פעם, לפני המודעות לאיכות הסביבה ותקנות זיהום האוויר שמחמירות משנה לשנה, אופנועי ספורט דו-פעימתיים היו הדבר הכי קיצוני ונחשק עבור חובבי ההשחזות. אותם אופנועים שלטו במסלולי הגרנד פרי משנות השבעים ועד תחילת המילניום, והיוו את פסגת הטכנולוגיה הדו-גלגלית לשעתה. אלא שבניגוד לימנו אנו – תקופה בה אופנועי MotoGP עתירי חומרים אקזוטיים הם יקרים להחריד ואין סיכוי לראות רפליקות שלהם על הכביש הציבורי – לפני כ-30 שנה יצרניות האופנועים היפניות אפשרו מציאות שונה. גם אז לא היה מדובר באופנועים זולים, אך לפחות הייתם יכולים לנסות ולחסוך לאופנוע שיאפשר לכם לדמיין שאתם רוכבים כמו קני רוברטס האב, אדי לאוסון, פרדי ספנסר או רנדי מאמולה.
אחד מדגמי הרפליקה הדו-פעמיתית הבולטים בשנות השמונים היה סוזוקי RG500 גאמה ,אשר יוצר בין השנים 1985 ל-1987, די במקביל לימאהה RZV500R עליו כתבנו בעבר והיה אחד ממתחריו. ה-RG500 הסדרתי התבסס באופן ניכר על אופנוע המסלול של סוזוקי בשם זהה, אשר העניק לה את הדאבל בשנים 1981 ו-1982, אז זכו הן באליפות היצרנית והן באליפות הרוכבים עם מרקו לוצ’ינלי ופרנקו אונצ’יני. שנה לאחר שיצא האופנוע הסדרתי אל השוק פרש ה-RG500 מהמסלול, והוחלף על ידי ה-RGV500 שליווה את סוזוקי עד תום העידן הדו-פעימתי ב-MotoGP.
כמתבקש מאופנוע ששורשיו במסלול הגרנד פרי, הציע סוזוקי RG500 את הטכנולוגיה העדכנית ביותר לתקופה. המנוע של ה-RG500 היה יוצא דופן והתאפיין במבנה ריבועי, כלומר שני צמדים של צילינדרים השוכנים זה ליד זה, כשלכל צמד צילינדרים יש גל ארכובה משלו. בנוסף צויד האופנוע בשסתומים רוטוריים, שבניגוד לשסתומים רגילים העולים ויורדים אלו המסתובבים סביב צירם כדי לפתוח ולאטום את חלל הבעירה. 
בגרסת הכביש הציבורי שלו סיפק מנוע ה-RG500 הספק מרשים לתקופתו – 95 כ”ס ב-9,000 סל”ד. למרות שהיה בעל שלדת פלדה ולא אלומיניום, ל-RG500 היה משקל נוצה של 156 ק”ג, כ-50 ק”ג פחות מאופנועי הספורט של תקופתו, מה שהספיק לו כדי להגיע למהירות מרבית של 237 קמ”ש.
אותן רפליקות מסלול יוצרו בכמויות קטנות למדי, כשבמקרה של סוזוקי RG500 מדובר בכ-9,300 יחידות ועוד כ-6,200 יחידות מגרסת 400 סמ”ק מוגבלת שיוצרה עבור השוק היפני בלבד. ברבות השנים התמעטו משמעותית האופנועים ששרדו, כשחלקם התרסקו בדמי ימיהם על ידי רוכבים שלא הצליחו להשתלט על השילוב בין משקל נוצה ואופי מנוע אגרסיבי. אלו שלא התרסקו הבהירו מהר מאוד לבעליהם שאופנוע עם טכנולוגיית מסלול הוא עסק יקר ומסובך כשצריך לתחזק אותו – ולכן נדיר למדי לפגוש RG500 כמו זה שלפניכם המוצע כעת למכירה.
האקזמפלר הספציפי שלפניכם הוא מבציר 85′, אך נרשם בקליפורניה כדגם 86′. הוא עבר בחייו קצת יותר מ-20 אלף מייל (כ-32 אלף קילומטרים), כך שלא מדובר באופנוע שנקנה מלכתחילה כדי להישמר במחסן. עם זאת, בעליו הנוכחי של האופנוע, המחזיק בבעלותו עוד שני אופנועים זהים, דאג שהוא יעבור שיפוץ ובניה מחדש, ומאז עבר איתו רק 1,200 מייל (כ-1,900 קילומטרים). במסגרת השיפוץ, שנעשה על ידי סדנה המתמחה באופנועים מסוגו, זכה האופנוע גם למספר שיפורים, ובהם ראדיאטור חדש ומוגדל שהגיע מ-GSXR; מצמד וגיר מחוזקים; מערכת יניקה פתוחה ומשודרגת וגם צביעה מחדש.
בעליו של האופנוע דורש עבורו סכום של 32,500 אלף דולר, לא זול בכלל, אבל ישנה גמישות מסוימת ותוכלו להציע עבורו הצעה משלכם. אם כל תכונותיו של האופנוע לא שכנעו אתכם שהוא שווה את הסכום הנ”ל – אז כדאי שתתנו מבט אל מכל הדלק שלו, שם מופיעה חתימתו של לא אחר מאשר רנדי מאמולה.
מאמולה אמנם מוכר זה שנים כפרשן ה-MotoGP של יורוספורט, אך בתחילת שנות השמונים הוא היה מהרוכבים הבולטים של מרוצי הגרנד פרי. מאמולה רכב על ה-RG500 תחת מדי סוזוקי במשך ארבע וחצי עונות, כשבמהלכן רשם חמש ניצחונות וסיים פעם כסגן אלוף העולם של קני רוברטס האב ומרקו לוצ’ינלי בשנים 1980 ו-1981. חתימה הסוגרת מעגל עם שורשיו של האופנוע הייחודי הזה.
