מי מכיר? אופנועי הורקס

כשמדברים על אופנועים גרמנים סביר להניח כי השם הורקס (Horex) הוא לא הראשון בו ינקבו רוב הרוכבים. החברה הקטנה בעלת שורשים עוד משנות ה-20 של המאה ה-20 וכמו חברות רבות היא עברה לא מעט תהפוכות, כשהגלגול האחרון התחיל בשנת 2010.

מסורת ארוכה:

דרכה של הורקס מתחיל בשנת 1923, אז הוקמה החברה רשמית אך סיפורה מתחיל זמן קצר לפני כן, כשבשנת 1920 רוכש פירדריך קלימן (Friedrich Kleemann) את מפעל המנועים קולומבוס. כמו רבים מיצרני האופנועים של אותה תקופה, השלב הראשוני הוא חיבור בין מנוע בעירה פנימית ואופניים וזה בדיוק מה שעושה פריץ קלימן, בנו של פרידריך שלמעשה ייסד את החברה.

שם החברה הוא למעשה הלחם של המילים המבורג (Homburg) מקום מושבה של החברה ו-Rex, שמו של המפעל המשפחתי לייצור צנצנות. המוטו של החברה הוא "נבנה על ידי אופנועים עבור אופנוענים" ופריץ אכן היה רוכב פעיל שהתחרה במרוצים על גבי אופנועי החברה.

החברה התחילה לייצר אופנועים בעלי מנוע צילינדר בודד בנפח 250 סמ"ק. כשנתיים לאחר הקמתה מתאחדת עם יצרנית המנועים קולומבוס לידי חברה אחת שנקראה לעיתים הורקס-קולומבוס.החברה הציגה בשנות ה-30 גם דגמים המצוידים במנועי שני צילינדרים ובמקביל ממשיכה לעשות חיל במרוצים.

מלחמת העולם השנייה אמנם גורמת להפסקת הייצור, אך הורקס הייתה בין החברות הראשונות שקיבלו אישור לבניית אופנועים עם נפח מנוע קטן אחרי המלחמה. החברה המשיכה להציג דגמים שונים, ביניהם רב המכר 'רגינה' שהוצג בשנות ה-50 ו'אימפרטור'.

באמצע שנות ה-50 המכירות החלו לצנוח, בין היתר עקב העלייה בפופולריות של מכוניות, מחירי ביטוח יקרים ועוד. בשנת 1956, ייצור האופנועים הופסק לגמרי כשהחברה ממשיכה לייצר צעצועים וחלקי רכב לחברת דיימלר-בנץ שמשתלטת על החברה וסוגרת אותה סופית בשנת 1960.

מחליפה ידיים:

השם הורקס אמנם לא נעלם לגמרי אף פעם, אך החברה לא ממש קמה לתחייה. זכויות השם עוברות בשנת 1956 לפרידל מונץ' (Friedel Münch) שקנה חלקים שונים של אופנועי הורקס והקים את חברת מונץ' המוכרת בעיקר על ידי דגם ה'ממות' (Mammoth) שצויד במנוע ארבעה צילינדרים של מכונית NSU.

המותג עבר ידיים מספר פעמים נוספות שעשו שימוש בעיקר בשם החברה שהודבק לאופנועים אחרים בשנות ה-80 וה-90. המותג אף הגיע לידי חברת בת של באג'אג' ההודית שמכרה תחת השם הורקס אופנועים הבנויים מחלקים של אופנוע ג'אווה ו-MZ. לבסוף הזכויות עברו לידיים פרטיות ולא נעשה בהן שימוש עד שנת 2010.

הגלגול האחרון:

בשנת 2010 העולם התבשר על חזרתה לחיים של הורקס עם תכנית שאפתנית לייצר אופנוע המצויד במנוע V6 ייחודי עם זווית של 15 מעלות בין הצילינדרים ומגדש-על שצפוי היה לספק כ-200 כ"ס.

חבלי לידה שונים, ביניהם קשיים טכניים ולוגיסטיים גרמו לעיכוב הייצור. האופנועים הוצגו רק בשנת 2012, עם מנוע ללא מגדש-על אך עם הספק מכובד של כ-160 כ"ס. תחילה הוצג דגם הרודסטר ואחריו דגם הקלאסיק שהיה בעל הספק נמוך יותר. בשנת 2014 הוצג גם דגם קפה רייסר, אך אז הגיעה ההודעה על פשיטת רגל והפסקת הייצור.

למזלה של הורקס החברה נצלה ונרכשה בשנת 2015 על ידי חברת 3C-Carbon Group הגרמנית, העוסקת בפיתוח מוצרים שונים מסיבי פחמן לתעשיות שונות, ביניהן תעשיית הרכב והמרוצים. החברה אמנם עשתה שימוש באופנועים הקיימים, אך לפני חזרה לייצור דאגה להעביר אותם מסכת שיפורים מקיפה במגוון תחומים על מנת לדאוג לכך שהאופנועים לא יסבלו ממחלות הילדות השונות מהן סבלו הדגמים הראשונים.

חצי שנה בלבד לאחר הרכישה, הציגה הורקס דגם ראשון, Silver Edition ,בגרסה מוגבלת ל-33 יחידות בלבד ואחריו גרסה מוגבלת נוספת בשם Black Edition שנבדלו בעיקר בפרטים עיצוביים. תקופה קצרה לאחר מכן חזרו לייצור גם דגמים בייצור מלא: קלאסיק וקפה רייסר.

שני הדגמים נבדלים בעיקר בעיצוב, מצוידים באותו מנוע V6 ב-15 מעלות בנפח 1,218 סמ"ק עם גל זיזים עילי משולש, המספק 161 כ"ס ו-14 קג"מ. המצערת אל חוטית (Ride By Wire) ומערכת ABS מגיעה כסטנדרט.

תת השלדה עשויה סיבי פחמן וכך גם כנפי הגלגלים ובדגם קפה רייסר גם ראש ההיגוי. המערכות השונות הן באיכות גבוהה: בולמים של אוהלינס עם מזלג הפוך בקוטר 43 מ"מ מלפנים ובולם מסוג TTX36 GP מאחור. הבלמים של חברת ברמבו עם דיסק בקוטר 320 מ"מ מלפנים וקליפר מסוג M50 ודיסק בקוטר 264 מ"מ מאחור עם קליפר מסוג P2.34. קפה רייסר שוקל 219 ק"ג לעומת 224 ק"ג ששוקל דגם הקלאסיק.

המחיר בהתאם: 42,500 אירו עבור דגם הקלאסיק או 46,500 עבור דגם קפה רייסר.