במשך שנים התפתחה מסורת כי בלילה שאחרי ערב ראש השנה, רוכבים ישראלים רבים רכבו לעבר מצדה לחזות בזריחה של השנה החדשה. מסורת זאת נגדעה וגרמה לצלם אסף רחמים ליצור סרט בנושא.
עם הסרט שלח אסף טקסט קצר:
"שנה שלמה של תחקיר, שעות על גבי שעות של בימוי, צילום, עריכה וכיף גדול, הביאו לפרויקט וידאו שנותן עוד נקודה לעצור רגע ולהסתכל מהצד על התרבות המוטורית המשתנה.
רכיבה לזריחה הראשונה של השנה. במצדה.
כמה משמעויות גלומות במשפט הזה. מהות, הוויה, נוכחות.
14 שנה של מסורת נפלאה ופתאום זעזוע..
משם הכל התחיל. בדקתי, חקרתי, תשאלתי, סיפרתי, צילמתי, ערכתי.. רציתי להבין.
קיבלתי תשובות. נקודת המפנה שלפניכם היא עוד אבן דרך במושג הזה שנקרא אופנוענות."
עם פרסום הסרט, שאלנו את אסף מספר שאלות:
מה בעצם הרקע לסרט?
"המסע המסורתי למצדה התחיל ב-2002. בשנה שעברה, אחרי אחרי 14 שנים החליטו שלא תהיה רכיבה מאורגנת. הרבה רוכבים שהתרגלו למסורת גילו בעצם שאין רכיבה מאורגנת והמצב יצר בלבול רב. כך כל אחד מצא לעצמו את המפלט והרכיבה התפזרה להרבה מאוד מקומות קטנים.
כייון שאני רוכב הנושא קרוב לליבי. ראיתי איך כל המסורת של ליל ראש השנה משתנה לי מול העיניים וזאת נקודת זמן שצריך לתעד אותה. הבנתי שאני לא ידוע איפה זה יהיה עוד שנה, בטח לא נדע איפה זה יהיה הרבה מעבר."
מה גרם לך לבחור דווקא באנשים שמופיעים בסרטון?
"מצד אחד בחרתי אנשים מוכרים וכאלו שקל להתחבר אליהם. לעומת זאת בחרתי בשלושה לא מוכרים בכוונה, כי כשרוכבים אתך אלפים אתה לא מכיר את כולם אבל אתה חלק מהמון. לכן רציתי להביא את כל קשת הרוכבים – המיינסטרים, הבולטים, המוכרים, לעומת כאלו שבסופו של דבר רכבו לבד.
אם בתחילת העבודה הסתכלתי על משהו שחשבתי שישתנה לעד, במהלך העשייה נוכחתי לדעת שהתובנה הגדולה היא אחרת: לא משנה אם אתה מחובר לקבוצה גדולה, בזוג, או לבד. בסופו של דבר כל אחד מהם בחר את אותו היעד – לרכוב לזריחה.
במה הייתה רכובה הכנת הוידאו?
"זה התחיל בלצלם את הלילה של הרכיבה. מהשלב הזה הבנתי כמה הרכיבה הזאת חשובה וכמה רוכבים היו סביב הסיפור הזה וכמה שיח היה על זה אחר כך, שהבנתי הפרוייקט הזה צריך להיות עשוי יותר לעומק ויותר טוב.
מהמקום הזה זה הלך והעמיק כשמצאתי את עצמי שנה שלמה אוסף חומרים ובחודשיים האחרונים נכנסתי לערכיה של כל החומרים."
