ימאהה טנרה 700 נמכר בארץ מאז שנת 2019 ועד היום עלו על כבישי ושבילי ישראל כ-1,100 עותקים שלו. במונחים ישראלים מדובר באופנוע מאוד פופולרי, ובחמש השנים האחרונות הוא עבר מעט מאוד שינויים – בהם שדרוג של לוח השעונים – אבל הבסיס נותר זהה ומאוד אהוד.
הגישה של ימאהה לאורך השנים הייתה ונותרה "בגובה העיניים": אופנוע לרוכבים אמיתיים, כאלה שלא מחפשים צעצועים אלא ברזלים. זאת גם הסיבה שלאופנוע הזה לא נדרשו בקרות ועודפי אלקטרוניקה.
גרסת 2025 של טנרה 700 מוצגת אמנם כ"דגם חדש" אבל האמת קרובה יותר לרעיון של "לא מחליפים סוס מנצח": מנוע CP2 המוכר, שמספק 74 כוחות סוס, נותר בלב העניינים בלי לעשות יותר מידי עניינים, והשינויים העיקריים לא כל כך עקרוניים: מושב שטוח וקשיח מבעבר, בולמי זעזועים מתכווננים מלפנים ומאחור (עם כיול מעט יותר קשיח בתחילת תנועה ומהלך ארוך יותר ב-7 מ"מ מאחור), מסך התצוגה שגדל מעט עד ל-6.3 אינטש (וכעת גם יודע לעבוד עם Google Maps) הסטה קלה של מיכל הדלק קדימה כדי להציב יותר משקל על הגלגל הקדמי, וזהו זה.
לרשימה הזאת צריך להוסיף את השינוי היחיד שמעיד על מגמה חדשה, אפילו אם זה רק צעד קטן ראשון בכיוון, והוא אלקטרוניקה. אמנם לא אלקטרוניקה באלף רבתי אבל בכל זאת קצת לשחות עם הזרם.
מערכת ניהול מנוע מאפשרת כעת שני מצבי רכיבה ("עצבן" ו"אודרוב"), בקרת אחיזה שאפשר לבטל ו-ABS שנותר על משמרתו בגלגל הקדמי (אם רוצים) או שאפשר לבטל לגמרי (אם חפצים).
גם מסך התצוגה מיישר קו עם המתחרים ומעכשיו אפשר לחזות בתצוגה גרפית שמתארת את מצבי הבקרה על גבי מסך צבעוני וגדול.
גרסת הבסיס של טנרה 700 מוצעת בגובה סטנדרטי ובגובה מונמך באותו המחיר, שהוא 75,000 שקלים, ואפשר להשקיע עוד כמה מעות (ובסה"כ 84,000 ש"ח) ולהשתדרג אל גרסת ראלי או להשתנמך לגרסת A1. לגרסת הראלי יש בולמים קלים וקשוחים יותר ומהלך מתלה ארוך ב-2 ס"מ מלפנים ומאחור. יש גם רגליות שעשויות מטיטניום, מושב ראלי ייעודי (גבוה יותר ב-3.5 ס"מ מהגרסה הסטנדרטית), מיגון גחון נרחב יותר ומגיני מנוע מאלומיניום. יש גם ציפוי לבולמים. א-פרופו פוזה – יש לטנרה 700 שתי סכמות צביעה שנראות היטב.
במסגרת מיני-השקה רכבנו מיני-רכיבה ובעקבותיה קבלו כאן מיני-התרשמות. מבחן מפורט יותר נפרסם בהמשך.
הרושם הראשוני והלא מחייב הוא שטנרה נותר עם אותו אופי מוכר בדיוק: זה אופנוע אדוונצ'ר בינוני, ליניארי ואינטואיטיבי. כעת יש יותר אפשרויות משחק עם הבקרות אבל כל השאר מרגיש אותו דבר – וזה ממש לא רע.
פחות אהבתי את המושב מפני שהוא קשיח מידי ו"מעודד" את הרוכב לעמוד, אם כי הרגליות הורחבו ביותר משליש, וזה משפר את נוחות העמידה והופך אותה לקלה יותר.
עם מיכל דלק מלא, ובעקבות הסטת המשקל קדימה, קצת יותר קשה להניף גלגל אבל למנוע יש את כל מה שצריך כדי לצהול בחדווה כשהקדמי מצביע השמימה.
מבחינתי – טוב שימאהה בחרו בגישה של לשמור על הקיים במקום לשגע אותנו עם משהו שונה שאולי היה מצדיק את התואר "דגם חדש" אבל היה גובה מחיר במחוזות אחרים, למשל בתחומי המשקל, התחזוקה או אפילו במחיר עצמו – ה"סוס" הזה טוב, ולא הייתה שום סיבה להחליף אותו.
מי שהפריע לו מחסור בגאדג'טים ובאלקטרוניקה יקבל כעת את שלו, ולמרות שזה לא האופנוע החזק בקטגוריה שלו הוא מספק ביצועים טובים – די והותר לכביש ובוודאי בשטח.
