בהודעה לעיתונות ששלחה אתמול (א') רשות התחרות למספר כלי תקשורת נכתב ש"הממונה על התחרות הודיעה לקבוצת "עופר אבניר" כי תטיל עליה בכפוף לשימוע, עיצום כספי של כ- 15 מיליון שקלים בשל פגיעה ביבוא מקביל של קטנועי "קימקו". כמו כן, יוטל עיצום לנושא משרה בחברה בסך כ-396 אלף ש"ח בכפוף לשימוע".
עוד נכתב ש"מדובר בהליך האכיפה הראשון לפי ההוראה בחוק התחרות האוסרת על יבואן ישיר לפגוע ביבוא מקביל לישראל. ההוראות בתחום נכנסו לתוקפן בסוף 2023".
בהמשך ההודעה מסופר "סיפור המעשה" שבגינו מואשמת היבואנית של קבוצת פיאג'יו, סוזוקי, קימקו, הוסקוורנה ומותגים נוספים – והחשדות שעולים ממנו בהחלט ראויים לבדיקה. אלא שבמקביל לבדיקה הזאת חשוב לשאול גם "מי שומר על השומרים?", ומדוע הם לא מעיזים לפעול "בבריכה של הגדולים" – אצל יבואני המכוניות.
רכב ותחבורה – בישראל ובעולם המערבי – מייצגים את ההוצאה השנייה בחשיבותה של משקי הבית אחרי דיור, ושוק הרכב הישראלי הוא בין הריכוזיים ביותר בעולם. כפועל יוצא אפשר היה לצפות שהרשות שממונה על התחרות תפעל להגברת התחרותיות בעולמות הרכב והתחבורה בכלל, ולא רק בתחום הדו-גלגלי.
אלא שבחינת הפעילות של רשות התחרות בשנים האחרונות מגלה לא מעט פעילות – רובה חסרת תכלית – בתחום הדו-גלגלי ואפס פעילות בתחום המכוניות והמשאיות.
האם עופר-אבניר עברה על החוק?
כפי שעולה מהודעת הרשות לעיתונות ההאשמה כנגד עופר-אבניר היא שבתחילת השנה הנוכחית הגיע אדם בשליחותה לאולם תצוגה של חברת 'גט מוטו' – חברה שעוסקת בהשכרת כלים דו-גלגליים וגם ביבוא מקביל של אופנועים. אותו אדם צילם את מספרי השילדה של קטנועי קימקו שהוצעו שם למכירה לציבור.
הקטנועים, כך טוענים אנשי הרשות, נרכשו על-ידי גט מוטו מסוכן של קימקו בפולין, ויובאו ארצה בהליך מקובל, חוקי (ומועיל לצרכנים) של יבוא מקביל.
אנשי הרשות טוענים שהתמונות שצולמו בשליחות עופר-אבניר הועברו אל היצרן בטאיוואן, ובעקבות העברת המידע נאלץ הסוכן של קימקו בפולין להפסיק את ההתקשרות ולא לשלוח קטנועים נוספים לגט מוטו. לטענת הרשות, כך נמנע ייבוא מקביל של "מאות קטנועים".
נזכיר שבתיקון לחוק, שנכנס לתוקף בשנה שעברה, נקבע בין השאר שמעשים שמהווים פגיעה בתחרות כוללים למשל הסדרים שבהם יבואן ישיר הוא צד להסדר שמתנה או דורש תנאים מסחריים, התערבות אצל קמעונאי בעניין סימון שונה או אופן הצגה שונה של טובין שיובאו ביבוא מקביל לעומת טובין שיובאו על ידי יבואן ישיר, סירוב לספק טובין או שירות, דיווח על טובין שמקורם בייבוא מקביל באופן שמאפשר מעקב אחר שרשרת האספקה, כולה או חלקה… שינוי במאפיינים או בתכונות של טובין" וכו'.
נקבע שמי שעובר על החוק חשוף לקנס של עד 8% מן המחזור הכספי של היבואן (ולא יותר מכ-111 מיליון ש"ח).
בהודעת הרשות לעיתונות נכתב שהרשות "מתכוונת לעשות שימוש בסמכותה ולהטיל (על היבואנית) עיצום כספי בסך 15,703,726 ש"ח. הממונה הודיעה גם לאחד מנושאי המשרה בקבוצה כי היא מתכוונת להטיל עליו עיצום כספי בסך 396,346 שקלים".
עוד נכתב בהודעה, ובצדק רב, שמדובר ב" בהליך האכיפה הראשון מסוגו", ומאליו עולה השאלה: מדוע?
אבל מה לגבי הפיל שבחדר?
צריך להדגיש ולומר שכל שיטה לחסימת תחרות במשק פוגעת בצרכנים, וכל מהותה של רשות התחרות הוא להבטיח שלא יתקיימו חסמים ושתובטח תחרות חופשית והוגנת.
אם הליך השימוע לא ישכנע את אנשי רשות התחרות שהעובדות שנמסרו בהודעתם לעיתונות לא מדויקות, והם יצליחו לבסס את הטענות שנטענות על ידם – ראוי שמי שעבר על החוק יישא בתוצאות מעשיו. אגב, אפילו אם ההליך הזה יסתיים אחרת ואנשי עופר-אבניר יוכיחו שלא חטאו יש בו לפחות תועלת חשובה אחת – שהיא הצהרת כוונות כנגד כל מי שחושב לעבור על החוק.
העניין הוא שכאשר מעיינים באתר האינטרנט של רשות התחרות קשה שלא לשים לב לעובדה "משונה": מבין כל יבואניות הרכב לישראל רק יבואניות אופנועים ורכבי פנאי "מככבות" בחקירות הרשות.
בחודש פברואר השנה הודיעה הרשות על כוונתה להטיל עיצום כספי בהיקף של כ-20.8 מיליון שקלים על יבואנית האופנועים מטרו מוטור (גם זה בכפוף לשימוע) "בגין היותה צד להסדר כובל", ובמקביל להטיל גם עיצומים כספיים על שני נושאי משרה באותה חברה, בהיקף של כ-600 אלף ש"ח.
"ההפרה לכאורה", נכתב בשעתו בהודעת הרשות, "נוגעת להסדר כובל בין מטרו מוטור לחברת ימאהה בנוגע לייבוא ושיווק טרקטורונים". הטענה כנגד מטרו הייתה שלאחר שנקבע שמטרו לא יכולה לייבא טרקטורונים מחברה שמתחרה בימאהה כדי שלא להפוך למונופול בתחום היא נדרשה לסיים את ההתקשרות ולא למכור טרקטורונים כאלה. אלא שאנשי הרשות טענו שאנשי מטרו יצרו מצג שווא כאילו שהם מוכרים את המלאי לסוכנים בלעדיים שלה ובפועל לא עשו זאת אלא המשיכו למכור את הטרקטורונים בעצמם.
אבל בזמן שרשות התחרות מתעסקת עם הטרקטורונים של מטרו – מה לגבי "הפיל שבחדר"? מה לגבי יחסי הכוחות בענף הדו-גלגלי בישראל?
בספטמבר 2022, בחוות דעת מקצועית ששלחה רשות התחרות למשרד התחבורה לרגל בקשת חידוש רישיון היבוא של ימאהה לישראל, קבעו אנשי הרשות שמטרו היא – למעשה – מונופול בתחום היבוא והשיווק של קטנועים ולכן צריך לנתק ממנה את אחד ממותגי הקטנועים שלה.
בדיקת הרשות, כך נכתב בחוות הדעת המקצועית, "העלתה כי חידוש רישיון לייבוא התוצר המבוקש על-ידי מטרו מוטור מעלה חשש תחרותי מהפעלת כח שוק מול לקוחותיה בתחום קטנועי הבנזין… בהתאם לכך, המלצתנו היא לאפשר למטרו מוטור להמשיך ולהחזיק באחד רישיונות הייבוא, לסאן יאנג או לימאהה, בתנאי שתוותר על השני. יבוא אחד מתוצרים אלו על-ידי יבואן אחר צפוי לקדם את התחרות בתחום".
אנו סבורים כי החזקתה של מטרו מוטור בשני רישיונות ליבוא קטנועי בנזין מקימה חשש אופקי להפעלת כח שוק חד צדדי על לקוחותיה במגוון דרכים כמו העלאת מחיר הקטנועים, צמצום מגוון הדגמים המיובא לארץ ופגיעה באיכות השירות הניתן ללקוחות החברה. עקב כך שמטרו מוטור מחזיקה הן בסאן יאנג והן בימאהה, נמנעת תחרות אפקטיבית בין שני המותגים בארץ, למצער במקטעים של קטנועים עד 125 סמ"ק וקטנועים מעל 250 סמ"ק".
ככל שידוע לנו – גם שנתיים ושלושה חודשים לאחר ניסוח חוות הדעת המקצועית הזאת מטרו מוטור היא עדיין היבואנית של קטנועי ימאהה ושל קטנועי סאן יאנג, כמו גם של מותגים נוספים.
ראשון ואחרון או סימן לבאות?
"שתי עוולות לא מייצרות צדק" – והחקירה כנגד עופר-אבניר בנוגע ל'קימקו' צריכה להגיע למיצוי ולתוצאה שתזהיר את כל יבואני הרכב מפני פגיעה בתחרות.
אבל אי אפשר להתעלם מכך שהיבוא המקביל של קימקו נראה כמעט חסר משמעות לנוכח הקביעה המקצועית של הרשות מלפני יותר משנתיים לעומת חוסר המעש שננקט מאז.
ברמה הלאומית – לרשות התחרות יש הרבה מה לעשות כדי לעודד תחרות בענף הרכב הישראלי ובמיוחד בעולמות שנוגעים למספר הגדול ביותר של אזרחים ישראלים – תחומי המכוניות, התחבורה הציבורית וההובלה.
מחברת עופר-אבניר טרם נמסרה תגובה.
