ניקי היידן, 1981-2017: ביוגרפיה של אלוף

נולד לאופנועים:

ניקי היידן נולד בקנטאקי שבארה"ב למשפחה של רוכבי אופנועים: אמו ואביו התחרו במרוצי פלאט טראק, והוא החל לרכוב בגיל שלוש ולהתחרות כבר מגיל חמש. היידן התחרה במרוצי פלאט טראק ובהמשך גם במיני בייק 125, ומרגע שהורשה להתחרות – בגיל 16 – הצטרף לאליפות ארה"ב, AMA.

בשנת 1998, שנה לאחר שהחל להתחרות, השלים היידן עונה מלאה בשתי קטגוריות במקביל: סופרספורט 600 ו-750.

יחד עם זאת, הוא מעולם לא ויתר גם על מרוצי הפלאט טראק ובהמשך קריירת המרוצים שלו הוסיף להתחרות במרוצים אלה כל עוד שלוח מרוצי הסופרספורט איפשר לו.

בעונת 1999 הוכתר היידן כאלוף ארה"ב בסופרספורט, מה שהפך אותו לרוכב הצעיר ביותר שזכה באליפות. בעונת 2000 עלה לקטגורית הסופרבייק, ובשנת 2002 ניצח גם את האליפות הזאת – וגם בה הוא היה לרוכב הצעיר ביותר שזכה אי פעם בתואר.

היידן רכב בקבוצה פרטית שגובתה על ידי הונדה וכשרונו לא נעלם מעיני בכירים בחטיבת המרוצים של היצרנית, אשר החתימו אותו לקבוצה הרשמית לאליפות המוטוג'יפי.

אלוף מוטוג'יפי:

כוכבו של היידן המשיך לזהור גם באליפות המוטוג'יפי שבה השתתף החל מעונת 2003: כבר במרוץ הראשון שבו השתתף הוא סיים במקום השביעי, ואת עונת 2003 סיים כטירון (rookie) השנה עם שני פודיומים.

עונת 2004 הייתה קשה, עם פציעה באימון ומספר מרוצים שאותם לא סיים, ולמרות זאת הוא הצליח להשיג שני פודיומים נוספים.

עונת 2005 הייתה מוצלחת יותר, עם ניצחון ראשון ב'לגונה סקה', חמישה פודיומים, ומקום שלישי באליפות כולה.

עונת 2006 הייתה מותחת במיוחד והיידן הפגין בה עקביות רבה: עם שני נצחונות ושמונה פודיומים הוא סלל את דרכו לאליפות, אלא שזאת כמעט וניטלה ממנו ברגע האחרון: במרוץ בפורטוגל, אחד לפני הסבב האחרון, החליק שותפו לקבוצה – דני פדרוסה – וגרם לנפילתו של היידן.

הנפילה העניקה לוולנטינו רוסי את ההובלה באליפות לפני הסבב האחרון, אולם באותו מרוץ רוסי נפל והיידן הגיע לפודיום ונטל את התואר.

היידן, נכון להיום, הוא האמריקני האחרון שנושא תואר זה.

מאז עונת 2006 לא הצליח היידן לשחזר את הצלחתו. בעונות 2007 ו-2008 הוא הוסיף להתחרות עם קבוצת הונדה ובמהלכן השיג חמישה פודיומים נוספים, ובעונת 2009 עבר לקבוצת דוקאטי שאיתה התחרה עד לעונת 2014 והשיג שלושה פודיומים נוספים.

בעונת 2015 היידן חזר להונדה, עם קבוצת אספאר, אבל אופנוע לא תחרותי הקשה עליו להתברג לחוד ולכן הוא החליט לעבור לאליפות הסופרבייק העולמית, לא לפני שזכה להיכנס אל 'היכל התהילה' עם תואר "אגדת מוטוג'יפי" (MotoGP Legend) ממארגני האליפות.

בחזרה למקורות:

חזרתו של היידן לסופרבייק עם קבוצת הונדה הייתה קלה יחסית. הוא שב להיות תחרותי והוכיח שכוחו במותניו. היידן גדל וצמח באליפות האמריקנית של אופנועים מיצור סדרתי, ועל אף שחלפו לא מעט שנים מאז עזב הוא הראה שהקטגוריה לא זרה לו.

שני פודיומים וניצחון הציבו אותו במקום החמישי באליפות 2016 ונטעו תקווה לתואר אליפות נוסף, אולי גם לתקדים: רוכב ראשון שהוא גם אלוף מוטוג'יפי וגם אלוף סופרבייק. אוהדיו במוטוג'יפי זכו לראות אותו בשני ביקורים נוספים כאשר החליף את ג'ק מילר ואת דני פדרוסה בעת שהיו פצועים.

עונת 2017 התחילה בצורה לא קלה לאחר שהונדה העלתה למסלול אופנוע חדש אשר דרש פיתוח נוסף, והישגיו של היידן לא היו טובים. לאחר הסבב באימולה הוא נשאר באיטליה, ובעת שהתאמן ברכיבה על אופניים הוא נפגע ממכונית חולפת ונפצע אנוש. חמישה ימים לאחר מכן נפטר היידן בבית חולים באיטליה.