אז יש בישראל בערך רק ארבעה ימי חורף בשנה המובילים לשטח בוצי, דביק ומהודק ולנחלים זורמים. כישראלים, עם הטורייה והשבריה, עובדי אדמה, אנחנו רוכבים בדרדרות, באדמה הטחונה ובחולות המפוררים ומחכים, ומייחלים ומתפללים במשך שאר 352 הימים הנותרים שיגיעו כבר הרכיבות המקדשות מים, בוץ ורטוב בעורף כדי שנוכל, ממש כמו ילדים בגן, לצאת ולשחק בשלוליות. אין ספק ששטח רטוב מעורר חדוות רכיבה ולמרות שאמבטיית בוץ ביחד עם האופנוע זה חלק מהעניין רובנו יעדיפו להימנע. מוכנים? קדימה לאמבטיה.
הכנת האופנוע
תנאי רכיבה בבוץ מאופיינים באדמה רכה יחסית וחוסר אחיזה. מבחינת הבולמים נעדיף סט-אפ קשיח שיושג על ידי כמה קליקים של כיוון והתאמה. צמיגים חדשים (רצוי רחבים באופן יחסי) ובעלי "בשר" יעשו הבדל גדול בהתנהגות וביכולת ההתקדמות, אבל אם לא הכנתם סט ייעודי, הכל בסדר. וודאו לחץ אוויר של 6-8 PSI ותנו גז.
אם אתם בקטע של רצינות עד הסוף ישנם כמה מותגים המייצרים סיליקון למניעת הצטברות בוץ ולחות על האופנוע, מוצר כזה יעשה לכם חיים קלים בניקיון של אחרי. קחו בחשבון שאתם עומדים להירטב, מהגרביים ועד שיערות הכתפיים. נסו להקל על עצמכם עם חליפת סערה איכותית.
טכניקה
נקודת המוצא היא שהשטח חלקלק והגלגל האחורי מתקשה ליצר אחיזה ומשחק לצדדים, מאבד אחיזה ומנסה לעקוף את הקדמי. מבחינת תנוחת רכיבה, נעבור לעמידה כשמתאפשר ונעביר משקל לאחור כדי לעזור לגלגל האחורי ליצר אחיזה. יש להקפיד ולשמור את הקדמי מעט "מרחף מעל הקרקע", זה יעזור לנו להציל החלקות קטנות ולהניף אותו מעל מכשולים או שלוליות. צריך להתייחס לכידון כפסנתר ולא כמו חבל באתגר הנינג'ה, משמע לשחרר ידיים על הכידון ולאחוז את האופנוע עם פלג גוף תחתון.
בתנאי אחיזה נמוכה אנחנו משתדלים לרכוב בסל"ד נמוך, לחוש את האחיזה ולעבוד עם המצמד. בכדי לייצר אחיזה יש לשמור על מינון נמוך של מצערת. ניגון הגז צריך להיות יציב ולא עצבני. השימוש בבלמים דורש עדינות וזהירות עם הקדמי ומומלץ להשתמש בשניהם סימולטנית וברגש. בהטיות וסיבובים מתקבל ביטחון גדול יותר בישיבה, לכן עדיף לעשות זאת עם גז, עם כוח.
מומנטום
שמירה על הדחף היא המפתח להשגת תנועה זורמת. זה נכון ברכיבת שטח תמיד, אך על אחת כמה וכמה ברכיבה בבוץ. ככל שהביטחון יעלה נסו להעלות את המהירות ותשיגו יותר אחיזה וכתוצאה מכך, יותר שליטה. כשסיבוביות הגלגל גבוהה יותר הוא מנקה עצמו מבוץ וממלא את תפקידו טוב יותר.
כשאנחנו בהתקדמות זורמת, קל לנו יותר להניף ווילי'ס קטנים מעל שלוליות או אמבטיות בוץ דביקות ומחליקות. תכנון ובחירת נתיב נכונה תשמר מומנטום, לכן נסו להימנע מסלעים, שורשים מחליקים ומכשולים מיותרים והשתדלו לעבור בצידי הצטברויות מים ולא באמצע. טיפ נוסף הוא להשתמש בצמחייה כשאפשר בשביל לחדש אחיזה.
ועוד כמה כללי ברזל
– אם מצאתם עצמכם בתוך קוליס עמוק שיצר כלי רכב אחר, ניסיון יציאה יכול להוביל לאיבוד שיווי משקל- פשוט המשיכו בתוכו.
– נעצר המומנטום והתחפרתם? השתדלו לא לחפור עמוק מידי. העבירו משקל לאחור ונענעו את האופנוע לצדדים תוך כדי מכות גז קלות בחיפוש אחר אחיזה מחודשת.
– לקראת מעברי מים לא ברורים, כדאי לוודא את העומק לפני שצולחים. יש לעמוד ולהעביר משקל לאחור ולהיכנס באיטיות אך עם גז וביטחון. המבט לא מופנה מטה אלא אל מקום היציאה הרצוי. כניסה למעבר מים במהירות גבוהה בעיקר תרטיב אתכם ובמקרה מבאס יותר, יברח הגלגל הקדמי הצידה ותמצאו עצמכם עם הקסדה במים.
