יצרנית האופנועים היפנית הקטנה ביותר, קאוואסאקי, ששייכת לתאגיד תעשייתי ענק, רשמה לאחרונה את השם 'HySE' וכן לוגו גרפי שנראה כמו טיפות מים ושני עיגולים שמייצגים גלגלים של כלי דו-גלגלי, וזה כבר מיצג חשיבה שיווקית לקראת ייצור אופנועים מונעים באמצעות גז מימן.
עצם הרישום הוא פעולה טכנית אשר מאשרת את המחויבות של יצרנית האופנועים לתוכנית פיתוח שבה מעורבות גם חברות נוספות, בין השאר במסגרת קונסורציום יפני שמקדם את פיתוח תשתיות הייצור, האחסנה וההובלה של מימן לתחבורה.
אם שמים לרגע בצד שאלות כלכליות שנוגעות להפקת מימן ומתרכזים ביישום שלו בכלי רכב בכלל, ובאופנועים בפרט, צריך לומר שלצורך זה קיימות שתי אפשרויות שונות מאד האחת מן השנייה. אפשרות אחת היא "לשרוף" את המימן כמעט כמו כל דלק נוזלי אחר בתוך מנוע בעירה פנימית וכך להפעיל מערכת מכאנית מוכרת. תוצרי הבעירה, בדרך הזאת, נקיים יותר מהבערה של בנזין, אבל נדרשת לוגיסטיקה מורכבת וכבדה של אחסנת הגז על כלי הרכב. ככל שמדובר כל קילוגרם נוסף משחק תפקיד.
אפשרות אחרת – שלוקחת אותנו לעולם שונה בעליל – היא להשתמש במנוע או מנועים חשמליים ולהזין אותם מתוך סוללה שמקבלת את האנרגיה שלה מ"תא דלק" שבו מיוצר חשמל על-ידי ריאקציה בין מימן לבין החמצן שבאוויר.
בשיטה הזאת מוותרים על מנוע הבעירה המוכר לנו לטובת הנעה חשמלית-מימנית, וזה לא משנה את המשקל והלוגיסטיקה של אחסון מימן אבל מפחית מן המשוואה הכוללת את הנפח והמסה של מנוע הבעירה. הנעה חשמלית-מימנית עשויה להתאים יותר לאופנועים אבל היא משנה את אופי מסירת הכח שמוכר לנו כיום, ועלולה שלא להתאים לראיה היותר רחבה של תעשיית הרכב היפנית שמצאה את עצמה לפתע בפיגור משמעותי אחר תעשיות הרכב הסינית והאירופאית בכל הקשור להנעה חשמלית.
כאן נכנס לתמונה התפקיד של קונצרן קאווסאקי (KHI) שאמנם מוכר לנו מן התחום הדו גלגלי אבל עיקר הפעילות שלו, כפי שהשם מרמז, היא בתחום "התעשיות הכבדות" ובכלל זה בניית אוניות צבאיות ואזרחיות, צוללות, רכבות, מנועים, טורבינות, משאבות, רובוטיקה, מטוסים ומסוקים צבאיים ואזרחיים, רכיבים לתעשיות החלל והביטחון והנדסה אזרחית.
קאוואסאקי היא החברה התעשייתית השלישית בגודלה ביפן, ובעשורים האחרונים היא פעילה מאד בתחומי האנרגיה הקונבנציונלית והמתחדשת, בין השאר באמצעות טורבינות גז, טורבינות רוח, ייצור חשמל מביומסה, מערכות פוטו-וולטאיות, אנרגיה גרעינית וסוללות. תעשיית המימן המתפתחת במהירות בעולם היא תחום פעילות טבעי לקונצרן כזה.
ליפן, כמדינה תעשייתית מתקדמת שמנסה לשמור על מעמדה כמובילה טכנולוגית, יש מספר אפשרויות להפקת מימן, בין השאר מאנרגיה מתחדשת ומאנרגיה גרעינית שמספקת כעת נתח גדול מן הצריכה היפנית. אבל אחד הפרויקטים המעניינים, שבו מעורבת גם קאוואסאקי, הוא השטת מימן נוזלי באמצעות אוניות – בשלב ראשון מאוסטרליה ובעתיד בכל רחבי העולם.
אז האינטרס של קאוואסאקי בתחום המימן ברור, אבל מה לגבי שיטת ההנעה? האם הם יבחרו בהמשך הייצור של מנועי בעירה או בהנעה מימנית-חשמלית?
ליפנים יש נטייה לפעול יחד ובשיתוף פעולה גם בין מתחרים, ואחרי שטויוטה הימרה על-כך שהנעה היברידית תגשר על פער הזמנים בין הנעה של מנועי בעירה לבין עידן המימן רק כדי לגלות ששאר העולם חושב אחרת – רוב היצרניות היפניות התאגדו סביב רעיון של שימוש בדלקים סינתטיים שונים בתוך מנועי בעירה. כפועל יוצא – נראה שגם קאווסאקי, אשר בין השאר מתפארת בייצור מנועי אופנועים מוצלחים מאד – לא תחרוג מן העדר ותבחר בשריפת מימן ולא בהנעה חשמלית-מימנית.
בספטמבר שעבר חשפו טויוטה וקאוואסאקי מיזם משותף ובמרכזו מנוע בעירה פנימית מותאם לשריפת מימן אשר פותח על-ידי טויוטה בשיתוף פעולה עם ספקית החלקים הגדולה 'דנסו' וחברות נוספות על בסיס המנוע של קאוואסאקי נינג'ה H2. אותו מנוע מותקן גם בכלי רכב ארבעה גלגליים ויותקן גם באופנועים מתוצרת יצרנית האופנועים והמכוניות היפנית המתחרה סוזוקי. טכנולוגיה דומה תשמש גם את הונדה ואת ימאהה.
טויוטה מפתחת טכנולוגיה לשימוש במימן דחוס פי 800 לתצורת נוזל כדי להכיל כמות אנרגיה גדולה בהרבה לכל יחידת נפח ומשקל, ובוחנת אותה במירוצים ביפן, והיא אף הריצה מכונית ראלי עם הטכנולוגיה הזאת במירוץ שנערך בבלגיה במסגרת אליפות העולם בראלי. קאוואסאקי, מצידה, חשפה בסוף השנה שעברה אופנוע קונספט על בסיס נינג'ה H2 הנוכחי עם מארז אחורי ייעודי ל"מיכל דלק נתיק" שאפשר להחליף לאחר שאוזל הגז כמו שמחליפים מיכלי סודה במכשיר 'סודה סטרים'.
לקריאה נוספת:
הנעה מימנית היא לא אויבת של הנעה חשמלית אלא אחות שלה
