לורנזו סנטולינו נולד בשנת 1987 והחל לרכוב על אופנועים כבר בגיל שלוש. חמש שנים מאוחר יותר החל להתחרות במרוצי מוטוקרוס והשיג הישגים מכובדים, ובגיל 18 עזב את מסלולי המוטוקרוס לטובת רכיבת אנדורו מקצוענית.
בשנת 2010 ניצח סנטולינו את אליפות האנדורו העולמית בקטגורית ג'וניור, ובין השנים 2011-2013 זכה שלוש פעמים ברצף באליפות האנדורו הספרדית והגיע פעמיים למקום השלישי ב-ISDE, שידועה גם כ"אולימפיאדת האנדורו". שנה לאחר מכן הוא הוכתר גם בתואר אלוף ספרד בקרוס-קאנטרי.
באליפות העולם באנדורו השיג סנטולינו ניצחון ושלושה פודיומים עד כה, כשהישגו הטוב ביותר עד עתה הוא מקום שלישי באליפות העולם בעונת 2014. השנה, לאחר שלושה סבבים, סנטולינו ממוקם עשירי בטבלת האליפות, בפער של 69 נקודות מהמוביל.
סנטולינו חי כיום עם בת זוגו בסלמנקה, ספרד, שבה נולד, והוא הגיע לישראל במסגרת אירועי רכיבה שארגנה אצלנו יבואנית 'שרקו' לישראל, חברת ה.מ. מוטורס. הנה מספר דברים נוספים שכדאי לדעת אודותיו.
מדוע עברת ממוטוקרוס לאנדורו?
"התחלתי לרכוב מוטוקרוס בגיל צעיר, והסיבה העיקרית שבגללה עברתי להתחרות באנדורו, החל משנת 2006, היא כלכלית. בשעתו לא היו לי ולמשפחתי אמצעים לממן השתתפות במרוצי מוטוקרוס. קיבלתי תמיכה מהמדינה, וזו אפשרה לי להתחרות במשך עונה אחת באליפות העולם באנדורו ובאליפות ספרד. כאשר ניסיתי להתחרות באנדורו ממש אהבתי את זה ונהניתי. הייתה לי אפשרות להישאר בקבוצה ובסוף הנה אנחנו פה.
מה גורם לך לבחור את הקטגוריה בה אתה מתחרה?
אני אוהב אופנועים בעלי מנועים קטנים אבל נהנה לרכוב גם על הגדולים. פעם רכבתי על אופנועים גדולים, בעיקר עקב דרישת היצרן, ועל הקטנים יותר רכבתי כשביצעתי מבחנים. בסופו של יום אני רוכב על דגם אופנוע על פי דרישות היצרן והקבוצה.
באנדורו כיום עדיף להתחרות עם אופנועים קטנים, בנפח של עד 350 סמ"ק, מפני שהגדולים הם גדולים וכבדים מידי. אני מעדיף מנועי 4 פעימות על פני מנוע 2 פעימות ומרגיש איתם יותר טוב.
מהו אורח חיים של רוכב באליפות העולם?
יש לי תוכנית אימונים ותזונה מוכנה מראש לכל עונת האליפות. אין לי דיאטה קפדנית, אבל אני יודע פחות או יותר מה אני צריך לאכול ומה אסור לי לאכול. פשוט דואג לאכול בריא ולשלב פעילות ספורטיבית בנוסף לרכיבה: ריצה, אופניים ושחייה עוזרים לי לשמור על כושר.
אני מאוד אוהב ריצה ואופני הרים. אופני כביש זה כיף רק עם עוד אנשים, משעמם אותי לרכוב לבד. שחיה מסובכת יותר לביצוע כי צריך תנאים ולא תמיד יש בריכה, אבל אני אוהב להיות במים. הרבה פעמים אני עוסק בטיפס סלעים כי זה טוב מאוד לחיזוק הידיים וזה חשוב מאוד באנדורו.
ספר קצת על אקסטרים אנדורו
"אקסטרים אנדורו" נהיה פופולרי בעיקר בגלל תמיכה מאסיבית של הממנים, אבל זאת הופעה מדהימה לצופים וזה נותן מוטיבציה משמעותית לרוכבים חובבים כדי לנסות ולהגיע לרמה דומה. כיום זאת ממש קטגוריה בפני עצמה.
באנדורו התצורה די זהה, עם ספיישל טסט והקפות בתנאים משתנים. אקסטרים אנדורו הוא ענף קשה יותר אבל יש גיוון, האירועים מאוד שונים לא רק בתנאים אלא בכל הפורמט. בחלקם יש גם ניווט, כמו בראלי-רייד.
רקע בטריאל מאד עוזר באקסטרים אנדורו, בעיקר בקטעים הקשים, לכן לרוכבים כמוני – שמגיעים מרקע של מוטוקרוס – מאד קשה להתמודד מול מי שמגיעים עם רקע של טריאל, ממש כפי שקשה להם להתמודד מולי במהירות שיש באנדורו קלאסי.
בסופר-אנדורו (ידוע כ'אנדורו-קרוס' – תחרות אקסטרים אנדורו במסלול תחום באיצטדיונים – א.פ), התחרו עד לפני עשור רוכבי אנדורו. טדי בלסוזיאק (רוכב אקסטרים אנדורו פולני שהגיע מטריאל – א.פ.) היה רוכב האקסטרים אנדורו המקצוען הראשון שהתמחה רק בסופר אנדורו ובאקסטרים אנדורו.
כמישהו מתחמה במשהו אחד יש לו יכולת טובה יותר להוביל את הקטגוריה, אם כי כמובן שצריך גם להיות רוכב מוכשר. היום יש יותר ויותר רוכבים שמתחרים רק בתחרויות אקסטרים אנדורו.
עבורי, כרוכב אנדורו קלאסי, אני נמצא בעמדת חיסרון כשאני מתחרה באקסטרים אנדורו: אני לא מכיר את התנאים ולא מבצע את האימונים הספציפיים שנדרשים לצורך זה, לכן קשה לי להתמודד איתם.
גם האופנועים שונים: משנים את המתלים ואת המנוע. למעשה כיום ישנן שלוש קטגוריות שונות: אנדורו קלאסי, סופר-אנדורו ואקסטרים-אנדורו. אם אתה רוצה להיות בפסגה של אחת מהן, אתה חייב להתמקד בה בלבד.
איך אתה מסביר את ההצלחה הגדולה של ספורטאים ספרדים?
יש לנו תנאים טובים מבחינת מזג אוויר לאופנועים, ויש חברות גדולות שדוחפות את הספורט, אבל הממשלה עושה עבודה מעולה בבסיס כשהיא דוחפת להצלחה בספורט כבר בבתי הספר ומעודדת אנשים להצטיין במה שהם עושים.
באנדורו זה בא בדורות: ישנם דורות שמגיעים יותר רוכבים ובתקופות אחרות מגיעים רוכבים טובים דווקא מאיטליה או מצרפת. חשוב שתהיה תרבות אנדורו ואנשים שדוחפים את הספורט קדימה.
כיצד אתה מרגיש כמי שרוכב עבור יצרנית אופנועים קטנה כמו שרקו?
זאת העונה הרביעית שלי עם שרקו ואני מאוד מרוצה מהקבוצה, מהאנשים ומן החברה. הקבוצה שלי מנוהלת על ידי CH Racing (קבוצה שאיתה רכב סנטולינו עבור הוסקוורנה לפני שזו נמכרה ל-KTM – א.פ). מנהל הקבוצה מעולה ויש לי את המכונאי שלי שאיתי מאז שנת 2012. הם דוחפים חזק קדימה ועושים עבודה מעולה עם שרקו.
אני מרוצה מאוד מהעובדה שמדובר בחברה קטנה. זה כמו משפחה, אפשר לדבר עם הבוס, לספר על הבעיות ולשנות דברים אם צריך, בשונה ליצרנית גדולה. אלה יחסי קרבה מיוחדים וזה מאד עוזר.
איך אתה מסכם את עונת 2017 עד כה?
אנחנו רק אחרי הסבב השלישי. עד עכשיו לא השגתי את התוצאה שציפיתי. נפצעתי בפרק כף היד כבר בסבב הראשון של אליפות ספרד והתפתחה דלקת בגיד אשר מנעה ממני להתאמן כמו שצריך במשך חודש וחצי.
הייתה לי בעיה גם בסבב השני ולא התחרתי יום אחד, כך שאני לא במצב טוב בנקודות, אבל העונה ארוכה והתוצאות מתחילות להגיע ואני חושב שהן ישתפרו במהלך העונה. לרוב אני משתפר תוך כדי העונה ואני מקווה לתוצאות טובות יותר בהמשך. אני מכוון להגיע לפודיום ולסיים את העונה בחמישיה המובילה.
