בטעם של פעם: הונדה CR250 משנת 1999 במבחן

בראשית שנות ה-90' בהם התחילה להתבשל סצנת אופנועי השטח הישראלית, הכלים הנפוצים בארץ הקודש נעו בין סוזוקי DR350 להונדה XR600 וכמה ק.ט.מים בודדים. הנועזים שברוכבים לקחו סיכון, הגשימו חלומות והבריחו בארגזים אופנועי מוטוקרוס קרביים אמיתיים. אחד אופנועי המוטוקרוס הנחשקים והנחשבים בימים ההם היה הונדה CR250, מוטוקרוס דו-פעימתי עצבני בנפח 250 סמ"ק שרטט, צרח וביקש גז ועוד גז. בימי תהילתו נבחר הונדה CR250 על ידי רוכבי מוטוקרוס רבים מסביב לעולם להיות הכלי עליו הם התחרו, מול האופוזיציה של יתר היצרניות היפניות, גם היא עם מנועי שתי פעימות ששלטו בתחום.

אופנוע המבחן שלנו הוא כלי פרטי מבציר 1999, בעל שלדת אלומיניום שנחשבה בזמנה למהפכנית ופורצת דרך. בעליו החוקיים של האופנוע (שתרם אותו למבחן בנדיבות רבה) רכש את האופנוע בארץ במצב מקורי לחלוטין, כשהמטרה הראשונית הייתה לשחזר אותו, למרות שאת רוב חייו בילה במחסן, אך גם שם אי אפשר להימלט משיני הזמן. לאחר שצלל לעומקו של התהליך, החליט ליצור אופנוע שמכוון לרכיבת דיונות חסרת פשרות, תוך חיזוק כל נקודות החולשה באופנוע המקורי.

הוא ראה בדגם זה אופנוע אמין וקליל המהווה בסיס טוב לשיפורים לצד שוק חלפים רחב ונגיש למדי כיום בעידן eBay והשילוח המהיר. האופנוע הסטנדרטי נראה בעיניו עצבני מדי וחסר איזון, כשהשלדה קשיחה מאוד והבולמים רכים. במשך חצי שנה הוזמנו ונאספו חלקים בקפידה, רובם מארה"ב, ולאחר מכן החל תהליך שיפוץ והרכבה דקדקני. אל התוצאה הסופית הוא מתחבר בזכות אופי המנוע לאחר השינויים והקלילות שהכלי מספק ברכיבה.

קיבלנו את הכבוד לצאת ולהתרשם מהכלי המשופץ ברכיבה שהיא  חוויה כפולה: טעימה היסטורית מאופנוע משופץ, וגם אפשרות לחוש איך האופנוע הזה מרגיש ביחס לאופנועים המקצועיים החדישים והמודרניים.

אז מה היה לנו שם?
כמו בכל שיפוץ מעמיק, האופנוע פורק לגורמים כשהפלסטיקה, המנוע, השלדה ושאר מכלולים היקפיים הופרדו  לקבלת טיפול אישי מסור. התוצאה הסופית שנתקבלה היא הכי קרובה למושג "חדש מהניילונים".

מבחינה מכאנית, ה-CR הקשיש קיבל טיפול מקיף, ומורגשת בו יד האומן הרכה של בעל הבית. המנוע פורק ועבר אוברול מקיף כולל בוכנה חדשה, וכיוון שכבר פורק, נוצלה ההזדמנות לבצע בו מספר שינויים כמו התקנת משקולת על גלגל התנופה להשגת גמישות ומומנט מוגבר בסל"ד הנמוך. גל הארכובה ושאר מכלולי המנוע נשארו מקוריים, אך לטובת שיפור הביצועים הותקן קיט מאייד משודרג של חברת J.D עם שסתום עלים V-FORCE 3 חדש. נרכשה סעפת פליטה מלאה שלPro-circuit והותקן פילטר אוויר חדש. עוד שדרוג שנעשה הוא החלפת גלגל השיניים האחורי לכזה בעל 50 שיניים.

בולמי האופנוע נשארו מקוריים, אבל שופצו לחלוטין ושוסתמו מחדש, עם חלקים מבית RACE-TECH. בנוסף קיבלו הבולמים פורקי לחץ חדשים. מערכת הבלימה שודרגה עם דיסק הבלימה הקדמי בקוטר 280 מ"מ במקום 240 מ"מ בעבר, עם קליפר צף של חברת EBC, תוך התעקשות על דיסק עגול ולא פרפרי בכדי שיתאים למראה של תקופת הייצור. צינורות הבלמים הוחלפו לצינורות פלדה שזורה כדי לעמוד בעומס גבוה.

קוסמטית עבר האופנוע מהפך תוך שמירה על קווים קלאסיים. אחרי חיפוש מייגע נמצא סט פלסטיקה מקורית חדשה של הונדה וסט מדבקות בעיצוב ייחודי. בנוסף, כל חלקי הפלסטיקה המשלימים (מוביל שרשרת, מובילי צינורות הפלדה, פלסטיק רדיאטור,מגן בוץ אחורי ועוד) הוחלפו בחלקי פלסטיק לבנים תואמים. חישוקי האופנוע זכו לתשומת לב מיוחדת וצוידו בנאבות בהזמנה אישית בגוון אדום לא שגרתי, לצד שפיצים של חברת excel וג'אנטים כחולים מבית warp 9 racing, גם הם בהזמנה אישית. כל הברגים באופנוע קיבלו ציפוי אבץ נוגד חלודה בצבע ניקל ונרכש כיסוי כסא מקורי חדש.

הכידון המקורי הוחלף לרנטאל Twin-wall עם מתאמי Pro-taper. ידית המצערת חדשה גם היא, עשויה אלומיניום ובעלת מיסב המעניק פעולה מדויקת ורכה במיוחד. מצנני האופנוע והשלדה מוגנו בחלקים ייעודיים מבית Works-connection. כל צינורות המים הוחלפו לצינורות סיליקוניים כחולים והורכבו מדרסים חדשים של חברת IMS. בין מיכל הדלק לכידון הותקן שעון שעות אדום עם מתאם ייעודי. כדי להתאים את האופנוע סופית לרכיבת דיונות, הורכב צמיג ייעודי לחולות שהוא אומנם צמיג קוביות אבל במבנה הכי קרוב לצמיג כפות שיש.

עלות הפרויקט כולל רכישת האופנוע עמדה על כ-35 אלף ש"ח, כ-10 אלף ש"ח פחות ממחירו של אופנוע מוטוקרוס חדש, אך צריך לזכור שכיוון  שרוב העבודה בוצעה על ידי הבעלים נחסכו אלפי שקלים על שעות עבודה במוסך.

על שולחן הניתוחים
כיאה למטרה לשמה שופץ האופנוע, יצאנו לרכיבת התרשמות בדיונות הלוהטות של סוף חודש יולי. ה-CR מוקם עם חצי גלגל אחורי בחול והישיר מבט אל הגבעות שקראו לו לטפס על גבם. אני קופץ על כסא האופנוע הרחב, מלטף את רגלית ההנעה עם מעט גז והמפלץ האדום מתעורר ומפיק צליל ממכר. קליק למטה להילוך ראשון ומתחילים לזוז.

קלילות האופנוע היא אחת התכונות הבולטות שלו, עם משקל נוצה של כ-96 ק"ג בסך הכל. ה-CR התגלה כנוח מאוד והעמידה עליו הרגישה לי טבעית וגם הישיבה נוחה במפתיע. האופנוע הזה כל כך ממזר שלא צריך להעביר הילוכים. תבחר מספר ותן בגז, הוא מסתדר. מה זה מסתדר? הוא נותן בראש. עיקולים, עליות, במפים. משיכות גז קטנות ואין בעיה. הצמיג הקדמי עולה לאוויר והצמיג האחורי דוחף את האופנוע קדימה כמו רכבת. אני מחפש שטח לפתוח גז וללגום מהסאונד המטריף שמריץ לי את הדם ומעלה את הדופק. צרחות "וואוו" משתחררות ללא שליטה בקסדה.

ה-CR הספציפי הזה מדויק כמו רובה צלפים. תסחט את הגז והוא יירה אותך קדימה בדיוק כמו שציווית. יש בכלי הזה קסם והוא אופן העברת הכוח שבא לידי ביטוי בהמשכיות וזרימה. לא הייתה לי שנייה של חוסר. השילוב בין המשקל העצמי הנמוך ובין הקלילות שמתקבלת בפרונט יוצרת תחושת היגוי מגניבה וזורמת.

עם זאת לא הכל מושלם. מערכת הקירור מיושנת ומחייבת רכיבה מהירה או מנוחות לעיתים די קרובות. הבולמים מכוונים באופן קשיח ולא "אוכלים את הבמפים"  באדישות ורכות שמקלה באופן מלא על הרוכב. המנוע מווברץ ורוטט באופן שכבר לא מוכר באופנועים המודרניים והאופנוע באופן כללי מעדיף לא להתגלגל על משטח אחר למעט חול עמוק. אבל ההונדה הזה חי, נלהב ובועט. אני נכנס לסיבוב ולא רוצה לצאת. רק מחכה לעלייה בה אפתח גז ואנתר מעלייה כלא הייתה.

רטרו מול מודרני
הונדה CR250 משנת 1999 יעצור את הדיינו ביום טוב על כ-45 כ"ס שזה פחות או יותר קרוב לאופנועי הרבע ליטר הארבע פעימתיים כיום, אך אופי הפעולה שונה מאד. למרות שכלי המבחן משודרג הוא נחות מבחינת הבולמים מאופנועים מודרניים, מיכל הדלק שלו זעיר והוא שותה בנזין כמעט כמו טנדר סילבראדו.

בנוסף, סביר להניח שכמעט כל רוכב יהיה מהיר יותר בספיישל טסט כשהוא רכוב על אופנוע מודרני דוגמת הונדה CRF450R או כל מתחרה מודרני דומה שמספק סביבות 60 כ"ס, מכלולי קצה מפאר הטכנולוגיה ויכולת דינאמית מרשימה. לאופנועים הדו-פעימתיים הבודדים שעוד נשארו איתנו, יש את אותו הכוח ואפילו יותר, והם עדיפים כמעט בכל פרמטר על המוטוקרוס האייקוני הזה.

אבל, וזה אבל חשוב, ה-CR250 הוותיק מטמטם, נוסטלגי ומרגש באופן כל כך שונה מאופנוע מודרני. מדובר בחיה ברוטאלית שכל הזמן  דחפה אותי לא להרפות מהמצערת. עבודת השיפוץ המקיפה על כלי המבחן יצרה אופנוע מאוזן, מהנה ונוסך ביטחון למרות אותה ברוטאליות ובמבחן החיוכים יש כאן הצלחה כבירה. את הקסדה המיוזעת הורדתי מעלי, אבל את החיוך לא הצלחתי למחו