מפגן עצמה: מפגש זולו 2017

כבכל שנה מתאספים חברי מועדון זולו למפגש חברתי הכולל רכיבה בקבוצות, אוכל ואווירה חברית להפליא, לצד ניחוחות דלק ומנועי אופנועים.

צילום: עמרי גוטמן, ההתאחדות לספורט מוטורי בישראל

מה קורה כאן?

מועדון זולו-דו"שים גדולים(adventure riders) המכונה בקצרה 'זולו' הוא קבוצת פייסבוק ישראלית העוסקת ברכיבת שטח על כל גווניה ומאגדת קרוב ל-10,000 חברים שעוקבים, שואלים ויוזמים רכיבות ופעילויות בנושא אופנועי שטח.

פעם בשנה מארגנים מנהלי הקבוצה (טדי הרוש, אהוד גמליאלי, סימו איפרגן וסלבה סבין) את מפגש זולו בעזרת רוכבים שונים המתנדבים למשימה. כל מפגש נערך במיקום שונה בארץ, הרישום מתבצע אינטרנטית לפי סגנונות רכיבה והאירוע מתמלא עד תום תוך שעות ספורות. השנה סייעה לאירוע גם ההתאחדות לספורט המטורי בישראל בראשות עומר שושני, בין היתר בעבודה מול הרשויות והגופים השונים לקבלת אישורים לקיום האירוע. בבוקר האירוע עשרות רבות של אופנועי שטח מובלים על גבי עגלות למקום הכינוס. השנה הצטרף אורח כבוד למפגש- בילי בולט.

מה זה זולו?

מועדון זולו דו"שים גדולים הוקם ע"י אהוד גמליאלי בשנת 2013. אהוד, שרכב בזמנו על אופנוע דו-שימושי גדול מסוג ב.מ.וו GS1150 התוודע לעולם רכיבת השטח דרך מועדון ב.מ.וו. באמצעות פורום פול-גז הוא חיפש שותפים לטיולי שטח בסופי שבוע וכך נוצר גרעין של כ-8 חברים. אחד הטיולים צולם ופורסם ברשת ומאז הצטרפו בהדרגה אלפים רבים שהפכו את קבוצת הפייסבוק הזו לפלטפורמה מרכזית בפעילות רכיבת השטח הישראלית.

כיום מונה הקבוצה כ-9,200 חברים ופעילותה רחבה ביותר, החל מתיאום רכיבות והתייעצויות ועד ימי הדרכות רכיבה עם מיטב הרוכבים מהעולם. השם "זולו" היה כינויו של אהוד גמליאלי בפורום ולמרות שהקבוצה שינתה אופייה, כשרוב הרוכבים הפעילים כיום בעלי אופנועי אנדורו מקצועיים וקטני נפח, שומרים בקבוצה בקנאות על השם המקורי 'מועדון זולו-דו"שים גדולים (adventure riders)'.

קבוצת הפייסבוק זולו היא קהילה חברתית המשמשת בית לרוכבי אופנועי שטח הפועלת על בסיס התנדבותי. אין פן כלכלי בקבוצה. לא נדרשים דמי חברות ואין שום חובות על החברים למעט שימוש בשפה נאותה, שמירה על החוק וערכי הטבע. למטרת פרסום מכירה וקנייה של כל הקשור לאופנועי שטח וציוד נלווה הוקם דף נפרד בשם "לוח זולו".

נקודת הכינוס השנה הייתה 'יער קרן הכרמל' הסמוך לצומת אליקים. הקבוצות חולקו מראש ונוהלו דרך קבוצות וואטסאפ. כיווני הרכיבה התפצלו בין יער חורשן לבין אזור יערות מנשה, על פי החלטת כל מוביל. עד מפגש זה היו הקבוצות מתארגנות מראש לארוחה משותפת בסיום הרכיבה. השנה בוצע שינוי מבורך, כשבחניון התמקם קייטרינג בשרים מבית אוהד רוט, שמכר בשרים במנגל ובמעשנות עליהם עמל מהבוקר.

בכניסה לחניון היער, מפגן כוח מרגש של רוכבים רבים המתארגנים לרכיבה. מהר מאוד מתכנסים כולם בכדי לשמוע תדרוך חשוב מטדי שדיבר גם על רכיבה בדרך ארץ, שמירה על הטבע, רעות וכבוד מול מטיילים אחרים. אלו הם ערכי זולו שמייחדים את קבוצת הפייסבוק הזו.

הפעם התייצב ליד טדי גם ילד פלא אחד, בילי בולט, שיצא לרכב עם אחת הקבוצות בהר חורשן. בולט הוא רוכב הארד אנדורו של קבוצת הוסקוורנה העולמית, שהגיע ארצה לפעילות במסגרת אירועי רכיבה שארגנה קבוצת רכיבה נוספת: Rider4Riders. כבוד גדול.

8:30- יציאה:

המנועים רעמו והקבוצות השונות יצאנו לדרך, עם כמות משתתפים מרשימה של 230 רוכבים. אני לא מאמין שישנם רוכבים רבים שמתלהבים מרכיבה בקבוצות בנות עשרה משתתפים בממוצע, במיוחד כשהיערות מלאים בקבוצות רכיבה נוספות. הרכיבה מתנהלת בעצלתיים: ממתינים, אני נופל, חבר אחר נופל, לאחר יש תקלה, הרביעי עדיין מתלבש אחרי העצירה, החמישי צריך פיפי בדיוק כשאחר כבר התחיל תנועה.

הנקודה ברורה, עדיפה רכיבה בקבוצות מצומצמות, אבל זהו לא העיקר במפגש זולו. מפגש זולו יוצר הזדמנות להיכרות עם רוכבים מכל רחבי הארץ, כל אחד מכיר את החצר האחורית שלו ויודע היכן מאתגר והיכן זורם.

אני זוכה להתמודד עם סגנונות רכיבה ואזורים לא מוכרים, אליהם קשה להאמין שהייתי מגיע ללא המפגש. ואם כבר הגעתי, איך אדע לאן לרכוב ואיך לחזור? בעניין הזה, מפגש זולו פותח בפני דלתות ועולמות, כל פעם מחדש. במעמד הרישום בחרתי בקבוצה המשתייכת לסגנון "סלעים ואבק". זוג רוכבים מצוינים שהוגדרו על ידי מכריהם כ"בעלי הבית של היער" הובילו אותנו להתעללות טכנית באופנוע שסיפקה הרים של כיף טהור, מאובק ומסולע.

12:30- חזרה:

כמילות השיר "יום שישי, השעון כבר מראה צהריים". חזרנו לחניון עם שאר הקבוצות ליער קרן הכרמל. מזיעים, עייפים ומרוצים נעמדנו בתור ארוך לבשר ולשייק פירות. מכיוון שזה היה ניסיון ראשון לרעיון החדש והביקוש מצד הרוכבים הרעבים היה עצום, ההמתנה הייתה מתישה והיו שוויתרו ופרשו. חבל. אני בטוח שזה ישתפר משמעותית במפגש הבא כי הקונספט מוצלח מאוד. ישבתי לאכול ולשוחח עם אנשים זרים ונחמדים שחולקים איתי את תחביב רכיבת השטח, כאילו אנחנו חברים שנים רבות: מתייעצים, צוחקים ומחליפים חוויות לפני היציאה הביתה.

סיכום:

מפגש זולו מראה שאפשר אחרת. מראה שבישראל אפשרי להיות אדיבים, מנומסים, חברותיים. אפשרי להתנהל בכבוד כלפי הזולת. אפשרי להתארגן ולהתנהל באופן מסודר וממושמע ולהשיג תוצאות מרשימות של אירוע מוטורי מאחד ומשמח.

כמי שלקח חלק בפעילות, אני מודה לטדי ולשאר המנהלים ובעלי התפקידים על הערכיות והארגון, למובילי הקבוצות שתרמו מזמנם והתנהגו בצורה אחראית כלפי כל רוכב ולכל שבט זולו שלקח חלק והוכיח את כוחה של קבוצת הפייסבוק.