סיבוב זריז: מוטו גוצי V9 Bobber

על ג'ק צד:

גם אם לא ממש מחוברים לאופנועי רטרו קשה להתעלם מ-V9.

המונח 'בובר' לקוח מארה"ב של שנות העשרים של המאה הקודמת, כאשר רוכבים לקחו אופנועים מתוצרת 'הארלי דוידסון' ו'אינדיאן', הפשיטו אותם מאבזור מיותר – למשל הכנף הקדמית – וקיצצו את הכנף האחורית.

V9 בובר נאמן לשמו. העיצוב מינימליסטי וחושף בעיקר את מנוע ה-V שמותקן לרוחב השלדה, תצורה שכל כך מזוהה עם מוטו גוצי. חלקים רבים צבועים שחור, המושב שטוח, למיכל הדלק יש קווים חדים, וכל אלה, יחד עם גלגלי ה"בלון", משדרים הרבה סגנון.

אופנוע המבחן הגיע עם מיכל בצבע כסוף אשר עוזר לעיצוב בכך שהוא שובר את צבעם השחור של השלדה, הגלגלים והמפלטים.

איכות החומרים ברובה טובה, עם תשומת לב לפרטים כמו פקק ייחודי למיכל הדלק והצביעה על מיכל הדלק, כאמור, ועם זאת קיימת גם חוסר עקביות, למשל משולשים ומפלטים שצבועים ברמה נמוכה יותר.

לצד המראה הקלאסי ישנם גם רכיבים מודרנים, למשל המתגים השונים אשר מגיעים מקונוצרן האב, פיאג'ו, ולכן מוכרים לנו גם מדגמי אפריליה של הקבוצה. לוח המחוונים נראה קלאסי, ובתוכו משובץ לוח תצוגה דיגיטלי, ויש אפילו חיבור USB.

שימושיות:

כשחושבים על אופנוע רטרו, או קרוזר, שימושיות היא לא המילה הראשונה שעולה בראש. מבחינה זאת V9 מפתיע מאוד ברמת הנוחות שלו בעת שימוש בעיר.

המצמד אמנם קשה לתפעול אבל למנוע יש מספיק כח כבר מסל"ד נמוך, לכן אין צורך בעברות הילוכים תכופות. זוויתה הצידוד של הכידון טובה, ומרכז הכובד נמוך, לכן אין בעיה להשתחל בין מכוניות במהירות נמוכה.

התמודדות עם בורות ופסי האטה פחות נעימה: הבולמים מאחור פשוטים, ובעיה אחרת, חמורה יותר, היא תנוחת הרכיבה ששולחת את רגלי הרוכב קדימה.

רכיבה בין עירונית לא מהווה אתגר, בטח לא מבחינת המנוע. אפשר לשייט באופן רגוע בין 100 ל-120 קמ"ש, אבל המנוע יכול הרבה יותר מזה. כאמור, תנוחת הרכיבה לא נוחה לרכיבות ארוכות.

על אף שלא מדובר באופנוע ספורטיבי די מהנה לרכוב עליו על כבישים מפותלים, אם כי חשוב לשים לב למרווח הטיה מוגבל.

טכני: מנוע ותמסורת

מנוע V טווין שמותקן לרוחב האופנוע הוא סימן היכר של מוטו גוצי, ובמקרה הזה הוא גם מתאים מאד למשימה. יש לו הרבה נוכחות, צליל מתאים וגם החספוס הנדרש כדי שחובבי הז'אנר יקראו לזה "אופי". האופי הזה מופגן באופן מוחשי כאשר פותחים גז בעמידה בהילוך סרק והאופנוע כולו בורח לצד ימין.

זה לא אופנוע חזק, ודאי יחסית לנפח המנוע, אבל לעומת 55 כ"ס צנועים המומנט מכובד עם יותר מ-6 קג"מ שמספקים הרבה כח כבר מסל"ד נמוך.

תיבת ההילוכים אמנם מדויקת וקלה לתפעול, אבל המצמד קשה. צריך גם להתרגל לעובדה שהצילינדר השמאלי פוגע בברך של הרוכב בעת העברת הילוכים ולכן צריך למצוא זווית ישיבה נוחה.

התנהגות:

אופנועי קרוזר ורטרו לא נמדדים ביכולות הדינמיות שלהם, ובכל זאת, V9 בובר הצליח להפתיע בהקשר הזה עם תחושת בטחון גבוה וניטרליות בהטיה.

לא מדובר באופנוע ספורטיבי בשום אופן, אבל אם מתעקשים אפשר לדחוק במנוע ולקבל גם שיתוף פעולה פורה של כל המערכות ההיקפיות. כל אלה יתמכו ברכיבה נמרצת יותר, אם מישהו יחליט להימצא שם, אם כי V9 לא מעודד את זה וטבעי יותר לרכוב איתו באופן רגוע שמתאים לקרוזר.

רכיבה במהירות סבירה תספק את הויברציות הנכונות מהמנוע, את הצליל של מנוע V טווין ואת האווירה שאותה מספקים אופנועים מסוגו.

אבזור וציוד בטיחות:.

מוטו גוצי V9 מצויד במערכת ABS כסטנדרט, ובנוסף גם במערכת בקרת אחיזה עם שני מצבים וביטול, אשר מתופעלת באמצעות כפתור מהכידון. ליד הכידון נמצא גם שקע USB.

לוח המחוונים כולל מד מהירות ולוח דיגיטלי עם נתון יחיד לבחירה לתצוגה:  צריכות דלק שונות, מדי מרחק מתאפסים, שעון, מצב בקרת אחיזה, זמן רכיבה. יש תצוגת הילוכים אך  אין מד דלק או סל"ד.

מתחרים:

הארלי דוידסון ספורטסטר 883 וסטריט 750.

תמורה למחיר: 

עם תג מחיר של 71,000 ש"ח, מדובר בעסקה לא רעה, במיוחד לנוכח העובדה שאין יותר מידי אופציות לאופנועים דומים לו, ודאי חדשים. תמורת מחיר זה מקבלים אופנוע קאסטום ייחודי עם מערכות בטיחות מתקדמות.

שורה תחתונה:

מוטו גוצי V9 נראה נכון ומושך, ויש בו הרבה אופי ומנוע ייחודי לצד מערכות בטיחות מתקדמות. הוא מצליח להפתיע גם ביכולות הדינמיות, אבל לא חף מפגמים, כמו נוחות רכיבה לאורך זמן, מיקום המנוע, וגם מצמד קשה. תג המחיר אטרקטיבי ועבור חובבי המותג.