בסוף השנה הנוכחית יימצאו המנועים שלנו בדחף מלא, ריצת ההמראה שלנו תגיע קרוב ל'זברה' של קצה המסלול, גלגל האף יאבד את אחיזתו באספלט והכנפיים שלנו, אתם, יישאו את אתר האינטרנט שלכם, TheDoo, כלפי מעלה.
כמה למעלה?
תלוי בכם, אבל אני מאמין שזה יהיה גבוה. מאד גבוה. לשם אנחנו מכוונים.
TheDoo הוא לא רק אתר אינטרנט שעוסק בתחום הדו-גלגלי אלא גם שאלה וגם תשובה, שאלה שאתם שאלתם ותשובה שרק אתם תוכלו להשיב.
השאלה, סדרה של שאלות אם פורטים אותה כמו שצריך, היא האם לקהל של מקסימום 130 אלף דוברי עברית, שיותר ממחציתם משתמשים בכלים דו גלגליים בעיקר כדי להגיע ביעילות מנקודה לנקודה, "מגיע" לקבל מידע וחומר קריאה איכותיים, אמינים, וחפים ממניפולציות?
האם יש ביקוש למידע, לידע ולניסיון? האם מי שיוצר את הביקוש גם מוכן לשלם תמורת מה שהוא מקבל, והאם קיימת היתכנות כלכלית לגוף שמסוגל לספק ביקוש כזה?
התשובה, למרבה הצער, קשה במיוחד בנישה כמו שלנו, אבל נכונה לכלל העיתונות העברית באופן גורף: יש ביקוש, יש צורך, אין נכונות לשלם, אין היתכנות כלכלית וישנם הרבה מאד מכשילים ומכשולים בדרך.
מה שמביא אותנו לנקודת השפל הנוכחית הוא 'המודל השבור של האינטרנט': אתם התרגלתם לצרוך בחינם את פרי העבודה של מי שעבד והשקיע משאבים ביצירת תוכן, ואתם תמימים מספיק כדי להאמין שמה שלא עולה לכם כסף באמת שווה לכם משהו.
הגיע הזמן להפסיק להיות תמימים.
העיתונות העולמית נמצאת במשבר שנגרם בגלל שמעט מידי אנשים מוכנים לשלם תמורת מוצר שנקרא תוכן עיתונאי אמין, ומפני שכל אדם עם גישה לאינטרנט יכול לייצר תוכן.
עיתונות לא נולדה במקור כאחת מן הרגליים של דמוקרטיה אבל לא רק שהיא תרמה המון להיווצרותה אלא גם נטלה על עצמה תפקיד חצי רשמי בהגנה עליה, כמו גם על זכויות אדם וצדק חברתי באופן כללי. חברה מערבית חופשית כמו זאת שמוכרת לנו היום לא הייתה יכולה להיווצר ללא עיתונות.
לא לקח זמן רב עד שגורמים כלכליים הבינו את כוחה המסחרי של עיתונות וחלקם ניצלו ומנצלים אותו לרעה, תוך שבמקביל נרמס המקצוע הזה תחת רגלי הפוליטיקה והפוליטיקאים. מקצוע העיתונות נאבק על היושרה שלו, ועל עצם קיומו, עוד משנות ה-40 של המאה הקודמת (ע"ע הסרט 'האזרח קיין') ודרך עשרות "אילי עיתונות" וסתם עשירים שמינפו את עסקיהם באמצעות שליטה במדיה.
התפתחות האינטרנט בשני העשורים האחרונים מלעיטה את כולנו בכמויות אינסופיות של מידע ובכך יש ברכה מצד אחד אבל קללה וסכנה גדולה מאד מצד שני.
בעולם אינטרנטי אידאלי קשה להעלים לחלוטין מידע וידע אשר יכולים לשרת אזרחים ולהניע אותם פוליטית, כלומר שלכאורה זהו עולם יותר דמוקרטי מאשר זה שנשלט בידי מו"לים ואילי עיתונות.
אלא שהברכה הפכה לקללה מפני שאנחנו "מותקפים" בכמויות גדולות של מידע מבלי שיש לנו כל דרך להבין מי ומה עומד מאחוריו: עידן ה"פוסט אמת", "פייק ניוז", נוצר כאשר אנחנו מאבדים אמון במקורות המידע שלנו, וכאשר מתקיימת הסתה כנגד עיתונאים ועיתונות בגלל שביצעו את עבודתם וחשפו עובדות כאלה או אחרות. האתגר שלנו, כאזרחים, הוא למצוא לעצמנו את מקורות המידע המהימנים ולטפח אותם ככאלה.
בזמן שהעיתונות הקלאסית נאבקת על חייה נאלצו רבים מבין העובדים במקצוע הזה להיכנע לצרכי הפרנסה ולהתמסר לכתיבת "תוכן שיווקי", שזה תואר מכובס להטעיה ורמאות כאשר הוא מפורסם ללא גילוי נאות. זהו גם גורם כלכלי רב עוצמה שמחבל במקצוע וביושרה העיתונאית, ובעיקר משהו שנחזה להיות משהו אחר.
הסכנה טמונה באדישות שלכם: אם לא תתאמצו להבחין בין תוכן אובייקטיבי ואמין לבין תוכן ממומן תמצאו את עצמכם במוקדם או במאוחר בחברה לא דמוקרטית ותאבדו את החופש וזכויות יסוד שנראות לכם כיום מובנות מאליהן.
רוצים עיתונות אמיתית? תשלמו
כמה כסף, או כמה שווה ערך כספי, אתם מוכנים לשלם כדי לקבל תוכן שאתם מאמינים בו? שקל ליום? חמישה שקלים למאמר? עשר אגורות לחודש?
כאשר קוראים דיונים של קוראים אודות העבודה העיתונאית שנעשית בישראל בכלל, ובתחום הרכב בפרט, אפשר לחשוב בטעות שמי שמרשים לעצמם להתלונן גם שילמו משהו, אפילו עשר אגורות, תמורת המידע שצרכו ולגביו הם מלינים.
בואו לא נתבלבל, אני מאד בעד ביקורת, גם מפני שחשוב שהיא תישמע ולו מפני שאני מתפרנס ממנה מזה עשרות שנים והאחרון שייצא נגדה.
למרבה הצער, במקרים רבים כאשר קוראים יוצאים כנגד כותב או כתבה שחוטאים לתפקידה הקלאסי של עיתונות הם לא טועים, אלא רק שוכחים להביט במראה ולשאול את עצמם מה חלקם בתוצאה הזאת.
אפשר כמובן להיות "ראש קטן", להפוך לציניקן וחסר אמונה, לצרוך תוכן בחינם ולהמשיך לקטר ש"כולם רמאים", אלא שבכך טמונה סכנה גדולה של ייבוש כל מקורות המידע האמינים והמהימנים.
השאלה שתלויה כעת באוויר היא האם את/ה, בזמן קריאת שורות אלה, רוצה להיות חלק ממקור מידע שפועל למענך ואשר שם את האינטרסים שלך לפני כל אינטרס אחר?
אם כן, עליך להוכיח את זה במעשים ולתמוך בנו בכל דרך אפשרית.
אנחנו מצידנו מתחייבים לעבוד ולהשקיע משאבים ביצירת התוכן שאתם תרצו ותזדקקו לו. כדי שתוכן כזה יהיה שווה לכם, ולא למישהו שעושה עליכם סיבוב, אנחנו מבקשים מכם לתמוך בנו לאו דווקא בשקל או בעשר אגורות אלא באמצעות עידוד ושותפות, משוב וגם ביקורת עניינית. ככל שתצרכו יותר את הכתבות שלנו, ככל שתגיבו ותשתפו יותר, ככל שתפגיזו אותנו בהצעות, בקשות, רעיונות, ביקורת וגם בהבעת הערכה – כך נוכל לפעול טוב יותר עבורכם ולהשיב לכם כגמולכם.
עד לסוף השנה אנחנו מתכוונים להמריא ולקחת אתכם איתנו. כמה גבוה נמריא? זה תלוי בכם, אבל אנחנו מכוונים גבוה.
3 תגובות
שלום גיל,
אני מוכן לשלם, ואני בטוח שכמוני יש עוד רבים וטובים.
א-ב-ל.
משום שעבור הקוראים מדובר בתחביב – אתה לא יכול לצפות שהם ישלמו סכומים גבוהים עבור התוכן, גם אם הוא איכותי. מצד שני, כדי לייצר תוכן איכותי – צריך כסף, והרבה. יש כאן מעגל סגור.
אמחיש לך את זה בדוגמה מחו"ל.
אני משלם עבור גישה מלאה לאתר הרכב הרוסי המוביל, autoreview.ru.
עד לפני כמה שנים, כ-3 חודשים אחרי יציאת הגיליון המודפס, הכתבות היו עולות לאתר וניתן היה לקרוא אותן בחינם. אלא שלאור המשבר הכלכלי שפוקד את רוסיה, הנהלת המגזין החליטה לדרוש עלות מנוי עבור הגישה לכתבות. הבעלים והעורך הראשי של המגזין הקדיש כתבה להסבר המהלך, וטען שם בערך את מה שאתה טוען בכתבה שלך. אותי הוא הצליח לשכנע, כמו שאתה רואה – ולכן אני משלם כ-90 שקלים בשנה על מנוי לאתר אינטרנט, דבר שלא הייתי מאמין שייקרה עד לפני כמה שנים.
אלא מה? יש נקודה אחת קטנה. איכות התוכן שאתה מקבל בתמורה לכסף שאתה משלם.
אותו מגזין מספק:
*מבחנים ארוכי טווח של רכבים, שמתבצעים באתר בדיקות מסודר – מה שמאפשר להשוות תוצאות של רכבים שונים "על אמת". המבחנים כוללים בין היתר בדיקות מעבדה של שמני המנוע, מסלול סטנדרטי שמדמה תנאי דרך מגוונים ופירוט מלא של החלפים שנדרשים במהלך התקופה. המרכז הטכני של המגזין מבצע בדיקה מדוקדקת של רכיבים שכושלים במהלך המבחן. על אמינותו מעידה העובדה, שנציגי היצרנים מנהלים קשר עם המערכת, ולעיתים מכניסים שינויים ברכב עקב ליקויים הנדסיים שמתגלים במבחנים הנ"ל.
*מבחני צמיגים שמתבצעים במיטב המעבדות (מוסמכות ומאובזרות). גם שם – המערכת פתחה שיטה מסודרת ומדעית לבדיקות.
*כתבות יד-שניה מעמיקות, שמפרטות את מגוון הבעיות של הדגם, כולל גרסאות שלא שווקו באופן סדיר וטפטפו לרוסיה ב"יבוא מקביל".
*מבחנים השוואתיים – שכוללים בדיקות של ביצועי הרכב (מהירות מירבית, זמני האצה, מרחק בלימה, מהירות מירבית בעקיפת מכשול) עם מכשור מקצועי (ולא בכביש הציבורי, מן הסתם).
*מבחני ריסוק לרכבים שלא נבדקו ע"י EuroNCAP, אך רלוונטיים לשוק הרוסי.
* כתבות-מסע: נסיעות ברוסיה ומחוצה לה, שמבצעים חברי המערכת.
מן הסתם, ייצור של תוכן כזה – תוך שמירה על יושרה עיתונאית – דורש השקעה כלכלית עצומה.
הסכום שאני משלם לא גבוה, ולא כואב לי לשלם אותו כדי שהחבר'ה המדהימים האלה ימשיכו לעשות את עבודתם. משום שקהל הקוראים שלהם מונה מאות אלפי משתמשים, השיטה שלהם עובדת.
בישראל – קשה לי לראות את המודל הזה עובד. הקהל קטן, אחוז המכורים שמוכנים לשלם קטן עוד יותר.
אבל בוא נניח לרגע, שהקהל קיים. אז אם אתה שואל כמה הגולשים מוכנים לשלם על תוכן – אתה צריך להגדיר מהו התוכן. אם זה תוכן ברמה של autoreview (או לפחות שואף לשם), אני בהחלט אהיה מוכן לשלם 100-150 שקלים בשנה, תלוי בתדירות הכתבות.
אם לא…
סלח לי, אבל כאן תהיה קצת ביקורת. אתה יכול לנפנף אותה אם בא לך.
מאז שנודע לי על קיומו של המיזם הזה, מיהרתי להירשם ולעבור על הכתבות שכבר פורסמו. לצערי, באף אחת מהן לא היה תוכן שאני מוכן לשלם עליו. כתבת "סיבוב זריז" טיפוסית – נסענו, ההיגוי בסדר, המנוע טוב, המחיר אטרקטיבי. כתבות קצרות ולקוניות עם מינימום מידע טכני. אין אפילו התייחסות לצריכת הדלק או לעלויות הטיפולים, כפי שנהוג במגזינים ישראלים אחרים. על נתוני מהירות מרבית מדודה, זמני האצה ומרחקי בלימה בכלל אין מה לדבר. רוב הכתבות מאוד "קרות", ומתייחסות לאופנוע יותר כמוצר צריכה, מאשר כישות שיש לה את ה"קטע" שלה, שהבוחן צריך להבין ולהמחיש לקוראיו. במילים אחרות – הן מרגישות כשייכות למדור צרכנות באתר חדשות, ולא למגזין אופנועים שכותבים אנשים עם בנזין בדם.
אני מבין שזו רק תחילת הדרך, ואתם עדיין מחממים מנועים. אבל כמו שאתה בודק האם יש סיכוי להיענות כספית של הקוראים – אני כקורא רוצה לשאול: מה אני אקבל בתמורה?
הי קוסטה,
ראשית, שאפו ותודה על תגובה מפורטת וחשובה כמו שלך, אשר דורשת התייחסות לא פחות מפורטת.
התשובה שלך מעודדת אותי מאד מכיוון שבשורה תחתונה אתה אומר שאתה, וסביר לומר שרבים מבין מי שחושבים כמוך, מוכן לשלם תמורת תוכן איכותי, וזה כמובן סותר לשמחתי את אחת מן ההנחות הסמויות בטקסט שלי.
אתה גם מקבל ואף מחזק את ההנחה שישנה התאמה בין המחיר לאיכות התוכן, כלומר שאם תזהה מאמץ משמעותי עם תוצאות טובות תהיה מוכן לשלם "סכומים גבוהים", וזאת מכיוון שאתה מכיר בכך ש"כדי לייצר תוכן איכותי צריך כסף, והרבה".
הדוגמא שאתה מביא מאתר הרכב הרוסי .autoreview.ru כמובן ראויה לקנאה, ולאחר מכן כמודל לחיקוי, ואני מודה בצניעות שבשלב הנראה לעין לא יהיה קל להשיג אותה אבל ודאי שיש לאן לשאוף.
אסור לשכוח, וזה לא תירוץ אלא עובדה, את היחס בין מספר דוברי הרוסית לדוברי עברית.
אני מודה לך על הביקורת, שאותה אני לא רוצה "לנפנף" אלא ממש להיפך. רק מתוך ביקורת עניינית אפשר להשתפר ולכן היא מועילה לנו מאד. הפורמט של "סיבוב זריז" נועד להיות בדיוק כפי שתיארת: פירוק למרכיבים של תחומים שונים שחשוב לבחון ולתאר, "כתבות קצרות ולקוניות" כפי שאתה אומר.
לגבי "מינימום מידע טכני" אפשר להתווכח, אני סבור שכל המידע הטכני נמצא במפרטים ושבטקסט ה"לקוני" יש התייחסות שמתארת במילים את המשמעות שלו לרוכב.
אלטרנטיבה למבחן מהסוג הזה, שגם אליה נגיע, היא כתבת צבע שמתארת את ההתרשמות של הכותב. לכתבות מסוג זה יש יתרונות וחסרונות וצריך להיות מאד זהיר בעשייה שלהן. מתוך ניסיון של כמה עשרות שנים בתחום הכתיבה על רכב אני מרגיש שלא מעט מן הכותבים ה"מתרשמים" מסתירים בתוך בליל מילים את היעדר הפרספקטיבה שלהם, ולפעמים גם חוסר ידע. במצב כזה לקורא אין דרך לשפוט אם הוא מקבל מידע מהימן או רק טקסט שנעים לקרוא.
כאמור, הז'אנר עצמו לגיטימי אבל אנחנו נמצאים בריצת ההמראה שלנו וייקח לנו עוד זמן לפרמט אותו.
בשורה תחתונה אתה שואל "מה אתה כקורא תקבל בתמורה?", והתשובה נחלקת לשלושה פרקי זמן.
בשלב ראשון חובת ההוכחה עלינו, ועד שלא נרגיש שאנחנו ראויים לתמורה מבחינת איכות התוכן וההיקף שלו גם לא נדרוש תמורה. מה שאתה יכול לקבל כמובן מאליו הוא שכל התוכן שלנו נוצר על-ידי אנשים ראויים שלאף אחד מהם אין אינטרס מסחרי או נסתר אשר עלול להשפיע על הכתיבה שלהם, ושכולם כותבים בשבילך ולא עבור גורמים מסחריים.
בשלב השני, שמתחיל כעת, אנחנו רוצים את תמיכתך, לאו דווקא הכספית, כדי שנוכל להתאים את העבודה שלנו לצרכים ולרצונות שלך, וכדי לקדם את האינטרסים שלך כרוכב, בעל רכב או מי שמתעניין ואוהב את התחום.
תן לנו משוב, שלח לנו הערות, העבר עלינו ביקורת עניינית, את הכתבות שכן תאהב שתף בפורומים ובקהילות שבהן אתה נמצא, בקש מאיתנו בקשות, עשה שימוש בכלים שאנחנו מציעים לך כאשר תרצה למכור את האופנוע שלך או לקנות אופנוע או קטנוע, גרום לנו להתאמץ בשבילך תוך כדי זה שאתה מתאמץ בעצמך כדי להפוך את המקום שלנו למקום שתרצה להימצא בו.
בשלב השלישי, כך אני מאמין, תחוש כלפינו לכל הפחות כפי שאתה חש כלפי autoreview.ru. ואולי אף יותר.
גיל,
תודה על התגובה המפורטת.
מאחל לכם בהצלחה, ואשמח לסייע לכם.