חבל ההצלה של תעשיית האופנועים: נשים, מיעוטים וצעירים

דו"ח מיוחד שפורסם בארה"ב מתאר את האיומים על תעשיית האופנועים העולמית. הוא מבקר את הזנחת הנשים הרוכבות והשיווק למבוגרים

בשעה שמכירות האופנועים בישראל מתאוששות, ולו במעט, שוק האופנועים האמריקני, שהוא השוק החשוב והרווחי ביותר בעולם, מדשדש ואף מצטמק. עובדה זאת הביאה את רוברט פנדיה (Pandya), בעבר מנהל בכיר בחברת אינדיאן, לגבש צוות של כמה עשרות מנהלים וידוענים מתעשיית האופנועים האמריקנית כדי לנתח את המצב הנוכחי ולמצוא פתרונות מעשיים ליציאה מן המשבר.

פנדיה החל את פעילותו בסקר כתוב שאותו שיגר ל-300 אנשים שפועלים בתעשייה הדו-גלגלית. לפני כחודש הוא קיים כנס "שולחן עגול" בלונג ביץ', קליפורניה, בהשתתפות 25 מנהלים ובכירים מן הענף.

כעת פורסם בארה"ב דו"ח מסכם של כל הפעילות הזאת, והוא צריך לעניין את כל מי שעוסק בתחום, וגם את כל מי שאוהב אופנועים וחרד לעתידם (הדו״ח המלא בסוף הכתבה). אגב, חלק ממסקנות הפאנל הן שהבעיות שקיימות בארצות הברית משותפות לכל המדינות המפותחות, ושונות מן המצב בשווקים המתפתחים.

אוכלוסיית הרוכבים מזדקנת

החלק הראשון של הדו״ח מתאר את הבעיות ואת האתגרים הרבים של תעשיית האופנועים, כמו למשל את העובדה שכבר לא מעט שנים אין כניסה משמעותית של רוכבים צעירים וחדשים אל קהל הלקוחות, והענף מתבסס במידה רבה על רוכבים מבוגרים.

במשך כמעט חמישה עשורים, כך על פי הדו״ח, בנתה תעשיית האופנועים האמריקנית על ה"בייבי בומרס" – הדור שנולד אחרי מלחמת העולם השנייה. התמקדות בדור הזה יצרה מצב שמאז שנת 1990 זינק ממוצע הגיל של רוכבי דו גלגלי בארה"ב מ-32 ל-47.

רוכבים בני 50 ויותר מהווים כיום כ-46% מכלל הרוכבים בארה"ב, לעומת 10% בלבד בשנת 1990. רוכבים בני 18-24, שהיוו כ-16% מקהל הלקוחות באותה שנה, מהווים כיום 6% בלבד.

תביאו אמהות רוכבות, והן כבר ידאגו לילדים

בעיה לא פחות משמעותית נגרמת בגלל העובדה שתעשיית האופנועים נכשלה באופן ברור בפניה שלה אל נשים רוכבות. למעשה, בשונה מענף המכוניות היא ויתרה כך על כמחצית מפוטנציאל הלקוחות שלה.

הוויתור על לקוחות נשים יצר, לדברי מחברי הדו"ח, נזק עקיף נוסף היות שנשים הן גם אימהות. לאימהות שלא רוכבות יש מוטיבציה נמוכה במיוחד לאפשר לבנים שלהן לרכוב.

התעשייה, כך הסיקו העוסקים במלאכה, נכשלה גם בחדירה נקודתית לקהילות של מיעוטים, וכאמור גם בגישה אל צעירים.

הבסיס המוזל נזנח

הצל הגדול ביותר שמרחף כיום מעל תעשיית האופנועים, ודאי במדינות מפותחות, הוא הצעדים הגדולים שעושה תעשיית הרכב בדרך אל המכונית האוטונומית. מכאן נובע חשש שמציגים מחברי הדו״ח לפיו בעידן שבו מכוניות ינהגו את עצמן בעצמן, לא יהיה לאופנועים מקום על הכביש, תרתי משמע.

מסקנה חשובה נוספת שאליה הגיעה קבוצת הפעולה היא שלתעשיית האופנועים אין בעיה עם המוצרים עצמם אלא עם הגישה של הציבור כלפי אופנועים ואופנוענות.

בעוד שהאופנועים עצמם כנראה טובים ומותאמים לצרכים ולרצונות של לקוחות (לפחות לקוחות גברים) – תעשיית האופנועים נותרה הרחק מאחור בכל הקשור לשיטות השיווק והפרסום. על פי המחברים, היא ממוקדת הרבה יותר מידי במוצרים היקרים והרווחיים תוך שהיא מזניחה את הבסיס הרחב יותר של משתמשים.

יש גם פתרונות

"הנושא הגדול יותר הוא חוסר עניין כללי ברכיבה", נכתב באחד מעמודי הדו"ח, ומכאן גם מתחילה שורת ההמלצות לפעולות שיכולות לסובב את הגלגל אחורה.

כאמור, אחד הממצאים החשובים, והמעניינים גם מבחינתנו, של הצוות הוא שתעשיית האופנועים נכשלה בגישה שלה, או בהיעדר גישה, אל נשים רוכבות. זאת בין השאר בגלל הדימוי הגברי של אופנועים חזקים ויקרים וההשקעה המינימלית בהתאמת המוצרים לרצונות ולצרכים של נשים.

כדי לתקן את הטעות הזאת צריך לייצר גורמי משיכה ספציפיים לנשים – גם עם כלים שימושיים שמותאמים להן טוב יותר מבחינת ממדים, משקלים ונוחות שימוש, וגם עם מסרים פרסומיים שמיועדים אליהן ועם שיטות מכירה ייחודיות. "להגדלת חלקן של נשים בקרב קבוצת הלקוחות תהיה השפעה עצומה על הגישה של רוכבים צעירים לאופנועים", סבורים מחברי הדו״ח.

עוד על פי הצוות, יצרניות האופנועים והמשווקים שלהם "חייבים לקדם (את הרעיון) של אופנוע כפעילות לכולם… ולספר סיפור משכנע אודות היתרונות וההנאות של אופנוע… כדי  להשפיע על חיזוק התפישה של היבטים חיוביים באופנוענות".

שיטת חבר מביא חבר

צוות החשיבה סבור שגם לאופנוענים עצמם יש מקום חשוב בקידום הענף: "אם רק 20% מן הרוכבים הקיימים יצליחו להביא בכל שנה רוכב חדש נוסף לקבוצת המשתמשים יתחולל שינוי דרמטי לא רק בהיקף המכירות אלא גם בתחושת האחווה בין הרוכבים. אסור שהפעילות של אופנוען תהיה סודית".

תובנה חשובה נוספת היא שבמקום להמשיך ולפנות כל הזמן אך ורק אל קבוצת הרוכבים הקיימת, חייבת תעשיית האופנועים להגיע גם אל קהל שלא שייך אליה כיום ולשכנע אותו להצטרף.

יכול להיות שלו היה הצוות האמריקני מבקר בישראל, ונחשף לבעיה הגדולה ביותר שלנו – תעריפי ביטוח החובה – היו הבעיות שלהם נראות לפתע קלות יותר.

אלא שביטוח החובה שלנו בא בנוסף לכל הבעיות שמתארים מחברי הדו״ח, ולא במקומן, ולכן רוב המסקנות שלהם נכונות במידה רבה גם אלינו: כדי להרחיב את הענף הדו-גלגלי צריך לעודד את הכניסה של רוכבים צעירים ושל נשים, ולשפר את התדמית של אופנוענות בעיניי כלל הציבור.

Loader Loading...
EAD Logo Taking too long?

Reload Reload document
| Open Open in new tab

Download

כתבות נוספות

השארת תגובה

חייבים להתחבר כדי להגיב.

גלילה לראש העמוד