המאבק של הרגולטור האירופאי בטרור מתבטא לפעמים בפעולות שמגבילות או מטרידות את כלל הציבור. אחרי שכבר התרגלנו לכך שאי אפשר לקחת איתנו בקבוק יין בכבודת היד במטוס – כעת צריך להתרגל גם למגבלות על תחזוקת האופנוע.
בשבוע הבא, ב-1 בפברואר, נכנסת לתוקף באירופה תקנה 2019/1148 של הפרלמנט האירופי, שהתקבלה כבר ביוני 2019, ובין השאר היא אוסרת את המכירה של מצברי עופרת-חומצה לאופנועים לכל מי שלא מחזיק ברישיון סחר מתאים ותקף.
עד היום אפשר היה לקנות מצבר לאופנוע באמצעות האינטרנט, ולאחסן אותו עד ליום פקודה כאשר הוא לא טעון. בעת הצורך אפשר היה להוסיף למצבר את החומצה האלקטרוליטית – שמצורפת אליו במיכל נפרד – לטעון את הסוללה ולהתקין אותה באופנוע באופן עצמאי, וכל זאת בלי להידרש להגיע למוסך או לחשמלאי רכב. ימים אלה חלפו ללא שוב. כעת, כאשר נדרשת החלפה של מצבר, או השמשה של אופנוע לאחר תקופת אחסנה ארוכה, נדרשים עמיתינו האירופאים להגיע אל נקודת מכירה או מוסך, ולהתקין שם מצבר טעון.
מטרת המגבלה היא להקשות על טרוריסטים להשיג חומצה גופרתית שמאפשרת לבנות מתקני נפץ מאולתרים ואפקטיביים, ומבחינה זאת אין הבדל בין מצברים אטומים ("ללא תחזוקה") לבין מצברים שדורשים מילוי מים מזוקקים.
הדרך היחידה לעקוף את הקושי החדש היא לרכוש מצבר אטום וטעון מראש מסוג SLA (עופרת חומצה אטומה) או מצברי ג'ל (GEL), או מצברים יבשים (MF), שהם מצברים יקרים יותר. מצברים כאלה נחשבים למוצרים לא מסוכנים ולכן ניתן למכור אותן ישירות לציבור.
הבעיה הגדולה יותר של מצברים כאלה, נוסף למחיר, היא שאי אפשר לאחסן אותם לתקופות ארוכות מפני שלאורך הזמן הם נפרקים וחלה התדרדרות במצבם, ובכל מקרה יש לטעון אותם אחד לחודש. מצברים טעונים מראש שלא מתוחזקים עלולים לאבד כ-20% מתכולת האנרגיה המרבית שלהם, ועד שליש מתוחלת החיים. פריקה מלאה של מצבר עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך.
מצד אחד אפשר אולי להתנחם שמדובר בבעיה של אירופאים, אבל מצד שני היא בהחלט מגבילה את אפשרויות היבוא של מצברי אופנועים שלא באמצעות היבואנים המסחריים.
