המדבר היבש, החום הבלתי נסבל והמצערת שלא נחה לרגע: מירוץ ה'דקאר 2023' מוזנק בסוף השבוע לדרכו וקובע רף חדש וגבוה לרמת קושי של פשיטות ראלי. "דקאר" ביסס זה מכבר את מעמדו כשם נרדף למרוץ שטח קשוח במיוחד שבו משתתפים כמעט כל סוגי הרכב שמתאימים לכך, והשנה הוא מטפס מדרגה עם מסלול ארוך במיוחד ומאתגר שמוזנק מן הים האדום וצפוי להסתיים במפרץ הפרסי.
אחד הקשיים החדשים נובע משיטת ניקוד מהפכנית שדורשת מן המשתתפים המובילים לשנות לחלוטין את האסטרטגיה שלהם: מעתה יהיה קשה יותר לנצח במרוץ על סמך צבירת מקומות גבוהים יחסית בכל אחד מן "הקטעים המיוחדים", ומוענק יתרון בולט למי שצובר יותר מקומות ראשונים.
אז היכונו ללוות בלב את הרוכבים והנהגים הקשוחים שיוצאים לשבועיים מאתגרים של נהיגה ורכיבה מהירה על שטחי קרקע קשים למעבר, אל לילות לבנים וביצועי עבירות, נהיגה, ניווט וקשיחות מנטלית שמפרידים בין המקצוענים לחובבים.
125 רוכבי אופנועים, 19 רוכבי "טרקטורונים", 162 נהגי מכוניות, 56 צוותי משאיות ו-93 נהגי SBS יוזנקו בשבת הקרובה, ערב השנה החדשה, לראלי דקאר ה-45 שייפתח ב'פרולוג' קצר סביב העיר טבוק שעל חוף הים האדום בערב הסעודית.
למחרת הם ייצאו למסלול באורך של כ-8,540 קילומטרים, מהם כ-5,000 קילומטרים של קטעים מיוחדים, של מירוץ שיארך 14 ימים.
בלב דקאר 2023 ממתין אחד הקטעים הקשוחים במיוחד: ארבעה ימים של חציית "האזור השומם" – מדבר רובע אל-ח'אלי הידוע לשמצה כמקום שבו שוררים תנאים אכזריים במיוחד, ושם יתקיים "שלב המרתון" של הקטעים המיוחדים 11 ו-12: בשלב זה חייבים כל המתחרים להסתדר בעצמם ללא סיוע לוגיסטי ומבלי שיש להם יכולת אמיתית לתקן תקלות מכאניות קשות.
מכאן ימשיך המירוץ דרך בסוגי קרקע משתנים – מדבר פתוח, דיונות טובעניות, וגיאיות מסולעים שדורשים יכולת נהיגה ורכיבה טכנית ברמה גבוהה במיוחד. ב-15 בינואר יסתיים דקאר 2023 בעיר דמאם שלחוף המפרץ הפרסי לאחר שלא רבים מבין 766 המתחרים ו-54 המתחרות שיוזנקו לדרך ישלימו את המסלול הקשה והארוך ביותר מבין כל המרוצים שנערכו מאז 2014.
מקומות חדשים, חוקים חדשים
לא רק המסלול קשוח השנה אלא גם החוקים, כאמור. הבעיה בשיטה שהייתה נהוגה עד כה היא שלא היה צורך ממשי לחתור לניצחון בכל אחד מן הקטעים המיוחדים. למען האמת, מי שהגיע במקום השני, שלישי או אף מתחת לכך נהנה מיתרון מסוים: הוא או היא יכלו לנהוג על עקבותיהם של מי שקדמו להם וכך לחסוך לעצמם משאבים מנטליים שכרוכים בניווט.
נכון, "נהיגת עדר" הובילה מידי פעם לתוצאות אבסורדיות כמו באותו מירוץ שבו רוב נהגי המכוניות ורוכבי האופנועים התברברו בניווט וצוותי המשאיות, שניווט נכון, השיגו תוצאות יותר טובות. וזה לא הכל: מנצח הקטע המיוחד היומי מוזנק ראשון ביום למוחרת ושוב צריך לנווט ראשון ולסמן לאחרים את הדרך עם הצמיגים שלו. בקיצור: האסטרטגיה של איסוף נקודות הוכיחה את עצמה לאורך השנים כמועילה מאד.
הפעם, לראשונה, מוענק יתרון למי שמעז ומנצח: A.S.O, החברה שמפיקה את הדקאר, קבעה שמתחרה מוביל בכל קטגוריה מקבל בונוס בדמות הפחתת זמן. וזה לא הכל: המשתתפים יקבלו, רנדומלית, שני סיפורי דרך שונים כלומר שהם יגיעו אל אותן נקודות ציון בדרכים שונות. כבר אמרנו שדקאר 2023 יהיה אכזרי מתמיד.
ההיסטוריה המקוצרת של דם, יזע ואבק
"ראלי פריז-דקאר" הוזנק לראשונה לדרך בשנת 1978 מפריז בירת צרפת ועד לדקאר, בירת סנגל שעל חופה המערבי של אפריקה ומכאן שמו. במהלך השנים שונו מסלולי הראלי והוא הוזנק לפרקים מספרד או ממרוקו, והחשש העיקרי של המתחרים וצוותי הסיוע שלהם היה מפני תאונות ואובדן דרך. ואכן, במהלך השנים נפצעו ונהרגו לא מעט משתתפים ומלווים, היו גם מי שהלכו לאיבוד, והיו גם מקרי אלימות ושוד כלפי משתתפים.
אבל העניינים יצאו לגמרי משליטה לקראת סוף העשור הראשון של המאה הנוכחית כאשר מערב אפריקה הפכה למקום עוין כלפי זרים בגלל מיליציות מקומית של מתנגדי משטר למיניהם. נקודת השבר אשר חדלה את המירוץ הקלאסי התרחשה בשנת 2007 כאשר ארבעה צופים צרפתים נרצחו בידי אנשי אל קאעידה במאוריטניה. בשנה שלאחר מכן לא נערך מרוץ ובשנת 2009 העתיקו מארגני הראלי את האירוע לדרום אמריקה, לארגנטינה.
אלא שעם כל הכבוד לאמריקה – "דקאר" הוא אירוע אירופאי, והחל משנת 2020 הוא התקרב בחזרה למקורות והתקיים לראשונה בערב הסעודית.
במהלך ההיסטוריה של "דקאר'" נהרגו עד כה 76 מתחרים, מלווים ותיירים, 31 מהם בתוך כדי השתתפות במירוץ עצמו. הסיבות העיקריות לפגיעות במשתתפים הן תאונות, תשישות ומכות חום. מצד שני, כמו כל אירוע קשוח הוא גם מייצר סיפורי גבורה וגיבורים. זה טבעו של הראלי הזה – הצגת יכולות מהממת של אנשים שמוכנים לתת את הכל, להתאמן, לפתח יכולות נהיגה, רכיבה וסיבולת יוצאות דופן, יכולת ניווט, מכונאות, ומעל לכל: הרפתקנות ותחרותיות. אקסטרים במלוא מובן המילה. ללא תירוצים, בלי התייפייפות.
