רכיבה במזג אוויר סוער מאופיינת בקור, רוחות חזקות מהרגיל וגשם. בעקבות הגשם האחיזה פחותה ותנאי הראות לקויים. אז לכל אלו שלא מוכנים להקשיב לדמות "הפולנייה" בחייהם שמפצירה בהם "להישאר בבית", הנה חמישה כללי מפתח לרכיבה בטוחה בחורף
מדריכים נוספים ב-TheDoo
"תעשה לי סיבוב" – מדריך לרכיבה בזוג
המדריך לבחירת קסדה
המדריך המקוצר לרכיבה בבוץ
אחיזה וזרזי החלקה
רכיבה על אופנוע בכביש רטוב היא לא החלקה על הקרח. עם זאת, האחיזה הפוטנציאלית אותה מספק האספלט כשהוא יבש ונקי יורדת בכ-20 אחוזים בערך. זה אומר שבהתאם אנחנו צריכים להפחית את העוצמות בהם אנחנו מתפעלים את האופנוע. להקפיד על פתיחת מצערת ליניארית, לתכנן בלימות מראש מוקדם מהרגיל ובפחות עוצמה ולבצע השכבות עם מרווח ביטחון ולא להגיע לזווית המיועדת באופן זריז וחד.
זרזי החלקה הם כל דבר אשר מפריד בין האספלט לבין המגע הישיר של גומי הצמיג. כלומר, מכסי ביוב, כורכר, בוץ, שלוליות וכד'. זרז ההחלקה הנפוץ ביותר בכבישי ישראל הוא דווקא צבעי הסימון עליהם אנחנו ממליצים להקפיד שלא לעלות ולא לבלום גם בימים יבשים, אבל כשהתנאים רטובים צבע הסימון נהיה אכזרי ויש להימנע ממנו לחלוטין. אם חייבים לעבור על צבע נעשה זאת כשהאופנוע ישר או כמעט ישר וללא שינוי במצב המצערת.
חום הצמיגים
כל צמיג מאופיין בתרכובת גומי שונה על-פיה נקבעת טמפרטורת העבודה האידיאלית עבורו. כלומר הטמפרטורה בה הצמיג מצליח לתפקד מיטבית ולייצר את מירב האחיזה האפשרי בהתאם לתנאי הדרך. לעומת זאת, כשהצמיג קר יכולת ייצור האחיזה שלו פוחתת משמעותית, ההיגוי מרגיש כבד ופחות מדויק וההסתברות לאיבוד אחיזה גבוהה יותר. העניין הוא שצמיגים סטנדרטיים זקוקים לכ- 15-20 דקות רכיבה בכביש מהיר בכדי להתחמם ולהגיע לטמפרטורת העבודה הנכונה. המשמעות היא שבחורף יש להקפיד עז זהירות יתרה בתחילת הרכיבה ועד שהצמיגים יתחממו תוך הבנה שברכיבה עירונית כשהאספלט קר ורטוב, סביר להניח שהצמיגים לא מתחממים כמעט בכלל ויש לנקוט במשנה זהירות נוסף.
יש להבהיר שהצמיג האחורי מתחמם מעצם היותו ה"מניע" ובכדי לקצר את משך חימום הצמיג הקדמי, מומלץ להשתמש דווקא בבלם הקדמי בעוצמה בינונית ומעלה כשיש הזדמנות לכך. כל אלו הם כאמור כאשר הצמיגים הם כמובן תקינים ועם לחץ אוויר נכון – דברים שצריך להקפיד עליהם כל השנה.
לבוש
לבוש חורפי צריך להיות כזה שישאיר אתכם יבשים ומרוכזים ברכיבה בלבד. כלומר, אם רסס הרכבים והגשם יחדור אל מתחת לביגוד, תאבדו ריכוז בדרך ותתחילו לקלל על מר גורלכם וזה כבר מתכון להסתבכות. לכן, המלצתנו היא להצטייד בנוסף לציוד המיגון המלא שהוא חובה בכל רכיבה גם בביגוד חורף פשוט הכולל נעליים אטומות למים, כפפות חורף איכותיות, חליפת סערה חסינת מים והמהדרין יוסיפו חם-צוואר מפנק.
שדה ראייה
אחד המרכיבים המלחיצים ברכיבה בגשם היא שהוא מתעתע בשדה הראייה היעיל שלנו ושל הרכבים הסובבים אותנו. כששדה הראייה נפגע או מופרע יש להוריד קצב באופן כללי בכדי להרוויח זמן תגובה לכל פעולה נדרשת. אבל יש מה לעשות. ראשית, הכינו את המשקף שלכם לימי הגשם וזה אומר להתיז או למרוח עליו ווקס ייעודי שיגרום לטיפות הגשם להחליק ממנו הצידה ומטה ולא להצטבר עליו. בנוסף, השתדלו לא לרכוב מאחורי רכבים המפזרים רסס מים מן האספלט ובכל מקרה, אל תנקו את המשקף ממים בעזרת הכפפות. פשוט חכו לרגע בו צברתם מעט מהירות ועשו עם הראש תנועת "לא" לצדדים, הרוח כבר תעיף הצידה מהמשקף את כל טיפות המים העקשניות.
התמודדות עם רוח
לטעמנו, רוח חזקה היא הפרעת רכיבה מעיקה יותר מגשם. הרוח יכולה להשפיע מאוד על יציבות האופנוע ועל הביטחון ברכיבה. אז ככה, דאגו לנסות ולקרוא את מבנה הכביש ומה שמסביבו בכדי להגביר מוכנות לקראת "מכות הרוח" הצידיות (דוגמה טובה לזה היא כביש שתיים בחלקו הצפוני). בנוסף, אחזו את האופנוע עם הרגליים ושמרו על המבט גבוה ומעט רחוק בכדי לשפר את יכולות שיווי המשקל. אם המבט יהיה נכון ובטוח, תיקוני שיווי המשקל האוטומטיים של פלג הגוף העליון יישמרו את האופנוע על קו הרכיבה הרצוי והרוח תהיה מטרד פחות מאיים.
לסיכום, למזלנו האופנועני ישראל היא לא מדינה מרובת ימי חורף. עם זאת, יש להתכונן לקראת רכיבת חורף בעיקר ברמת המודעות והאסטרטגיה אבל גם בעזרת טכניקה והיכרות עם האופנוע ויכולותיו.
-הכותב הינו מדריך מקצועי לרכיבה מתקדמת
