רגע לפני ש'אינדיאן' בישראל

בשני הפרקים הקודמים סקרנו את ההיסטוריה של המותג 'אינדיאן' ותיארנו את התקומה של יצרנית האופנועים האמריקנית הראשונה בתוך משפחת 'פולריס'. אבל מה שבאמת מעניין הוא מה הם בעצם עושים, אילו אופנועים הם מייצרים, ומה הם יכולים להציע בשוק המזרח תיכוני שלנו.

בארסנל המוצרים של 'אינדיאן', נכון להיום, ישנם 12 דגמים שונים, וכל אחד מהם עשוי להגיע לישראל, בהתאם לביקוש ולהערכות השוק של היצרנית והיבואנית. תריסר הדגמים האלה נחלקים לארבע קטגוריות: אופנועי כניסה בקטגורית Midsize, דגמי קרוזר פשוטים בקטגורית Cruiser, קטגורית Bagger  – כלומר אופנועים בעלי מזוודות צד, וקטגורית תיור, אשר באופן משונה נקראת Touring. חשוב לשים לב שכמה מן הדגמים מוצעים ברמות גימור ואבזור שונות, וחלקם לא משווקים באירופה.

לעצם העובדה שדגם לא משווק באירופה, ולכן אולי לא בוצע עבורו תהליך תקינה אירופאי אין משמעות רבה, היות שכיום אפשר להביא לישראל גם כל רכב בתקינה אמריקנית. אולם בהחלט ייתכן שהיצרנית, משיקוליה שלה, תחליט להגביל את מכירתם של דגמים שונים.

פולריס פיתחה עבור 'אינדיאן' שני מנועים. המנוע שמניע את משפחת 'סקאוט' מקורר נוזל ומיועד לדגמי המידסייז, והוא מוצע בשני נפחים: נפח גדול יותר לדגם הסקאוט וקטן יותר עבור סקאוט סיקסטי.

את שאר דגמי החברה מניע מנוע שמכונה 'Thunder Stroke 111', זהו מנוע מקורר אוויר בנפח 1,811 סמ"ק, ו"שאר הדגמים" נחלקים לשלוש משפחות נוספות, או אולי שתיים פלוס אחת: שתי קטגוריות נבדלות אחת מהשנייה בסוג בולמי הזעזועים ובמידות, אחת היא של דגמי הצ'יף והשנייה של דגמי רואדמאסטר. 

הדגמים:

מידסייז (Midsize) – הקטנים והזולים בדגמי החברה עם מנועי סקאוט מקוררי נוזל.

סקאוט מצויד במנוע בנפח 1,133 סמ"ק שמפיק 100 כ"ס ומשקלו 257 ק"ג. מנוע זה מחובר לתיבת הילוכים בעלת שישה יחסי העברה.

סקאוט סיקסקטי בעל נפח מנוע קטן יותר, של 1,000 סמ"ק, שמפיק 78 כ"ס ומשקלו 256 ק"ג. הוא מחובר לתיבת הילוכים בעלת חמישה יחסי העברה.

קרוזר (Cruiser) – דגמי קרוזר פשוטים. למעשה שני דגמי צ'יף.

צ'יף קלאסיק הוא היקר יותר, עם אפשרות לבחירת צבעים וחלקי כרום, ואילו צ'יף דארק הורס (Dark Horse) זול יותר וצבוע בצבע שחור.

שני ה'צ'יפים' מצוידים במנוע thunder stroke 111, בולם זעזועים אחורי יחיד עם כיוון עומס קפיץ, התנעה ללא מפתח, בקרת שיוט ו-ABS כסנטדרט.

אינדיאן צ'יף וינטג' הוא בעצם צ'יף קלאסיק עם מזוודות צד מעור ומשקף ניתן לפירוק. כמו שאר דגמי הצי'ף מגיע עם הנעה ללא מפתח, בקרת שיוט ו-ABS כסנטדרט.

ספרינגפילד חולק את המכלולים עם אופנועי הטורינג, אך עם בסיס גלגלים קצר יותר. מצויד במשקף ומזוודות צד רכות שניתנים לפירוק. התנעה ללא מפתח, בקרת שיוט ו-ABS כסנטדרט.

צ'יפטיין כמו דגם הספרינגפילד, חולק את המכלולים את אופנועי הטורינג. מצויד במסיכת חזית עם משקף מתכוונן ובמסך מגע, כמו גם במערכת שמע, ניטור לחץ אוויר, בולם יחיד פנאומטי, מזוודות צד קשיחות, ננעלות חשמלית, ABS ובקרת שיוט כסדנטרט.

ישנן גרסאות נוספות לצ'יפטיין, כמו גרסת ה'דארק הורס' הזולה יותר שצבועה בשחור (כמו בדגם הצ'יף) וגרסת 'לימיטד' עם גלגל קדמי גדול יותר, בקוטר 19 אינטש וכנף קדמית קצוצה. בארה"ב קיימת גם גרסת Elite, שהיא גרסת לימיטד בצביעת יד.

טורינג (Touring) – דגמי התיור של החברה. חולקים את השלדה והמתלים עם דגם הצ'יפטיין אך מצוידים גם בארגז אחורי ואבזור תיור נוסף.

אידניאן רואדמאסטר, מצויד במסך מגע ובתוספות כמו חימום לידיות ולמושבי הרוכב והמורכב. בנוסף למזוודת הצד מצויד גם בארגז אחורי ואבזור מלא לתיור: מערכת שמע, מסך מגע, רגליות מורכב מתכווננות, מנורות LED ועוד. הנעה ללא מפתח, בקרת שיוט ו-ABS כסנטדרט.

רואדמאסטר קלאסיק הוא למעשה דגם רואדמאסטר אך במקום מזוודות קשיחות מגיע עם מזוודות רכות מעור.

אינדיאן משווקת ברחבי העולם את רוב הדגמים שלה, והיחידים שלא נמכרים מחוץ לארה"ב, למיטב ידיעתנו, הם גרסאות מיוחדות לאמריקה, וכן גרסת Elite של דגם הצ'יפטיין.

תג המחיר הרשמי של כלי רכב מתאר את המיצוב שלו, כלומר כיצד, לדעת היצרנית, אמור המותג שלה להיתפש על-ידי הלקוחות ביחס למתחרים שלו. ההשוואה המתבקשת במקרה של אינדיאן היא לדגמי המתחרה הישירה שלה: הארלי דוידסון. נכון, גם יצרניות יפניות, ואפילו אירופאיות, מציעות קרוזרים, אבל אינדיאן והארלי הם מותגים אמריקנים קלאסיים וקרובים זה לזה מבחינה קונספטואלית.

מחירי אינדיאן הרשמיים – גם בארה"ב וגם באירופה, גבוהים בהשוואה למקביליהם מתוצרת הארלי דוידסון, וזה אומר אחת משתיים: או שאנשי אינדיאן שיכורים, או שהם סבורים שהאופנועים שלהם מציעים ערך מוסף כלשהו ביחס להראלי – שהוא אחד המותגים החזקים בעולם, ולא רק בנישה הקטנה יחסית של אופנועים.

תג המחיר הגבוה יותר, ביחס להארלי, משקף גם את היתרון הטכנולוגי של רוב הדגמים, אשר מצוידים במערכות בטיחות ומערכות אלקטרוניות לרוב, וגם לכך ישנה משמעות מבחינת המיצוב של הכלים: קברניטי אינדיאן מנסים לשוות למותג תדמית מתקדמת טכנולוגית בתוך מבנה של אופנוע קלאסי.

מחירי המכירה של דגמי אינדיאן השונים באירופה גבוהים יותר, בממוצע, בכ-8% ביחס לדגמים מקבילים של הארלי דוידסון, אם כי השוואה ישירה לא תמיד אפשרית ולעיתים עלולה להטעות.

אפשר להשוות דגם נתון של אינדיאן למספר דגמי הארלי דוידסון, היות שזו מציעה מספר דגמים גדול בהרבה.

הגיוני, עם זאת, להשוות את דגמי צ'יף אל 'סופטייל סלים' או 'פט-בוב', את אינדיאן 'צ'יפטיין' מול דגמי 'סטריט גלייד ספיישל' או 'רואד גלייד ספיישל' של הארלי, ואת דגמי 'רואד גלייד אולטרא' של הארלי מול 'רואדמאסטר' של אינדיאן.

יוצאי דופן הם דגמי סקאוט, דגמים יקרים משמעותית מדגמי הארלי דוידסון הזולים ביותר כמו 'ספורטסטר 1200 ו-883', ובוודאי מדגמי 'סטריט'. כאן כבר מדובר בהפרשים של כ-30% בממוצע – הכל כמובן באירופה. 

אגב, המיצוב הנוכחי של אינדיאן לא בהכרח מעיד על מה שצפוי בעתיד. בראיונות שקיימו בכירי החברה בכלי תקשורת שונים הם מבטיחים שינויים במיצוב ובמיתוג העתידי, וזאת בין השאר בגלל סגירת מותג האופנועים 'ויקטורי' שהיה בבעלות פולריס לפני רכישת אינדיאן.

כעת, כשויקטורי נסגרה, אינדיאן יכולה לפרוץ אל מחוץ לגבולות אופנועי הקרוזר והתיור, ואותם בכירים רומזים על גרסה חוקית לכביש לאופנוע המרוץ של החברה, FTR750, וגם על אופנועים חשמליים על בסיס המותג ברמו שגם הוא בבעלות פולריס.

ומה בישראל?

עוד לפני שמתארים את הסביבה שאליה נכנס אינדיאן לא מיותר להזכיר שאחת החברות האחיות של ד.ל.ב מוטוספורט, אשר פועלת במרכז אירופה, משווקת אופנועי אינדיאן מזה זמן מה במספר מדינות מרכז אירופאיות, לכן אי שם ב-DNA של החברה ייתכן שטמונים כבר הרעיונות הראשונים אודות מיצוב ושיטות שיווק שייבחרו בשוק הישראלי.

מה שבטוח זה שהמותג הזה לא מגיע לוואקום שרק מצפה לקלוט אותו אלא להיפך: אינדיאן נכנס לשוק צפוף ולאו דווקא חסיד גדול של קרוזרים כבדים.

בשנת 2016 מכרו אנשי הארלי דוידסון בישראל 171 אופנועים. הדגמים הפחות יקרים שלהם היו אמנם הנמכרים יותר, אך לצידם נמכרו גם אופנועים במחירים שעברו את קו ה-200,000 ש"ח.

בשנת 2017 נשאר אותו קצב מכירות, וגם השנה נמכרו כלים יקרים, מה שמצביע על כך שבקטגוריה הזאת יש קונים שמוכנים להשקיע לא מעט כסף. עם זאת, מדובר על נישה מצומצמת של עשרות כלים בשנה בשוק שצפוי להגיע לכ-20,000 יחידות (בתקווה שקצב הגידול הנוכחי יימשך).

כאשר בוחנים את קטגוריית הקרוזרים כולה אפשר להוסיף למכירות הארלי דוידסון גם את אלה של יצרניות יפניות כמו קוואסאקי שמסרה כחמישים VN900 בשנת 2016 וגם 30 'וולקן', ואפשר למתוח את החבל עד לקצה ולספר על אופנועים קטנים בתצורת קאסטום שאולי גידלו כבר דור צעיר שמבקש לשדרג את עצמו.

אז כיצד יושק בישראל מותג האופנועים הוותיק ביותר בעולם? בקרוב נדע.