האם הברק יכה בדרום קוריאה?

חברת בליץ מוטורס הודיעה בימים אלו כי היא מתחילה לשווק את הקטנועים החשמליים מתוצרתה גם בדרום קוריאה. לכאורה ידיעה שולית בשוק הדו-גלגלי העולמי, בפרט כשמדובר בשוק גדול ממדים כמו השוק הדרום קוראני. בפועל מדובר בצעד מעניין אם מודעים לשורשיה הישראליים של החברה הפועלת ממדינה שחונה מוטורית שכבר עשרות שנים לא מחזיקה באמת בתעשיית רכב.

למי שלא מכיר, בליץ מוטורס היא חברה לייצור כלי רכב דו-גלגליים חשמליים אשר הוקמה בראשית העשור על ידי רפאל מוזינסקי והחלה למכור את תוצרתה בארץ בשנת 2011. החברה, כמו גם בסיס הפעילות והפיתוח שלה ממוקם בישראל, אך היצור והפיתוח של הכלים נעשה בסין, שם ישנה התפתחות ודחיפה גדולה לפיתוח כלי רכב חשמליים. בישראל, שהיא השוק היחיד בו פעלה עד עתה בליץ, היא זכתה להצלחה נאה יחסית לשוק המקומי המוגבל, עם כמה מאות כלים הנעים על הכבישים, בעיקר בקרב חברות ומסעדות. מנהלי החברה יודעים שכדי לשרוד ולהתפתח יש צורך לפרוץ לשווקים נוספים ורווחיים יותר.

במסגרת התכנית האסטרטגית של החברה מתכננת החברה לשווק את כליה עד סוף שנת 2018 לשישה שווקים שונים בעולם בהם הודו וארגנטינה. כאמור, בימים אלו היא מתמקדת בכניסה לשוק הדרום קוראני, שלא במקרה. דרום קוריאה היא אחת מהמעצמות הטכנולוגיות הגדולות בעולם, ובהתאם לכך מעודדת ומטפחת פיתוח והטמעת טכנולוגיות מתקדמות. אחד האפיקים לכך הוא יישום טכנולוגיות של כלי רכב בעלי הנעה ידידותית לסביבה, מה שמסביר לא מעט את ההשקעה האדירה של יצרניות הרכב יונדאי וקיה בתחום.

כיום נמצאת דרום קוריאה בשלב השלישי בתכנית הרב שנתית לעידוד כלי רכב חשמליים, הכוללת בין היתר פרישת תשתיות טעינה ברחבי המדינה והענקת תמריצים כלכליים לרוכשי כלי רכב חשמליים. בשנת 2016 נמכרו בדרום קוריאה 1.54 מיליון מכוניות, כשמתוכן רק קצת יותר -5,000 הן חשמליות. זאת הסיבה שממשלת קוריאה החליטה להעניק הטבות וסבסוד ממשלתי לכלי רכב חשמליים, סבסוד שבמקרה של קטנועים חשמליים עומד על 2,200 דולרים לכל קטנוע. תמריץ משמעותי שמסביר את הכניסה של בליץ לשוק מתפתח זה.



ההפצה של דגמי בליץ בקוריאה תתבצע על ידי שתי חברות מקומיות מתחום האנרגיה המתחדשת והמוטוריקה בשם USC ו-M&SP. יעד המכירות לשנת 2018 עומד על כ-1,200 כלים. זה אולי נשמע הרבה במונחים של השוק הישראלי, אך מדובר בפחות מאחוז מהיקף מכירות הקטנועים בשוק הדו-גלגלי בדרום קוריאה, בו נמכרים מידי שנה בין 120 ל-150 אלף קטנועים.

בליץ תשווק בקוריאה שני דגמים עיקריים: את דגם ה-3000 המיועד לשליחים וללקוחות מוסדיים ואת דגם ה-6000 הגדול והמהודר היותר המיועד ללקוחות פרטיים ולנסיעות בין-עירוניות. הצפי בחברה הוא שחלוקת המכירות תהיה לטובת הדגם הבסיסי שצפוי להימכר בכמות הגדולה פי ארבעה מהדגן היקר יותר. במהלך השנה הקרובה צפויים שני דגמי החברה לעבור מסכת שיפורים ועדכונים, הן בתחום העיצובי והן בתחום הטכנולוגי עם שיפור הביצועים וטווח הרכיבה.

על פניו לאור גודל שוק והעידוד הממשלתי יש לבליץ סיכויים טובים לבסס את עצמה. עם זאת צריך לזכור שבליץ פועלת בתחום בו קיימים עשרות דגמי קטנועים מקבילים המיוצרים גם הם בסין ויכולים להיכנס לשוק זה בכל רגע. כך שהאתגר הוא לא רק למכור אלא גם ליצור בידול בתחום איכות המוצר ויכולותיו. מצד שני, יצרניות הדו"ג הגדולות טרם נכנסו ברצינות לתחום ההנעה החשמלית מהווה הזדמנות לדריסת רגל לפני שהענקיות, כמו הונדה, יתעוררו.