צמד המילים "בטיחות אופנועים" עלול להישמע כמו אוקסימורון בהתחשב בכך שאופנוע, מעצם טבעו, לא מספק לרוכבים עליו את רמת ההגנה הפאסיבית שמציעים כלי רכב ארבעה גלגליים.
אפשר להתווכח מכאן ועד לירח הכחול הבא על יתרונות הבטיחות האקטיבית של אופנועים, אבל מכיוון שבעידן שבו אפילו אנחנו מתפתים לפעמים לגעת בטלפונים הניידים שלנו כאשר אנחנו נוהגים במכוניות, עדיף לחסוך את המילים ולהתעמק בדרכים להימנע מתאונה.
הנה חמשת החידושים הטכנולוגיים החשובים ביותר שתורמים בימים אלה לשיפור בטיחות האופנועים, ובעקבותיהם ננסה לדרג, בשבוע הבא, חמישה חידושים נוספים.
מערכת נגד נעילת בלמים
מערכות ABS – אשר מונעות את נעילת הגלגלים, החלקת הצמיגים ואובדן כושר ההיגוי – הוצגו במטוסים עוד בשנות ה-60 של המאה הקודמת ואומצו על ידי תעשיית הרכב כבר בשנות ה-70. החיסרון של מערכת כזאת הוא שתחת רגל לא מיומנת הוא מאריך את מרחק הבלימה, אבל יתרונותיה – בשימוש נכון – עולים עליו בהרבה.
כאשר צמיג מחליק הוא לא מספק כמעט כל יכולת היגוי ושינוי כיוון, והבעיה הזאת קשה באופנועים אפילו יותר מאשר במכוניות. למרות זאת, בגלל ההיקף הקטן של שוק האופנועים העולמי, לקח ליצרני המערכות האלה הרבה מאד זמן עד שהתפנו לתכנת אותן כדי שיתאימו לאופנועים.
ב.מ.וו. הייתה היצרנית הסדרתית הראשונה שהציעה אופציה ל-ABS באופנוע. היא עשתה זאת בשנת 1988, תוך אימוץ מערכת שבכלל פותחה עבור מכוניות. רק 22 שנים לאחר מכן, בשנת 2010, הציגה בוש מערכת ABS שתוכננה מראש עבור אופנועים.
מחקרים שונים גורסים כי מספר התאונות הקטלניות בהן מעורבים אופנועים שמצוידים במערכת צנח ב-30%. אפשר להתווכח על הנתון הזה, אבל זה לא ישנה את העובדה שכבר בשנת 2016 נכנסה לתוקפה באירופה תקנה שמחייבת התקנת ABS בכל דגם חדש של אופנוע עם מנוע בנפח של יותר מ-125 סמ"ק. חלק מן הדגמים צוידו במערכת עוד קודם לתקנה, בדרך כלל בגרסאות האבזור היקרות יותר.
אם אין לכם ABS באופנוע, אין לכם יותר מדי מה לעשות. מדובר במערכות שתוכננו באופן ספציפי לכל דגם והן מותקנות רק על קווי ההרכבה של יצרניות האופנועים.
בקרת יציבות
בקרת יציבות (ESC במכוניות, MSC באופנועים), אשר מבוססת על חלק מרכיבי ה-ABS, היא מערכת הרבה יותר יעילה וחשובה מ-ABS. עם זאת, היא לא נפוצה מספיק, דבר שיקרה רק כאשר תהיה דרישת חובה להתקנתה.
בקרת יציבות עושה שימוש בחיישני תאוצה כדי לנתח מראש מצבים שבהם האופנוע עומד לאבד אחיזה, ועל-ידי הפעלה של הבלמים ושליטה בכוח המנוע היא מנסה למנוע מכך לקרות.
בקרת יציבות מחשבת את הכוחות שפועלים על האופנוע ועל הצמיגים, את זויות ההטיה ואת עוצמת התאוצה והבלימה. מערכות מתוחכמות גם לוקחות בחשבון שאצל רוב הרוכבים נטוע פחד מפני הפעלה אלימה של הבלמים – והן מפצות על כך באמצעות הגברת בלימה אוטומטית.
בשונה מ-ABS, שמופעלת רק בעת בלימה, MSC עובדת כל הזמן, גם בעת תאוצה או הפניה של האופנוע לתוך פניה. למעשה, במקרים רבים היא מונעת מאתנו מבלי שנבחין בכך מלהיכנס למצבים שקשה לצאת מהם.
ואיך מרכיבים? כמו עם ABS – או שיש לך או שאין לך, ואי אפשר להוסיף לאופנוע משומש.
כריות אוויר
קל להבין את תפקידה של כרית אוויר בטיחותית במכונית, שם היא "מדביקה" את הנהג או הנוסע למקומו, משפרת את האפקטיביות של חגורת הבטיחות וחוצצת בין הלקוח שלה לבין כל מה שמתקרב אליו במהירות. אבל כמה יעילה יכולה להיות כרית אוויר בכלי רכב שמי שנוהג בו לא מחובר אליו באף דרך, למעט מבחינה רגשית?
הונדה ניסתה להתמודד עם האתגר הזה כאשר הייתה הראשונה להציג את כרית האוויר לאופנוע בשנת 2006, אבל העובדה ש'גולדווינג' הוא בין האופנועים היחידים מייצור סדרתי שמציעה כרית כזאת מוכיחה שהרעיון עדיין לא תפס.
הפתרון, כך מעידים רוב החידושים בתחום זה, מגיע מצידן של יצרניות חליפות הרכיבה, המעילים והקסדות. "חליפת כרית אוויר" ראשונה הושקה כבר לפני קרוב לעשור, על-ידי היצרנית היפנית RS Taichi, וכעבור זמן קצר הציגה אותה חברה גם מעיל רכיבה "יומיומי״ שצויד בכרית אוויר. הבעיה, בשני המקרים, הייתה שמנגנון ההפעלה התבסס על כבל שמחובר בין הרוכב לאופנוע, מה שאומר שמי ששוכח לנתק אותו מוצא את עצמו בתוך מעיל מנופח שלא לצורך.
דיינזה האיטלקית הייתה הראשונה לפתור את הבעיה הזאת עם מערכת הפעלה אל חוטית שהציגה בשנת 2011. כיום מוצעות חליפות עם כריות-אוויר אינטגרליות על-ידי מספר לא מבוטל של יצרניות, שלוש מהן אף מיוצגות בישראל באופן סדיר.
איך משיגים? מספר יבואני ציוד מציעים חליפות ומעילים שבהם משולבות כריות, השאלה היא מי ירכב איתן באופן קבוע, גם בימים החמים של יולי-אוגוסט.
הייטק בעולם הקסדות
לא צריך להיות גאון כדי להבין שקסדה היא אמצעי הבטיחות החשוב ביותר עבור רוכבים, כמו גם עבור כל מי שנע על הכביש שלא בתוך קופסא, וזה למרות שלחצים הזויים מנעו מלהעביר בישראל חוק שמחייב גם רוכבי אופניים לחבוש קסדות מתאימות. מינהל הבטיחות בדרכים הפדרלי בארה"ב (NHTSA) טוען שחבישת הקסדה מצמצמת ב-37% את הסיכוי שתאונות אופנוע תהפוך מכואבת לקטלנית.
יצרנית הקסדות הספרדית APC הציגה כבר בשנת 2008 קסדה ראשונה עם כרית-אוויר אינטגרלית, כשתפקידה העיקרי הוא להגן על הצוואר ולמנוע את שבירת המפרקת. הפעלת כרית-הקסדה מבוצעת באמצעות מחשב שמקבל חיווי מחיישני מהירות.
חברת Hövding השבדית לקחה את הרעיון צעד אחד קדימה כאשר שיפרה את מנגנון ההפעלה של כרית האוויר, וביטלה את הצורך בקסדה קשיחה. במקום להצמיד כרית-אוויר לקסדה פיתחו השבדים מעין קולר רחב שאותו עונדים על הצוואר, וכאשר הכרית מתנפחת היא הופכת בעצמה למעין קסדה.
לא ברור עד כמה מדובר ברעיון שימושי, וכמה מאיתנו יחפצו להסתובב על הדבר הזה על הצוואר, ובכל מקרה בשלב זה היא מציעה את הפתרון שלה רק לרוכבי אופניים וכתחליף לקסדה, ולא בקסדות לאופנועים.
אגב, חברת ThermaHelm נוקטת בגישה שונה: במקום "לנפח לך את המוח" היא מקררת אותו: הקסדה שלה, שהושקה בשנת 2010, נקראת "קירור מוחי", ולאחר שהמערכת שלה מזהה מצב תאונתי היא מפעילה מנגנון שמכיל חומר כימי שמקרר את ראשון של מי שחובש אותה. דבר זה אמור לסייע בהפחתת נפיחות שעלולה לגרום לנזק לא הפיך למוח.
אורות כדי לראות
טכנולוגיית ה-LED שינתה את עולם התאורה באופן כללי ואת תאורת הרכב באופן יותר ספציפי, וזה נכון גם באופנועים. המובן מאליו הם פנסי חזית עם טכנולוגיית LED – הן כפנסי "אווירה" והן כתאורה ראשית בדגמים יקרים יותר, ואלה משפרים את הנראות של אופנוע בכל תנאי מזג אוויר.
בנוסף, תאורת חזית יעילה משפרת גם את היכולת של רוכב לראות את הדרך לפניו בעת נהיגה בחשיכה, וכאן מתחילות להיכנס לתמונה מערכות תאורה אדפטיביות – כמו במכוניות – אשר מאירות לתוך פניות כאשר האופנוע נוטה. גם כאן, ב.מ.וו. הייתה יצרנית האופנועים הראשונה להציע מערכת כזאת – כבר בשנת 2011.
כיום, ניתן לרכוש מערכות אפטר מרקט – כלומר כאלו שנמכרות להתקנה על אופנועים משומשים – העושות שימוש בתאורה אדפטיבית. עם זאת, הן מוצעות רק למגוון קטן יחסית של דגמי אופנועים, למשל מתוצרת חברת J.W. Speaker.
לאחרונה אף הוצגה מערכת אפטר מרקט אשר משלבת בין תאורת LED אדומה לבין אפליקציה ששוכנת על הטלפון החכם של הרוכב, ומשתמשת בחיישן התאוצה שלו. את הפנס מתקינים על חלקה האחורי של הקסדה ומרגע שמפעילים את האפליקציה היא מדליקה "אורות בלימה" לא רק בכל מצב שבו רוכב לוחץ על הבלמים – אלא אפילו כאשר הוא מאט בשיעור ניכר מבלי לבלום.
