האם יצרנית אופנועים הודית צעירה, עם אפס ניסיון וידע מוקדם בייצור כלי רכב דו-גלגליים, יכולה לעקוף בין לילה את הונדה – יצרנית האופנועים הגדולה ביותר בעולם – ולכבוש את המקום הראשון בטבלת המכירות העולמית? האם קטנוע חשמלי קטן וצנוע יכול למחוק תוך רגע היסטוריה של 63 שנים, ולהדיח את הונדה 'קאב' מתואר "הרכב הדו-גלגלי הנמכר ביותר בהיסטוריה"?
בשבוע שעבר, אחרי תקופה קצרה באופן מעורר השראה של התארגנות, השיקה חברת 'אולה' ההודית, אשר החלה את דרכה כספקית של שירותי ניידות, את הקטנוע החשמלי החדש שלה, S1. שמו של הקטנוע החשמלי מייצג את ראשי התיבות 'Simple One' – כלומר "אחד פשוט" וגם "פשוט אחד". S1 מיוצר במפעל האופנועים הגדול ביותר בעולם – "Futurefactory" – שלו כושר ייצור של 10 מיליון כלים דו-גלגליים בשנה, ועל המיזם המדהים הזה כתבנו כאן כבר לפני כחודשים.
הקטנוע מוצע בשתי גרסאות – S1 הבסיסי, שעולה בהודו 1,345 דולרים, או 4,356 שקלים, ו-S1 Pro שעולה שם 1,750 דולרים, אשר שקולים כעת ל-5,668 שקלים בלבד. מדובר בפחות משליש מן המחיר של קטנוע בסיסי בישראל, ואם לא די בכך הרי שבהודו – כמו גם במדינות רבות אחרות ברחבי העולם – מוענקת סובסידיה לרוכשי כלים חשמליים. המחיר לצרכן, "על הכביש", יהיה נמוך עוד יותר.
בנוסף, כאשר מפחיתים מעלות הבעלות הכוללת את מחיר הטיפולים התקופתיים במוסכים, את עלויות החלפים, ואת מחיר הדלק – מתקבלת חבילה שקשה מאד להתחרות בה כלכלית עם כלים קונבנציונליים. S1 תוכנן להיות שימושי מאד, פשוט, וזול לייצור ולכן גם לתחזוקה, אך יחד עם זאת לספק ביצעים דומים לכלים דו-גלגליים בסיסיים אחרים. יש לו תא מטען בנפח 36 ליטרים מתחת למושב, כזה שאמור להכיל קסדה, ויש לו מתלים פשוטים אך יעילים מלפנים ומאחור. יש לו אמנם בלמי דיסק, אבל עיצוב הגלגלים אמור לאפשר החלפת צמיגים קלה ופשוטה במיוחד. הכלי מתוכנן להימכר בראש ובראשונה במדינות מתפתחות, ולכן הוא הונדס באופן שמגן על המכלולים הרגישים מפני אבק, חצץ ולכלוך אופייני לדרכי עפר, והוא נבנה באופן מספיק קשוח כדי לעמוד בדרישות התחבורה של העולם השלישי.
מאידך – מבחינה טכנולוגית אנחנו מדברים על קטנוע "מערבי" בכל רמ"ח אבריו, וזאת מכיוון שהוא מבוסס על טכנולוגיה ש'אולה' רכשה לעצמה במאי 2020 כאשר קנתה את חברת הסטארט-אפ ההולנדית Etergo BV שפיתחה חלק נכבד מן הטכנולוגיה שלו. מבחינת הביצועים S1 Pro מציע קצת יותר מקטנועי 125 סמ"ק ארבע-פעימתיים שכיחים. יש לו מנוע חשמלי שמספק 8.5 קילוואט (11.4 כוחות סוס) וכ-6 קג"מ של מומנט, וזה מזניק אותו מעמידה ל-40 קמ"ש תוך 3 שניות, אל 60 קמ"ש תוך 5 שניות, ומשם הוא מגביר את המהירות עד ל-115 קמ"ש מרביים. אלה לא ביצועים חורכי אספלט אבל הם בהחלט מספקים לרכיבה עירונית ופרברית.
גם טווח הנסיעה שלו, למרות שאנשי אולה לא פרטו לפי איזה סרגל מדדו אותו, די מרשים ועומד על כ-180 קילומטרים, וזאת בזכות סוללה עם תכולת אנרגיה של כמעט 4 קילוואט שעה. אפשר לטעון כמחצית מתכולת הסוללה במטען מהיר תוך 18 דקות, או להשאיר אותה לטעינת לילה של 6.5 שעות במטען ביתי וכך למלא את הסוללה במלואה. אפשר גם לנתק את הסוללות ולטעון אותן מחוץ לכלי מכיוון שכל אחת מהן שוקלת קצת יותר מ-6 ק"ג. לדברי אולה, המטען הסטנדרטי של S1 מספק טווח של 2.5 קילומטרים לכל דקה של טעינה, והם עצמם מתכוונים להציב ברחבי תת היבשת ההודית רשת של 300 מטענים מהירים ציבוריים חדשים.
להונדה לקח 59 שנים (בין 1958 ל-2017) כדי לחצות את רף ה-100 מיליון כלים עם 'קאב' – שהוא הדגם הדו-גלגלי הנמכר ביותר בהיסטוריה. 'אולה', שמתכננת לייצר ולמכור כ-10 מיליון קטנועים חשמליים בכל שנה, מאיימת לחצות רף זה תוך עשור אחד בלבד. אגב, מה שמשותף בין שני הכלים האלה הוא פשטות: גם קאב קנה את עולמו מפני שזה כלי זול לייצור וזול לתחזוקה. ההבדל הגדול הוא ש-S1 אמנם פשוט מבחינה מכאנית, אבל זה דווקא אחד הדו-גלגליים המתוחכמים ביותר בעולמנו, נכון להיום, מבחינה אלקטרונית ומבחינת רמת הקישוריות שלו.
יש לו מחשב מרכזי עם מעבד מהיר ושלוש שיטות תקשורת – בלוטות', WiFi ו-LTE (סלולרי), ויש גם מסך מגע מרכזי בגודל 7 אינטש ברזולוציה גבוהה. בנוסף, אולה פיתחה אפליקציה ייעודית שבאמצעותה מפעילים את הכלי מן הטלפון הנייד ושולטים בכל האספקטים של טעינה ותחזוקה. S1 הוא אחד הדו-גלגליים הראשונים בעולם שמקושר ישירות אל היצרנית ואל רשת השירות שלה, ויכול להתחבר אל הטלפונים החכמים של כל מספר רוכבים שמעוניינים לחלוק בו ככלי שיתופי. כל משתמש יכול לבחור לעצמו תצוגה מותאמת אישית על המסך המרכזי, לבחור את הצליל שהקטנוע משמיע, ואפילו להגדיר ווידג'טים אישיים על המסך, ובאמצעותם להתעדכן בביצועי הכלי וביצועי הרוכב, כמו גם לקבל עדכוני מזג אוויר.
אם אתם רוצים להתחיל לקנא באמת – תשאלו את עצמכם אם האופנוע שלכם מאפשר לכם להשתמש במערכת ניווט ישירות מן המסך המרכזי שלו, או לשקף שם את הטלפון ואת אפליקציית המולטימדיה החביבה עליכם. אם לא – אז תראו מה תוכלו לקבל באופנוע שעולה רק שבריר מן המחיר של הכלי שלכם, ועוד לא דיברנו על זה שיש לו שלושה "מצבי נהיגה": 'רגיל', 'ספורט' ו'היפר'.
אגב, אם כבר קישוריות, ומחשב מרכזי ואפליקציה, אז למה לא לנצל את ההזדמנות ולבנות לתוך כל זה מערכת למניעת גניבה? קבלו בבקשה אפשרות להתנעה של הכלי ולנעילה שלו ללא מפתח (הכלי מברך את הרוכב בשמו בעת התנעה וכיבוי), עם אזעקות כנגד חבלה וגניבה, ואפילו שירות מעקב אחר המיקום של הכלי. אפשר גם להשתמש באפליקציה כדי להגדיר תחום תפעולי גיאוגרפי שחריגה ממנו פשוט תשבית את האופנוע.
אם כל זה לא מספיק, האפליקציה מבצעת גם סינון שיחות טלפון נכנסות ומאפשרת לרוכב לשלוח למתקשרים מסרים בסגנון של "אני בנסיעה", "קצת מאחר", או אפילו לשלוח למתקשר נקודת ציון גיאוגרפית כדי שיוכל לדעת היכן אתם נמצאים ביחס אליו. מערכת הקישוריות מציעה תכונות שלא קיימות עדיין אפילו בחלק מן המכוניות, למשל אפשרות להזמין מכונאי אליך במקרה של תקלה או לצורך ביצוע טיפול תקופתי. אם כל הדברים האלה לא שכנעו אתכם שמדובר בכלי מהפכני – קבלו בבקשה משהו שאין, בוודאות, באופנוע שלכם: הילוך אחורי ("רוורס") ובקרת שיוט. S1 מיוצר ומשווק עם אופציה לעשרה צבעים שונים בגימור סאטן, מט או מבריק, יש לו פנס קדמי אייקוני, גוף פשוט אך עם עיצוב קלאסי ועגלגל, חישוקי סגסוגת, מושב "מפוסל" שאמור להיות נוח גם למורכב/ת, ושפע מקום אחסון מתחת למושב.
כאשר מבינים עד כמה מדובר בכלי חלוצי ומתוחכם, ויחד עם זאת פשוט ובעיקר זול מאד, נראה שיעדי הייצור והמכירות שהציבו לעצמם אנשי אולה הם הגיוניים לחלוטין. כפי שכתבנו כאן בעבר, אנחנו מדברים על מפעל שמייצר קטנוע חדש בכל שתי שניות, ועל חברה שרוצה לכבוש בתוך זמן קצר 15% משוק הדו-גלגלי העולמי. אנשי אולה אלקטריק טוענים שבתוך 4 ימים מן הרגע שפתחו את אתר האינטרנט שלהם להזמנות נרשמו אצלם 30,000 לקוחות חדשים ל-S1, ולכן נראה שהיעד שלהם – לכבוש בסערה כ-15% מייצור הרכב הדו-גלגלי בעולם במהלך השנים הקרובות – לא מופרך כלל ועיקר.
לקריאה נוספת:
