מס האופנועים חושף את הבלוף: "אגרת הגודש" היא רק מס נוסף על בעלי רכב

טעות פרוידיאנית מביכה של פקידי האוצר חושפת את האמת מאחורי "מס הגודש" החדש: מטרתו האמיתית היא לא להפחית עומס על הכבישים אלא להטיל מס נוסף על "הפרה החולבת" האהובה ביותר על משרד האוצר – בעלי רכב.

היום בשעה 10:00, במסגרת דיונים ב"חוק הסדרים במשק המדינה" שנערכים בלחץ אישור התקציב, תדון ועדת הכספים של הכנסת ב"חוק מס להפחתת גודש התנועה באזור גוש דן 2021". פרק זה, שנולד במקור כ"אגרת גודש" שיכולה לצמצם עומסי תנועה – קיבל כעת מעמד מוצהר של מס נוסף שמוטל על ציבור בעלי הרכב בישראל, ומה שמוכיח את זה בדרך הטובה ביותר הוא הטלת המס גם על אופנועים וקטנועים.

"טעות פרוידיאנית", לפי ויקיפדיה, "היא שגיאה בפעולה, דיבור או זיכרון אנושי, שנגרמת על ידי הלא מודע. לרוב השגיאה נראית מהצד כמקרית, יוצאת דופן, מוזרה ושטותית, אך יש לה משמעות עמוקה יותר". דוגמא נהדרת לטעות פרוידיאנית נחבאת בתוך נוסח החוק שאותו צפויה ועדת הכספים לאשר היום כחותמת גומי וללא דיון של ממש, והיא מגחכת את כל ההסברים שצמודים אליו: "אגרת הגודש", שכעת נקראת כבר בריש גלי "מס גודש", תחול גם על אופנועים וקטנועים למרות שאלה אמצעי תחבורה שמסייעים לצמצם את הגודש, את זיהום האוויר ואת בעיות החניה.

במילים פשוטות: אנשי האוצר לא באמת מנסים לגרום לנו לעבור לתחבורה ציבורית אלא מטילים סתם עוד מס, ועל הדרך גם מייקרים, למשל, את אחד האמצעים החשובים לשינוע משלוחים קטנים בין עסקים ואל צרכנים פרטיים. תוספת העלות הזאת תגולגל, כמובן, אל כל אחד ואחת מאיתנו, וזה רק אחד מנזקי החוק במתכונתו הנוכחית.

פגיעה בדמוקרטיה

האמת היא שהדבר המטריד ביותר ב"חוק מס להפחתת גודש התנועה באזור גוש דן 2021", כפי שנקרא הפרק הזה בחוק ההסדרים לא קשור לתחבורה אלא לפגיעה מהותית בדמוקרטיה. מאז שנת 1985, שבה הומצא "חוק ההסדרים" כצעד חרום שנועד לחלץ את המדינה מן המשבר הכלכלי החמור בתולדותינו, נמתחה ביקורת רבה על עצם השימוש בו, ובפרט כנגד הכללת סעיפים שלא נוגעים באופן ישיר לתקציב המדינה. ביקורת כזאת השמיעו חברי כנסת מן הקואליציה והאופוזיציה, יועצים משפטיים ובתי המשפט, ובמהלך השנים נעשו ניסיונות לצמצם את השימש ב"הליך עוקף כנסת" זה, כפי שכינה אותו נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין.

"אגרת גודש" לכשעצמה אינה פסולה, ויישום נכון שלה יכול לסייע בפתרון בעיה קשה של מדינת ישראל. ב-15 השנים האחרונות הושקעה עבודה רבה בגיבוש תוכנית כוללת שתמקסם את האפקט של אגרה כזאת, ועיקרה שינוי הרגלי השימוש בתחבורה בתוך כדי פיתוח פתרונות אלטרנטיביים לשימוש במכוניות. העניין הוא שכדי להשיג פתרון אפקטיבי צריך ליישם תוכנית שלמה ומושלמת שכוללת במקביל למס גם אלטרנטיבות ראויות, ואחת הטובות ביותר היא עידוד והרחבת היקף השימוש בתחבורה דו-גלגלית, ולא פגיעה בו.

כדי להשיג את מטרתו המוצהרת של החוק לא מספיק להטיל מס על מי שיוצרים את הגודש וצריך להציע להם אלטרנטיבות. בהיעדר אלטרנטיבות לא ייתכן שינוי: בעלי רכב ייאלצו להמשיך ולהשתמש באותם אמצעים ופשוט לשלם תמורתם יותר כסף. תוכנית "אגרת הגודש" המקורית התבססה על שני עקרונות: ניהול תקציב סגור שיעביר את כל המס שנגבה מבעלי הרכב לפיתוח מערכת הסעת המונים ושיפור התדירות והשירות של התחבורה הציבורית, ומעבר מ"מיסוי רכוש" על כלי רכב ל"מיסוי שימוש" תוך הבטחה שלא להעלות את סך המס שמוטל על האזרחים. חוק ההסדרים 2021 דורס ברגל גסה את שני העקרונות האלה ואף קובע באופן פוזיטיבי שסך הסכומים שייגבו באמצעות מס גודש ויועברו לתחבורה ציבורית לא יעלה על 700 מיליון שקלים בשנה. וזה לא הכל: אף אחד לא מבטיח ש-700 מיליון השקלים האלה יהיו "כסף חדש" שיוזרם לתחבורה ציבורית, כלומר שהאוצר עלול לקצץ במקביל תקציבים אחרים שממילא מוקצים לשם כרגע.

הבחירה של אנשי האוצר במסלול "חוק ההסדרים" במקום בחקיקה רגילה פוגעת פגיעה של ממש בסיכוי להפחתת הגודש מפני שהיא כוללת רק את המס ולא את מכלול האמצעים הנוספים שתוכננו: החוק שולף את כל ה"גזרים" ומותיר רק את ה"מקל".

לעצור בדקה ה-90

הסיכוי היחיד לתקן את התקלה העצומה הזאת בשעות הקרובות הוא אם חברי ועדת הכספים של הכנסת יתעשתו וידרשו מפקידי האוצר להוציא את חוק מס הגודש מחוק ההסדרים ולהעביר אותו לתהליך חקיקה רגיל של הכנסת. הרע במיעוטו, אשר לא ימנע את כל הפגיעה אך לכל הפחות יצמצם אותה, הוא אם חברי ועדת הכספים ישלפו לכל הפחות מנוסח החוק את הטעות הפרוידיאנית, ויבטלו את המס על דו-גלגלי שממילא לא יתרום דבר להכנסות המדינה אלא רק יפגע באלטרנטיבה הזאת.

בשעות הקרובות אפשר עדיין להפציץ את תיבות הדוא"ל של חברי ועדת הכספים בדרישה "לעשות את הדבר הנכון" ולהוציא את חוק מס הגודש מחוק ההסדרים ולכל הפחות למחוק משם את המס על רכב דו-גלגלי. אם כל אדם שמסכים עם מה שכתוב כאן ישלח מייל אחד עם העתק לכל אחד מחברי ועדת הכספים של הכנסת, ויבקש מהם לדרוש מן האוצר שלא לכלול את חוק מס הגודש בחוק ההסדרים הנוכחי – יש סיכוי שהם ייאלצו אותם לחזור לכנסת עם חוק חדש ומסודר.

כל אחד ואחת יכולים לנסח מייל כראות עיניהם, או להיעזר בנוסח שמוצע כאן:

היום בשעה 10:00, במסגרת הדיונים ב"חוק הסדרים במשק המדינה", תדון ועדת הכספים ב"חוק מס להפחתת גודש התנועה באזור גוש דן 2021". פרק זה, שנולד במקור כ"אגרת גודש" שמטרתה לצמצם עומסי תנועה – הפך לעוד מס שמוטל על ציבור בעלי הרכב בישראל מבלי להציע אלטרנטיבות ראויות. מה שמוכיח את זה בדרך הטובה ביותר הוא הטלת מס גודש גם על אופנועים וקטנועים – למרות שהם חלק מן הפתרון ולא מן הבעיה.

כדי לפתור את בעיית הגודש על כבישי ישראל צריך ליישם באופן מושלם וכולל את התוכניות שנהגו בישראל בשנים האחרונות, אבל מכיוון שהן לא מהוות חלק מנוסח החוק אין כל סיכוי מעשי שהן ייושמו. התוצאה תהיה הכבדת נטל המס על אזרחי המדינה מבלי לפתור את בעיית הגודש.

הדבר הנכון לעשות היום בדיון הוא להוציא את פרק מס הגודש מחוק ההסדרים ולהעביר אותו להליך חקיקה רגיל. אם מסיבה כלשהי לא תצליח לשכנע את שאר חברי ועדת הכספים לעשות את זה – לכל הפחות יש לפטור מתשלום את כלי הרכב הדו-גלגלי שמסייעים לצמצום הגודש.

אני מקווה שקולך ישמע בדיון היום וישפיע על התוצאה.

בברכה,

להלן רשימת כתובות המייל של חברי ועדת הכספים של הכנסת:

מזכירות הוועדה: vksafim@knesset.gov.il

יו"ר ועדת הכספים: אלכס קושניר, ישראל ביתנו – akushnir@knesset.gov.il
ניר אורבך, ימינה – norbach@knesset.gov.il
ולדימיר בליאק, יש עתיד – vbeliak@knesset.gov.il
אימאן ח'טיב יאסין, רע”מ – רשימת האיחוד הערבי – ayasin@knesset.gov.il
אחמד טיבי, הרשימה המשותפת- atibi@ knesset.gov.il
מאיר יצחק-הלוי, תקווה חדשה – mhalevy@ knesset.gov.il
עופר כסיף, הרשימה המשותפת – ocassif@knesset.gov.il
נעמה לזימי, העבודה הישראלית – naamalazimi@ knesset.gov.il
יעל רון בן משה, כחול לבן – yaelron@knesset.gov.il
ג'ידא רינאוי-זועבי, מרצ – ghaidar@knesset.gov.il
נירה שפק, יש עתיד – nshpak@knesset.gov.il