בדגמי הונדה פורזה 350 ו-ADV 350 קיים כשל סדרתי משמעותי בתיבת ההילוכים הרציפה (וריאטור), אבל יבואנית הונדה לישראל, חברת 'מאיר', ממשיכה למכור כלים חדשים תוך הסתרת התקלה מן הלקוחות – למרות שהיא מודעת לכשל.
בעלי קטנועים שמתלוננים על הכשל מקבלים מרשת השירות של החברה "טיפולי וודו" שלא פותרים את התקלה, וזאת למרות שקיימים בשוק חלקים תחליפיים איכותיים ואפשר להציע ללקוחות פתרון.
אלה שתיים מבין הטענות שנטענות כלפי יצרנית האופנועים הונדה והיבואנית שלה לישראל בבקשת אישור לתביעה ייצוגית שהוגשה בשבוע שעבר. על הבקשה חתומים עורכי הדין יעקב ישראלי, רמי איתן ואיתי ישראלי, ותוצאות התביעה ישפיעו על כל בעלי הכלים האלה בישראל.
טענה אחרת שנטענת בבקשה, ואם תוכח היא צריכה להטריד את כל הלקוחות של חברת 'מאיר' הרבה יותר מן הכשל הסדרתי בדגם כזה או אחר – היא שאנשי היבואנית עוברים לכאורה על החוק ועל תקנות משרד התחבורה כאשר הם לא כוללים בהיסטוריית הטיפולים של הרכב את תיאור התקלה שעליה התלונן הלקוח, ולא מפרטים שם את הטיפול שבוצע בכלי כדי לפתור אותה.
באופן חריג למדי – גם ביחס לבקשות אחרות לתביעות ייצוגיות בתחום הרכב ובוודאי ביחס להיקף הצנוע של שוק הרכב הדו-גלגלי בישראל – עורכי הדין צרפו לבקשה הזאת מספר גדול יחסית של תובעים-נפגעים ושל כלים שנפגעו מן הכשל, וזה עשוי להעיד על היקף התופעה.
אמינות יפנית?
הכשל הנטען בתביעה נוגע לרעידות ורעשי חריקה צורמים שנשמעים בעת האצה, במיוחד כאשר הקטנוע קר, והבעיה מתגלית בדרך כלל בקטנועים חדשים שנסעו 4,000-6,000 קילומטרים בלבד. בתביעה נטען שכאשר לקוחות מגיעים למוסך ומתלוננים על התקלה "הם נענים בתירוצים שונים במגמה לטשטש ולדחות אותם… מרכזי השירות מסתפקים בטיפול שטחי אשר מעלים את סימני הפגם לזמן מה, אך לא פותר אותו".
חלק מן הלקוחות נאלצו להחליף מכלולים עיקריים של הוריאטור ברכיבים שמיוצרים על-ידי חברת מאלוסי, וזה אמנם פתר את הבעיה אבל על חשבון הנפגעים.
התובעים פנו לבית המשפט בבקשה להורות ליצרנית וליבואנית להצהיר שבכל הקטנועים מן הדגמים האלה קיים פגם מובנה ולהורות להן לבצע קריאת שירות ("ריקול") לתיקונו. בנוסף מתבקש בית המשפט להורות לנתבעות להאריך את האחריות, להחזיר ללקוחות את כל ההוצאות שנגרמו להם בגלל התקלה והטיפול בה, ולפצות אותם בגין עגמת נפש והוצאות נלוות.
כל התובעים רכשו קטנועים חדשים, ואצל הראשון מהם התקלתה התקלה לאחר נסיעה של כ-5,000 קילומטרים בלבד. נציגי המוסך, כך נטען, ניסו "לגרז", תרתי משמע, את הלקוח כאשר טענו בפניו שייתכן ומדובר בהצטברות של גריז או של אבק, ואף טענו שהתקלה נגרמת מפני שהלקוח רוכב לאט.
הטיפול, במקרה זה, כלל ניקוי של הוריאטור, שכמובן לא עזר, והלקוח נדרש להגיע למוסך פעמיים נוספות כדי לפתור את אותה בעיה.
טענה הרבה יותר קשה היא שאותו תובע ביקש לקבל את היסטוריית הטיפולים שבוצעו בקטנוע שלו ונדהם לגלות שאנשי המוסך לא ציינו שם את התלונות שלו ולא תיעדו שני ביקורים לטיפול באותה תקלה. מיותר לציין שאי רישום כזה – אם כך אכן היה – הוא עבירה על החוק ועל נהלי משרד התחבורה.
התובע טוען שנציגת השירות סירבה להשלים את הפרטים החסרים בטענה ש"הכרטיס סגור ושהיא לא יכולה לשנות", ושהפרטים החסרים הושלמו רק לאחר שהלקוח התעקש.
מספר חודשים לאחר גילוי התקלה, "לאחר שהתייאש מהתנהלות היבואנית ומרכז השירות שלה", החליף התובע את הוריאטור המקורי של הונדה בווריאטור חלופי מתוצרת חברת מאלוסי (Malossi) האיטלקית, יצרנית ותיקה ומוערכת של חלקי מערכות הנעה לקטנועים ואופנועים. חלקים אלה פתרו את הבעיה באופן מוחלט, ודי בכך כדי להעיד על מקור הכשל.
גם התובע השני רכש קטנוע חדש ואצלו התגלתה התקלה לאחר נסיעה של כ-5,000-4,000 קילומטרים. לדבריו, כאשר פנה למרכז השירות של 'מאיר' בבקשה לתקן את התקלות במסגרת אחריות היצרנית נאמר לו שעליו "לסחוט את ידית המצערת בהילוך סרק מספר פעמים עד שהתופעה תעלם".
בפניה נוספת לגבי אותה תקלה נאמר לו, לדבריו, ש"מחכים לפתרון של הונדה", וגם במקרה שלו – כך נטען – רישום הטיפולים בקטנוע "לא היה מדויק… (ו)לא הופיע כלל פירוט בנוגע לפניות שלו או בקשר לתקלה בקטנוע". גם התובע השני התייאש מחוסר המענה של היבואנית והחליף את הוריאטור המקורי למערכת חליפית מתוצרת חברת Malossi – וזה פתר את הבעיה.
מה שעבר על שני התובעים הראשונים עבר באופן דומה גם על השלישי, וגם זה החל כ-5,000 קילומטרים לאחר רכישת הקטנוע. ה"תיקון", כרגיל, כלל ניקוי של הווריאטור וזה כמובן לא פתר את בעיית הרעידות והחריקות. גם אצל התובע השלישי, הפלא ופלא – לא תועדו כראוי הכניסה למוסך והטיפול בכלי.
בנוסף לשלושת התובעים הייצוגיים מצורפים לבקשה תצהירים של שני לקוחות-נפגעים נוספים עם סיפורים מאוד דומים, למעט העובדה שאצלם הבעיה טרם תוקנה. שלא בטובתו זוכה אחד מהם בתואר "נפגע סדרתי": הוא נאלץ להחליף כלי פגום אחרי שלושה ניסיונות תיקון כושלים אבל התקלה חזרה על עצמה באותו אופן גם בכלי השני שהוא קנה.
הזדמנות (שפוספסה) לרדת מן העץ
באופן מאוד חריג ביחס לתובענות ייצוגיות אחרות בתחום הרכב בישראל – עורכי הדין שהגישו את הבקשה הציבו לרגלי חברת 'מאיר' "סולם לרדת איתו מן העץ". הם פנו בכתב בדרישה לתקן את הפגם המובנה וליידע אודותיו מראש את כל הרוכשים הפוטנציאלים של קטנועים כאלה, וגם דרשו פיצוי ללקוחות שנפגעו מן התקלה.
אנשי היבואנית השיבו ש"לא ידוע על תקלה פתוחה" ושאם בעלי קטנועים נתקלו בתופעה שעשויה להיות קשורה לוריאטור יש להביאם לטיפול באחד ממרכזי השירות.
לא הועילה גם חלופת מכתבים נוספת, שאליה צורפה חוות דעת הנדסית, אם כי בפעם הזאת היבואנית "הודתה בחצי פה" שידוע לה שהפגם קיים גם בקטנועים נוספים, אולם "העניין טופל ברמת היצרן".
חמש האגורות שלנו
כשל סדרתי בכלי רכב מוגדר כתקלה שמתגלית ביותר מ-1% מן הכלים מאותו סוג, ורוב התקלות האלה נגרמות בגלל טעות הנדסית, שימוש בחומרים לא מתאימים, תקלת ייצור או תקלה לוגיסטית.
כלי רכב הם מכונות מורכבות מאוד ואי אפשר לצפות שלא יתגלו בהם תקלות. אבל כאשר אפשר להוכיח שקיים כשל סדרתי שיצרנית ידעה עליו ולא טיפלה בו יש בסיס לתביעה כנגדה – גם אם הרכב סיים מזמן את תקופת האחריות שלו. לדוגמה, בתביעה ייצוגית אחרת שהתבררה בארץ נקבע שטויוטה תתקן תקלה במכוניות שיוצרו לפני 17 שנים (!).
הונדה, לכל הפחות בתחום המכוניות, נחשבת לחברה שיודעת לקחת אחריות על תקלות – אבל גם לה יש "דם על הידיים": כבעלת המניות הגדולה ביותר ביצרנית ציוד הבטיחות 'טקאטה', וכאחת הלקוחות הגדולות שלה, היא הורשעה ונקנסה ביותר מ-70 מיליון דולר לאחר שנחשף שהסתירה מידע קריטי לגבי כריות-אוויר קטלניות.
לחברת 'מאיר', כיבואנית רכב, אין כמעט שיקול דעת כאשר מתגלה תקלה סדרתית: היא מיידעת את היצרנית ופועלת לפי ההוראות שהיא מקבלת ממנה.
עם זאת – כמי שממצבת את המוצרים שלה בחלק העליון של השוק אפשר היה לצפות מחברת מאיר לפעול טוב יותר למען לקוחותיה. מה שברור זה שלפחות מבחינה כלכלית – אם בקשת האישור תתקבל – עלות ההליך המשפטי עבור 'מאיר' תהיה הרבה יותר כבדה ממה שהיה עולה לה לטפל כראוי בלקוחות.
הסיפור הגדול, לכאורה, במקרה הזה, הוא החשיפה האפשרית של פגם חמור בהתנהלות של 'מאיר'. אם יסתבר שמערך השירות של החברה מנהל "רישום סלקטיבי" של פעולות שמבוצעות במוסך – זה לכל הפחות דורש פתיחת חקירה של אגף הרכב במשרד התחבורה.
תגובת 'מאיר':
הבקשה לאישור תובענה ייצוגית טרם התקבלה אצלנו, ובכל מקרה ההתייחסות אליה תימסר בביהמ"ש. באופן כללי ועל-סמך בדיקות ראשוניות, התקבלו בעבר תלונות על רעשים או רעידות שעלולים להיווצר עם הזמן בחלק מהקטנועים ששווקו על-ידינו בשנתונים קודמים.
הנושא דווח ליצרן ולפי המידע שהתקבל, העניין טופל ונפתר על-ידו בשלב הייצור, כך שקטנועים המשווקים כיום אינם חשופים לתופעה.
בנוסף וכפי שנמסר לעורכי-הדין שהגישו את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, עוד לפני הגשתה, ניתן להטמיע פתרון זה גם בקטנועים משנתונים מוקדמים יותר, באמצעות החלפת החלק הספציפי בחלק מתוצרת הונדה, כך שגם לגבי אותם קטנועים אין כיום צורך בהתקנת מוצר תחליפי של ספק אחר.
חשוב לציין כי "מאיר" אינה שותפה בהליכי הייצור של הקטנועים אלא רק משווקת אותם בישראל, וכי היא מקפידה על קיום הוראות הדין החלות עליה, בין היתר, לעניין הטיפול במוסכים והתיעוד הנדרש שם. הטענות באשר למקרים הספציפיים ייבדקו ונתייחס אליהן כחלק מהמענה שיינתן על-ידינו בביהמ"ש.
נפגעתם מתקלה סדרתית? כתבו לנו אל editor.thedoo@gmail.com
לקריאה נוספת:
מה זאת תקלה סדרתית ברכב?
מה זאת "קריאה לתיקון"?
מה זאת תובענה ייצוגית ואילו דרכי פעולה אחרות עומדות בפני נפגעים?
