רבותי ההיסטוריה חוזרת: אינדיאן חוזרת למרוצים. בערך.

חברת אינדיאן האמריקנית משלימה בימים אלה את ההכנות למבצע השבירה של שיא המהירות היבשתי ברכיבה על אופנוע, ותוך כדי כך גם מזכירה ומשחזרת את המבצע האפי של ברט מונרו אשר ממש בימים אלה, לפני 50 שנים, העמיד את תוצאת השיא הזה על 296 קמ"ש. במקביל היא מתחרה ומנצחת מרוצים באירופה עם רוכבת גרנד פרי לשעבר.

האינדיאן המהיר ביותר, שוב?

ברט מונרו היה, בשנת 1967, קשיש חביב שחי לו בשלווה בניו זילנד והחזיק באופנוע אינדיאן מדגם 'סקאוט' משנת הדגם 1920. באיזה שהוא שלב בחיים החליט מונרו שהוא רוצה לשבור את שיא המהירות היבשתית, ולצורך זה הוא שיפר את האינדיאן שלו במחסן ביתו, הגדיל את נפח המנוע מ-600 ל-950 סמ"ק, ויצא לבדו, ועם האופנוע, אל ימת המלח שבבוניוויל, ארה"ב.

לאחר לא מעט תלאות הצליח מונרו לעשות את הבלתי יאמן וקיבע את שיא המהירות לאופנועים עם מנועים בני פחות מליטר על 296 קמ"ש, ומבין מאות שיאי מהירות כאלה ואחרים שנשברו מאז על ימת בוניוויל, השיא של מונרו בולט עד היום בגלל האופן הייחודי שבו הושג.

אם הסיפור הזה מדליק אצל מישהו זיכרון עמום אולי זה מכיוון שהוא נגע בלבבותיהם של הציניקנים בהוליווד, והפך לפני כעשור לסרט "The World Fastest Indian" (שתורגם לעברית כ"החלום המהיר בעולם") בכיכובו של אנתוני הופקינס.

השנה, כאמור, מלאו 50 שנים לשיא של מונרו ובני משפחתו החליטו לשחזר את המאורע ההיסטורי. אנשי אינדיאן, שמבינים את הערך היחצ"ני של סיפור כזה, נרתמו לעזרה והפקידו את הפרויקט בידיו של גארי גריי, מבכירי המהנדסים שלהם.

יחד עם צוות של שבעה אנשים נוספים לקחו אנשי החברה אופנוע אינדיאן מודרני, מדגם סקאוט עם מנוע V טווין בנפח 1130 סמ"ק, והעבירו אותו מקצה שיפורים מקיף שבמסגרתו הונמכה השלדה וחוזקה, הזרוע האחורית הוארכה והאופנוע מתגלגל על חישוקים ספורטיביים קלים, המנוע שודרג כך שהוא מספק 165 כ"ס, וכל החבילה הזאת עטופה במעטה ('פרינג') אירודינמי שמתאים ליעוד.

המשימה הבאה הייתה למצוא רוכב, וברור שלקחת רוכב מקצועי לצורך מבצע כזה "זה לחלשים". תחת זאת ירכב על האופנוע לי מונרו, שהוא הבן של אחיינו של ברט מונרו והיחיד מבני המשפחה שהוא גם רוכב פעיל (למען האמת הוא אף התחרה במספר מרוצי כביש ושטח בניו זילנד).

מונרו והאינדיאן המודרני צפויים להגיע אל ימת בוניווויל בחודש הבא והעולם עוצר את נשימתו כדי לדעת אם להוליווד יהיה חומר לסרט חדש.

מגבירה מאמצים גם באירופה:

'אינדיאן', כפי שקרא ודאי מי שעיין בהיסטוריה שלה כאן, היא חברה חדשה כמעט לגמרי אשר נולדה מחדש בזכות קונצרן 'פולריס' האמריקני, וכחלק ממאמצי השיווק שלה, היא פועלת גם בתחום מרוצי האופנועים. הצלחתה במרוצי ה'פלאט טרק' בארה"ב עוררו אצלה כנראה תיאבון ושאיפה להיכנס לתודעה באירופה באמצעות מרוצים מקומיים.

אינדיאן גייסה את קטיה פואנסגן, בעברה רוכבת גרנד פרי בקטגוריית ה-250 סמ"ק (ז"ל) שהיא גם הרוכבת הראשונה והיחידה עד כה שהשיגה נקודות בגרנד פרי בקטגוריה זאת.

פואנגסן רוכבת על אופנוע שנבנה על ידי סדנה שוויצרית בשם Young Guns Speed Shop שמתמחה בשיפור ובניית אופנועי קאסטום. באופנוע הושקעו יותר מ-700 שעות עבודה כדי להפוך אותו מקרוזר שמנמן, במשקל של 245 ק"ג, לספרינטר ספורטיבי. האופנוע זכה גם לכינוי מקורי: "מייק הפלאי", על שמו של תרנגול מפורסם שנותר חי לאחר שניסו לערוף את ראשו.

לאחר הדיאטה והבניה מחדש השיל "מייק הפלאי" כ-48 ק"ג מיותרים ממשקלו. גם המנוע עבר בניה מחדש ובעזרת ערכת נייטרוס הוא מספק 185 כ"ס בגלגל האחורי לעומת 100 כ"ס בלבד בגרסת המקור, מה שאומר שהוא מציג יחס משקל/הספק קרוב לזה של אופנועי היפרספורט מודרניים.

ההצלחה לא אחרה לבוא ואינדיאן ניצחה בשני מרוצים: ב-Esenza בצרפת ובמרוץ Punks Peak Sprint שנערך בצפון ספרד. אמנם לא מדובר במרוצים גדולים או מפורסמים אבל השתתפותה של רוכבת מפורסמת, שלא לדבר עם ניצחון, ודאי עוזרת לחשיפה לה זוכה המותג באירופה.