רוברט וייט, המייסד והמנכ"ל של חברת 'אופנועי קונספט ווייט' הוא מהנדס שעבד ב-22 השנים האחרונות עם כמה מקבוצות המירוצים הבולטות בפורמולה 1, מרוצי סופרבייק וסדרות מירוצי מסלול יוקרתיות אחרות לפני שהחליט להגשים חלום דו גלגלי מסוג אחר.
היעד הראשון של אופנוע הקונספט WMC250EV – שאותו פיתח בשנתיים האחרונות – הוא לשבור את שיא המהירות הבריטי, ולאחר מכן את שיא המהירות העולמי, שזה אומר לעבור את מחסום ה-402 קמ"ש. אבל נראה שאלה הן רק שתי מדרגות שעליו לטפס עליהן כדי להגשים מטרה משמעותית הרבה יותר.
מה שווייט מביא לעולם עם WMC250EV זאת התייחסות שונה ומרתקת לבעיה שעליה מבזבזים כל כלי הרכב בעולם חלק לא מבוטל מן האנרגיה: התנגדות האוויר. למעשה, ווייט רוצה שנשכח את כל מה שאנחנו מכירים בעיצוב אופנועים ונתרכז ברעיון פורץ הדרך שהוא מציג, שהוא מנהרת רוח שפולחת את האופנוע ממש במרכז שלו, מן החזית ועד לאחוריים.
מבדיקות שביצעו ווייט וצוות 'אופנועי קונספט ווייט' במנהרת רוח, ואשר אושרו גם על-ידי גורמי הנדסה ניטרליים מובילים, עולה שקוסנפט "מנהרת הרוח" מפחית את הגרר של דגם הקונספט ב-70% ביחס, למשל, לעיצוב האירודינמי של סוזוקי היאבוסה – אופנוע שמציג אמת מידה עולמית לתכנון אירודינמי יעיל. אם לשים את זה במספרים, אז מקדם הגרר של היאבוסה הוא 0.35-0.36, ומקדם הגרר של הקונספט של וויט הוא 0.11 בלבד.
בלב האופנוע פעורה, כאמור, מנהרה, צינור אם תרצו, שאנשי ווייט מכנים V-Air, ומסביבה בנויה שלדה ייחודית ומבנה גוף שבנוי מסיבי פחמן. כל אלה מורכבים על מבנה אלומיניום שמשמש גם כחלק נושא עומס וגם כמארז לסוללה החשמלית ולמערכי האלקטרוניקה והחשמל.
כל כלי רכב מעביר משקל אחורה בעת תאוצה, ולאופנועים יש נטייה מובנית להרמת החלק הקדמי בתאוצות חזקות. מצב זה הופך אקוטי ככל שעוצמת המנוע גדולה יותר, ובמיוחד בכלי רכב חשמליים שמספקים את שיא המומנט שלהם כבר במהירות סיבוב אפסית. ההתייחסות ההנדסית של ווייט לכך נחלקת לשניים. ראשית, התכנון האירודינמי הבסיסי מגדיל את העומס על הציר הקדמי פי חמישה מן המקובל כיום. בנוסף, הקונספט מצויד במערך חיישנים שמזהה את הכוחות שפועלים עליו כדי להניע אוטומטית אלמנטים שונים בתוך המבנה, וזאת כדי לשנות את זרימת האוויר ואת חלוקת העומסים בין הציר הקדמי לאחורי בהתאם למהירויות ולצורך.
מטרת הפרויקט רחוקה מלהיות אקדמית. בשלב ראשון הכוונה היא להעביר כמה שיותר מן הידע שנצבר אל אופנועי כביש, ובהמשך גם אל כלי רכב חשמליים אחרים, לאו דווקא דו גלגליים. כך, למשל, למרות שתנוחת הרכיבה הקיימת הינה קיצונית, גובה המושב זהה לזה של ימאהה R6, וזאת בין השאר כדי להוכיח שלא מדובר בכלי תלוש מן המציאות.
ווייט טוען שקונספט מנהרת הרוח, או הצינור, יכול להיות מותאם לכל סוגי האופנועים ולצמק את מקדם הגרר בכל מקרה. למשל, אפילו באופנועי ספורט-טורינג, שמכוסים בפלסטיקה שמספקת לרוכבים הגנת רוח וגשם כדי לשפר את נוחות הנסיעה, אפשר ליישם "צינור" קטן יותר שיאפשר זרימת אוויר דרכו. ווייט אפילו לוקח את הרעיון לקיצוניות והדגם הבא שהוא מתכוון להציג יהיה כלי שמבוסס על ימאהה טריסיטי 300, שם הוא מאמין שיושג צמצום של כ-25% של מקדם הגרר, וכ-13% של תצרוכת הדלק.
הנעה דו גלגלית
דגם הקונספט, שאיתו מתכוונים אנשי החברה לשבור את שיא המהירות הקרקעי הבריטי, ולאחר מכן את השיא העולמי, מונע באמצעות ארבעה מנועים חשמליים. שני מנועים בהספק של 20 קילוואט כל אחד מניעים את הגלגל הקדמי, ושניים בספק של 30 קילוואט כל אחד מניעים את האחורי. ההספק המשותף של כל המנועים הוא כ-134 כוחות סוס בלבד, אבל הנעת הגלגל הקדמי, והגדלת העומס עליו באמצעות התכנון האירודינמי – תאפשר לו רמת אחיזה גבוהה ושותפות משמעותית בהנעה.
ארבעת המנועים מקבלים את האנרגיה שלהם מסוללת ליתיום-יון עם תכולת אנרגיה של 15 קילוואט שעה אשר מותקנת בחלקו התחתון של האופנוע כדי להנמיך את מרכז הכובד, ויש כמובן גם מערכת בלימה רגנרטיבית. מערכת ההיגוי דומה מאד לזאת של בימוטה 'טזי', אבל כמה מן החיבורים הקשיחים שלה הוחלפו בכבלים כדי שלא לחסום את זרימת האוויר. אגב – הקונספט האירודינמי כבר זכה בהגנת פטנט בבריטניה, וממתין לאישורי פטנטים באירופה, ארה"ב ויפן.
השלב הבא, כאמור, יהיה ניסיון לשבור את שיא המהירות הקרקעי הבריטי, כלומר להיות מהיר יותר מ-322 קמ"ש, ולאחר מכן את השיא העולמי שנקבע על-ידי מקס ביאג'י ועומד כעת על כ-367 קמ"ש. ניסיון זה יבוצע על אגם מלח בבוליביה, וכדי להצליח ידרשו מנועים חזקים יותר באופן משמעותי.
אם הטכנולוגיה של ווייט אכן עומדת בציפיות ממנה ותאומץ בתעשיית האופנועים יש לה פוטנציאל להפחתה ניכרת של תצרוכת האנרגיה ואיתה גם את כמות הפליטות של פחמן ברחבי העולם.
