יצרניות אופנועים רבות, מתרפקות על העבר ונשענות על מותג היסטורי. יצרנית האופנועים החשמליים הבלגית סרולה (Saroléa) אינה שונה. במקרה הזה, החברה נשענת גם על עבר מרוצים עשיר ומנסה להיכנס לעולם האופנועים החשמליים דרך מרוצים. מותג היסטורי עתיק, היסטוריית מרוצים וכל זה מבלגיה? מסתבר שכן.
בין יצרניות האופנועים הראשונות:
יצרניות אופנועים רבות החלו את דרכן כיצרניות נשק, או יצרניות אופניים. במקרה הזה החברה הבלגית ייצרה נשק ואופניים גם יחד עד שהחלה לייצר אופנועים. בשנת 1850 הקים ג'וזף סרולה מפעל לייצור נשק, ובשנת 1892 החברה החלה לייצר אופניים תחת השם 'רויאל סרולה'. לאחר מותו של מקים המפעל, בניו המשיכו את דרכו ובשנת 1901 יוצר אופנוע סרולה הראשון, שהיה למעשה אופניים בהם הותקן מנוע בנפח 250 סמ"ק.
ההצלחה במרוצים של אותה תקופה הייתה מיידית ונשמרה כמעט לאורך כל שנות החברה, במגוון רב של מרוצים. בשנת 1905 אף הוצג אופנוע עם מנוע V טווין. המפעל גדל בהתמדה וכך גם היצע הדגמים. המפעל אמנם הפסיק את ייצור האופנועים בשנת 1914 עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, אך המפעל שרד וחזר לייצר אופנועים. המשבר הכלכלי הגדול בשנת 1929 גם כן לא הצליח לפגוע בחברה והיא ייצרה בשנה זאת 75 אופנועים ביום בנפחים 350, 500 ו-600 סמ"ק.
בסוף שנות ה-30 החברה התחילה לייצר גם אופנועי שטח והיא זכתה להצלחה לא מבוטלת במרוצי מוטוקרוס והמשיכה להציג דגמי כביש שונים. המצב הכלכלי בבלגיה, לעומת זאת, פחות מוצלח ופגע במכירות.
מלחמת העולם השנייה גרמה להפסקת הייצור. הוא אמנם חזר עם תום המלחמה, אם כי לא לכמויות כפי שייצרה החברה בעבר. בשנות ה-50 ניסתה היצרנית הבלגית לייצר אופנועים קטני נפח וקטנועים, חלקם עם מנועי זקס, אך המהלך לא עזר. בשנת 1960 הודיעה החברה על הפסקת פעילות המרוצים שלה וזה היה הסימן כי החברה בימיה האחרונים. בפועל בשנת 1960 ייצור אופנועי סולרה הופסק, אך החברה המשיכה לייצר קטנועים עם מנועים ממקור חוץ עד שנת 1963. החברה המשיכה להתקיים כעשר שנים נוספות, אך בפועל לא עסקה בייצור אופנועים
בשם הדוד:
בשנת 2008 התאומים טורסטן וביורן רובנס (Torsten and Bjorn Robbens) רכשו את הזכויות למותג סולרה מתוך רצון להקים יצרנית אופנועים חשמליים. הבחירה במותג סולרה הוא לא מקרי ולא רק כיוון שהאחים בלגים, אלא שהם התחנכו על סיפורי ההצלחה של המותג עם קרוב משפחה, שהיה אחד מרוכבי המוטוקרוס המוצלחים של החברה בשנות ה-50.
בשנת 2010 הוצגה הגרסה הראשונה של אופנוע המרוץ של החברה, SP7. האופנוע עוצב ותוכנן על ידי טורסטן רובנס, בעל רקע עשיר בעולם מרוצי המכוניות וגם בהנדסה צבאית ותעופתית. האופנוע עבר מגוון שיפורים עד לשנת 2014, כשבשנה זאת החברה החליטה להתחרות בקטגורית האופנועים החשמליים במרוצי האי מאן, כשהיא מצליחה להגיע למקום הרביעי.
מאז ועד היום מתחרה החברה עם אופנועיה מידי שנה באי מאן, המהווה את כר הניסויים של החברה. לאחרונה אף נבחן האופנוע על ידי רוכב הגרנד פרי לשעבר, לוריס קפירוסי, המתפקד כיועץ בטיחות לאליפות, כאופנוע אפשרי שימש את הקטגוריה החשמלית החדשה.
בשנת 2015 הודיעה החברה על גרסה לכביש הציבורי בשם Manx7, אך למעט סרטון קצר (בסוף הידיעה) לא זכינו לראות אותו. למרות החסך בתמונות, דווקא נתונים טכניים לא חסרים והאופנוע מבוסס על אופנוע המרוץ. ככזה, האופנוע משופע בחומרים אקזוטיים: שלדת המונוקוק, הזרוע האחורית והפיירינג כולם עשויים סיבי פחמן.
המנוע מספק 204 כ"ס ו-46 קג"מ המביאים אותו למהירות מירבית של 240 קמ"ש. מערכת הבלימה תוצרת חברת ברינג'ר מסוג Aerotec, הבולמים תוצרת אוהלינס, FGRT-200 מלפנים ו-TTX36 מאחור. הגלגלים תוצרת חברת OZ עשויים אלומיניום, אך ניתן להזמינם גם גלגלים תוצרת מגנזיום או סיבי פחמן. ניתן לרכוש את האופנוע עם שלוש סוללות שונות המספקות טווח של 230, 280 ו-330 ק"מ, כשהמחיר יהיה בהתאם: 42,000 אירו, 46,000 אירו וקרוב ל-49,000 אירו. על פי החברה, ייוצרו 250 יחידות בלבד.
