צריך להיות בעל אישיות מיוחדת מאד כדי להסתכל על מכרה של עפרות ברזל ולומר: "הי, זה המקום האידיאלי למרוץ אנדורו". אז מסתבר שלקארל קאטוש (Karl Katoch) יש בדיוק את סוג האישיות המיוחד הזה, מכיוון שכאשר הוא הסתכל, בשנת 1995, על מכרה של עפרות ברזל בסמוך לעיירה האוסטרית השלווה אייזנרץ (Eisenerz) הוא אמר לעצמו: "הי, זה מקום אידיאלי למרוץ אנדורו".
מאז ועד היום נאספים מידי שנה לא רחוק מן העיירה המנומנמת הזאת כמה מאות, לפעמים אף כמה אלפים, של רוכבי אנדורו, וכולם חושבים לעצמם: "הי, זה מקום אידאלי למרוץ אנדורו". אפשר כמובן להתווכח על מה זה "מקום אידאלי", בעיקר כאשר יודעים שרק 20 רוכבים יסיימו את המרוץ, אבל כולם מקבלים על עצמם את הכללים האלה: שני קטעי מבחן (פרולוג) באורך 9 ק"מ מסננים את הסינון הראשוני, שאותו עוברים רק 500 המתחרים המהירים ביותר. זאת כמובן רק ההתחלה. הקלה.
את החלק השני, מסלול באורך 30 ק"מ שלאורכו פזורים לא מעט מכשולים ודברים מפחידים, חייבים הרוכבים לעבור תוך ארבע שעות לכל היותר. "אישיות מיוחדת" כבר אמרנו? בתום ארבע שעות מהדהד צופר, וכ-99.9% מן הרוכבים שחשבו שזה ממש רעיון טוב להגיע לכאן יתבאסו שגם השנה הם לא הצליחו לסיים מרוץ שמלכתחילה כמעט ולא היה להם סיכוי לסיים.
ארצברג רודיאו נערך מדי שנה בחודש מאי או יוני, וזהו המרוץ הגדול מסוגו באירופה, וגם אחד מתוך סדרת מרוצי ה"אנדורו הקשה" של רד בול, יחד עם ה'רומניאקס', 'מינאס רידרס', 'מגוואט' ועוד. החל מן השנה נוסף המרוץ הזה גם לסדרת ה'אנדורו סופר' העולמית.
משה ("מוש") כהן, צוק סלע וירון לוגסי הם שלושת הישראלים שחשבו, השנה, שהאירוע המוטרף של ארצברג הוא מקום טוב לתת בו בגז ולהוציא אנרגיה, אז הנה אנחנו כאן, במקום האידאלי למרוץ אנדורו. היום (ו') התקיים הפרולוג הראשון שבסופו סיפר לנו מוש שהקצב שלו לא היה משביע רצון, ושנפילה מיותרת אחת האטה אותו. הבשורות הטובות הן שמחר יהיה לו ניסיון נוסף.
הישארו איתנו!
אה, ויש אחלה תמונות של רוכבים בעלי אישיות מיוחדת.
צילום: עמרי גוטמן
