולי המרוצים הצנועים שבארצנו.



מוטו גוצי 1000S
שנות ייצור: 1990-1993
גל האופנועים בעיצוב רטרו הוא לא אופנה שהחלה בשנים האחרונות. מסתבר שכבר לפני 30 שנה יש מי שחשב רטרו, ובאופן לא מפתיע מדובר במוטו גוצי, שכבר אז לא ממש עמדה בקו ראשון בתעשיה. עם פתיחת שנות ה-90′ חשבו האיטלקים שיש אנשים שירצו אופנועים בעיצוב קלאסי של שנות ה-70′. לשם כך לקחו במוטו גוצי את הלה-מאנס 1000, הפשיטו אותו ממסכת החזית וחיפויי הפלסטיק הספורטיביים, בדיוק כמו שעושים כיול לאופנועי ספורט כדי להסב אותם לסטריטפייטרים.

לטובת מראה”קלאסי” הותקנו בין היתר בין היתר כנף קדמית, מגיני צד ופנס עטויי כרום, יחד עם חישוקי שפיצים. האופנוע החדש שנקרא 1000S (או מילה S באיטלקית) היה כמעט זהה לחלוטין מכאנית ל’לה-מאנס 1000′ מה שהקנה לו אופי ספורטיבי יחסית. אלא שאולי מוטוגוצי הקדימה את זמנה, והצלחה מסחרית לא הייתה כאן. רק 1360 יחידות של מוטו גוצי 1000S נבנו בארבע שנות ייצורו, מה שהופך אותו לנדיר למדי. נכון לעתה מלבד הנדירות אין ל-1000S ערך אספני גבוה, וזה אומר שאם תמצאו אחד כזה לא אמור לעלות הרבה. לכו תדעו, אולי בעוד 20 שנה הוא יהיה שווה הרבה יותר.



קאוואסאקי ZZR1100
שנות ייצור: 1990-2001
מירוץ החימוש בין היצרניות היפניות והקרב על תואר האופנוע הספורטיבי המהיר ביותר המשיך גם אל שנות ה-90′. עם פתיחתן הציגה קאוואסאקי את ZZR1100 (שנקרא בחלק מהשווקים ZX11) וירש את מקומו של ZX10 טומקאט שהוצג שנתיים קודם לכן.

ZZR1100 הציג עיצוב מודרני ואווירודינמי ושלדה חדשה, כאשר המנוע היה גרסה מוגדלת נפח של מנוע הטומקט שקיבל גם מערכת ראם-אייר חדשנית לאותה התקופה. ההספק המרבי עלה ל-147 כ”ס, 12 כ”ס יותר מאשר בטומקט, כך שלמרות משקל עצמי יבש של כמעט 250 קילו, הצליח ZZR1100 לשמור עבור קאוואסאקי את תואר האופנוע המהיר ביותר בעולם. ZZR1000 הציב את השיא על 283 קמ”ש מדודים וחזיק בו במשך 6 שנים עד שהגיע הונדה CBR1100XX.

כיוון שכמו רוב אופנועי ה-1000 של תקופתו ZZR1000 היה כבד ותיורי יחסית הוא לא היה חביב המתגרזנים, כך שלא מעט יחידות ממנו השתמרו במצב טוב ובעלות קניה של כמה אלפי דולרים בודדים תוכלו לרכוש לעצמכם שיאן עולם בדימוס.  

השארת תגובה

חייבים להתחבר כדי להגיב.

העסקים של THEDOO

חדש באתר

גלילה לראש העמוד