מי מכיר? אופנועי אורל

מה הקשר בין סטלין, דרכים בוציות ומגמת הרטרו העולמית? הכירו את ״אורל״, יצרנית אופנועים רוסית עם ותק של כמעט 80 שנה, שהתחילה כחיקוי סובייטי לב.מ.וו R71 ומנסה כיום לכבוש נתח משוק הרטרו העולמי באמצעות אופנוע סירה עם מנוע בוקסר מיושן.

סיפורה של החברה, בשמה המלא IMZ-Ural, מתחיל אי שם בשנת 1939, אז הורה סטלין למהנדסיו לתכנן אופנועים חדשים שיוכלו לשמש את הצבא האדום במלחמת העולם השנייה. עד אז הכוחות האדומים השתמשו באופנועי צבא שנהפכו ללא רלוונטיים, וצוות המהנדסים החליט שחיקוי של ב.מ.וו R71 הוא שישמש בהצלחה את הכוחות בשדה הקרב.

איך הצליחו מהנדסים מברית המועצות לשים יד על אופנועים המיוצרים על אדמת אויב? הם שלחו שליחים לשוודיה, ושם הצליחו לרכוש בחשאי חמישה אופנועים גרמנים ולהבריחם בחזרה לאמא רוסיה. עם הגעת האופנועים, המהנדסים הסובייטים פירקו והעתיקו כל חלק וחלק מאופנוע המקור, ובתחילת 1941 כבר הצליחו להוריד אופנוע ראשון וסירה מפס הייצור.

הם קראו לאופנוע הזה ״אורל M-72״, ועד ל-1950 הצליחו לייצר כ-30 אלף יחידות ממנו לשימוש צבאי בלבדי. ב-1953 החלה החברה לייצא אופנועים אזרחיים בתצורה זהה אל מחוץ לגבולות ברית המועצות, בתחילה רק למדינות מתפתחות. בסוף העשור הוחלט לפצל את החברה הממשלתית לשתי חברות, האחת לייצור אופנועים צבאיים והשנייה ליצור אופנועים אזרחיים, וזאת זכתה לשם IMZ – Irbit Motorcycle Works.

בתחילת שנות ה-70 חדר המותג גם לבריטניה, ובהדרגה נראו יותר ויותר אופנועים מתוצרת אורל במדינות מפותחות אחרות. לאחר פירוק ברית המועצות עבר המפעל לידי ממשלת רוסיה, ובשנת 1998 עבר לידיים פרטיות, בתהליך שקרה בכמעט כל סקטור במדינה.

המעבר לידיים פרטיות, באופן טבעי, הביא לשינויים מרחיקי לכת. שדרת הניהול השתנתה, טכניקות הייצור והטכנולוגיה שופרו, וכך גם בקרת האיכות ועיצוב האופנועים. כך, לדוגמא, האופנוע קיבל מערכת הזרקת דלק חדשה, התנעה חשמלית, מושבים שונים ומבחר צבעים לבחירה. עם זאת, בחברה מתגאים בכך שהם מצליחים לשמור על פשטות ומראה קלאסי.

ובמה המראה הקלאסי הזה מתבטא? החברה מייצרת כיום מספר גרסאות לאותו אופנוע מקורי שהתבסס על ב.מ.וו, כשהאופנוע לא התפתח בצורה משמעותית, בטח לא בכל הקשור לעיצוב, אך זהו סוד הקסם של האופנועים. דגמי החברה משווקים בשמות שונים בשווקים שונים ומוצעים בגרסאות שונות, חלקן בייצור מוגבל ובחלק מהשווקים אופנועי החברה נמכרים עם סירה בלבד. המאפיינים העיקריים המבדילים בין הדגמים הם גודל הגלגלים, סוג המתלה הקדמי ותוספת של הנעה גם לגלגל הסירה.

בארה"ב לדוגמא, יש את  גרסת ה-CT המהווה את גרסת הבסיס ומחירה מתחיל ב-14,500 דולר. היא מצוידת בגלגלים בקוטר 18 אינטש, הנעה לגלגל האחורי בלבד ובמתלה קדמי של לינק מוביל (leading link fork). מחיריהם של שאר דגמי החברה מתחיל ב-16,500 דולר; M70 הוא עם מראה קלאסי, הוא היחיד שמלפנים מצויד במזלג סטנדרטי תוצרת חברת מרזוקי  בקוטר 40 מ"מ, גלגלים בקוטר 18 אינטש והנעה לגלגל אחד; דגם גיר-אפ מיועד יותר לרכיבת שטח שעל פי החברה יכול להתמודד בהצלחה אפילו עם הדרכים הבוציות והמושלגות של רוסיה הפראית. הוא מצויד בהנעה כפולה, פנסי ערפל וגלגלים בקוטר 19 אינטש, ודגם פטרול הוא גרסת תיור לגיר-אפ עם מסיכת חזית. כמובן שהאבזור שונה מהדגמים וגם נתון המשקל והמידות.

כל דגמי החברה מציודים במנוע עם זוג צילינדרים בתצורת בוקסר. המנוע מוזרק ומקורר אוויר בנפח 750 סמ"ק ומפיק 41 כ"ס צנועים מאוד המתקבלים ב-5,500 סל"ד ו- 4.3 קג"מ ב-4,300 סל"ד.  המנוע משודך לתיבת הילוכים בעלת ארבעה הילוכים לפנים והילוך לנסיעה אחורנית.

החל מדגמי 2014 האופנוע מוצע עם בלמי דיסק מתוצרת ברמבו. משקלו הכולל של האופנוע נע בין כ-315 ל-330 ק"ג בהתאם לדגם. מהירות השיוט המומלצת היא 70 מייל לשעה, כ-112 קמ״ש, רטרו במלוא מובן המילה.

כיום משווקים האופנועים להיצע מדינות רחב כגון ארצות הברית, בריטניה, אוסטרליה, ארצות מערב אירופה, איראן, דרום אפריקה ועוד. האופנוע גם הותאם לעמוד בתקנות זיהום האוויר ״אירו 4״, כך שיוכל להמשיך ולהימכר באירופה. בסך הכל, מעל ל-3.2 מיליון אופנועים מתוצרת החברה נמסרו מאז הוצג לסטלין ה- M-72 הראשון.

איך משווקים אופנוע מיושן בעולם מודרני? אנחנו חושבים שהסרטון המצורף ממחיש זאת בצורה הטובה ביותר.