השקה מקומית: ימאהה ניקן

ימאהה השיקה בישראל את התלת-גלגל המהפכני שלה. העיצוב רדיקלי, הטכנולוגיה מרשימה והשאלה הגדולה היא עבור מי באמת מתאים החייזר הזה

03.09.2018. ישראל. כדור הארץ.
התלת-רגליים הראשונים הגיעו לכדור הארץ בתסכית של אורסון וולס, ששלח רבבות מתושבי לונדון לרחובות בבעתה; אחר כך הגיעו התלת רגלים של ג’ון כריסטופר בשנת 1967 ומאז שהם עזבו נותרנו בלי. עד עכשיו. נכון, יש MP3  וטריסיטי ופוקו וכו’, אבל זה לא באמת זה. אלו קטנועים בתחפושת.

הניקן (“שתי חרבות”, אם התבלבלתם עם מדד הניקיי או עם המצלמה שקניתם פעם ושוכבת בארון) הוצג בעולם לפני כשנה, והוא האופנוע התלת-גלגלי האמיתי הראשון. ללא ספק, יש משהו בתרבות היפנית – ובפרט בגישה של ימאהה – שנמשך לדברים מוזרים. אחרת, אין שום דרך להסביר איך יציר-כפיים כל כך מכוער, עושה כזה נעים בין הרגליים. לפחות כשאתה רוכב.

והוא מכוער. סהדי שבמרומים, שהדבר הזה מכוער. לזכותו ייאמר, שבזוויות שונות הוא מכוער אחרת, בקטע יפה שכזה, כיעור של נוכחות מלאה ואופי. אבל בטוטאל, כשמסתכלים מרחוק? הדבר הראשון שעולה בראש הוא: “זה נראה כמו הכלב ממכסחי השדים, בפרוייקט רובוטיקה”. (כלומר בהנחה שאתם בגיל שאתם מכירים את הסרט המיתולוגי משנות ה-80′).

אבל אז מתיישבים על הניקן ומניעים, ופתאום כל האמור לעיל לא רלוונטי. נסיעה קצרה יחסית של שעה בבר-בהר נותנת מושג כללי. המנוע בניקן הוא הטריפל המוכר ממשפחת ה-09 עם שינויים קלים, והצורה כללית דומה בשני שליש האחוריים לבני משפחת אופנועי הכביש של ימאהה, עד שמגיעים לדבר הזה החזית, והוא מה שבאמת מעניין והסיבה שבגינה התכנסנו: איך הוא פונה.

קובי סודאי, סמנכ”ל השיווק של “מטרו” ניסה להסביר לי איך הוא פונה. יש לזה הסבר. בחיי. הוא מבוסס על שני לינקים ועוד אחד למטה איפשהו, כי הגלגל הפנימי מסתובב ברדיוס קטן יותר מהחיצוני, ויש שני מתלים, אחד לשיכוך ואחד לריסון. ויש סרטון מאד מעניין שמסביר איך על העסק עובד, אבל מי שמעוניין יכול להתעמק בכך בסוף הכתבה.

בתכל’ס? זה לא באמת משנה. הניקן פונה בן-ז*&ה. עם הטיה של כמעט 45 מעלות המחניפות לאגו שלך כמשכיבן על שעוד רגע מקבל טלפון מקבוצת מוטו GP כי בדיוק התפנה להם מקום. רכיבה של שעה לא מספיקה להתרשמות אמיתית ועמוקה, אבל מספיקה כדי להרגיש אותו קצת.

מערכת ההיגוי מבטיחה ששני הגלגלים יהיו מקבילים זה לזה בכל עת, ועדיין מאפשרים לפנימי להסתובב ברדיוס פניייה קטן יותר מהחיצוני. התוצאה היא שהפניות איתו מרגישות בטוחות מאד, הוא מספק יציבות ובולע בשקיקה כל מהמורה או פס אספלט שחור ששלטונות מע”צ זרעו כדי לספק עבודה לבית החולים הסמוך, והוא מאפשר לרוכב, אפילו רוכב מתחיל, לשחרר עצמו כמעט לחלוטין משיקולים שכל אופנוען מכיר בכניסה לפנייה. שמירת קו הפניה נעשית ללא מאמץ, ואולי קשה מעט להדק איתו פניות חריפות, אבל זה באמת בשולי המעטפת.

כצפוי לאור כל האינסטלציה מלפנים, הפרונט מרגיש קצת כבד. בימאהה טוענים לחלוקת משקל של כמעט 50-50, אבל זה מרגיש יותר כמו 65-35 לטובת הקדמי. היתרון? ממש קל להחליק את האחורי. חיסרון? זה קל להחליק את האחורי.  בכל מקרה יש ליתר ביטחון מערכת בקרת משיכה עם שני מצבי פעולה ואפשרות ניתוק, כחלק מחבילת אלקטרוניקה מקיפה הכוללת שלושה מצבי פעולה למנוע, מערכת ABS, קוויק שפיטר (להעלאת הילוכים בלבד) ואפילו בקרת שיוט למפונקים.

הבולמים מתוצרת קאיבה עושים עבודה טובה מאד מקדימה, עם שיכוך המהמורות מעולה, מה שמדגיש את זה שהבולם האחורי זה פחות טוב סופג, אך יתכן שמדובר רק בעניין של כיונון. הבלמים לא רעים, אבל לא מדהימים, יש צורך בהפעלת כח – לעתים כח רב מדי – אבל מצד שני,  היתרון הגדול במבנה של הניקן הוא ביציבות המאפשרת לא לחשוש לבלום גם בשיא ההטייה, טכניקה שבאופנוע רגיל דורש רוכב מיומן או פראמדיק זמין.

כשמדובר על שימושיות, אם אתם לא גבוהים בצורה יוצאת דופן, הכלי בהחלט נוח עם הרבה מקום לרגליים, וכידון באורך שיתאים לרוב הרוכבים. מיגון הרוח לוקה מעט בחסר במהירויות גבוהות, ומשקף רוח גבוה יותר יהיה זמין בקרוב. לניקן ניתן להצמיד שני ארגזים צדדיים ובשלב זה ללא ארגז אחורי, להשלמת מראה התיור. אבל זה הופך אותו למספיק שימושי לטווחים אורכים, גם בהתחשב בעובדה שהוא מצויד במיכל דלק גדול של למעלה מ-18 ליטרים

אז מי צריך דבר כזה?
שאלה טובה. מצד אחד, אנחנו בהחלט רואים אותו ככלי לרוכבים שעושים צעדים ראשונים לדרגת רישוי A. מצד שני, הוא תפור בהחלט לאופנועני סוף השבוע שרוצים כלי שיודע להשכיב, וגם לצלוח מרחקים. לא ספורט-תיור מובהק, אבל תיור קצת אגרסיבי, אבל בוודאי לא ספורטיבי. לא הזדמן לנו לרכב עם הניקן בתוואי עירוני כך שקשה לחוות דיעה, אבל ניחוש מושכל הוא שהוא יותר מסורבל מטריסיטי או MP3.

עם תג מחיר של 110 אלף ש”ח לא מדובר בכלי זול, כמעט 35 אלף ש”ח יותר מימאהה טרייסר 900 החולק עם הניקן מנוע ועוד קצת מכלולים. כך שבסופו של דבר יתכן שהניקן מיועד לרוכבים מבוססים שהתברגנו קצת, כאלו שעידן מעוניינים לרכב ולטייל אבל רוצים יותר אלמנט של ביטחון ומסוגלים לשלם על זה. בפועל מסתובבים לא מעט רוכבים פוטנציאלים כאלו, והניקן תפור למידותיהם.

אז איך זה עובד?
אם נשארתם עד כאן, בהחלט מגיע לכם הסבר קצר על מערכת הגלגלים וההיגוי. רק תזכרו, שבשיעורי פיזיקה לא תמיד היינו בכיתה. בבסיס הבעיה של כלים תלת גלגלים היא ששני גלגלים מקבילים שפונים, לא פונים באותו רדיוס (עקרון אקרמן, שאומר שהגלגל הפנימי בעל זווית גדולה יותר מעמיתו החיצוני). כתוצאה מכך, הגלגל החיצוני עובר מרחק גדול יותר מהגלגל הקדמי. במכוניות הבעיה הזו נפתרת בקלות יחסית כשהגלגלים מונעים, כיוון שיש דיפרנציאל המפצה בחלוקת הכוח בין הגלגלים על הפרשי המרחק אותם הם עוברים.

אבל כשמדובר בגלגלים שאינם מונעים כמו במקרה של תלת הגלגלים, צריך לייצר מנגנון פיצוי על ההפרשים, וזו בדיוק מה שעושה  מערכת ה (Leaning Multi Wheel) LMW-של ימאהה. המערכת מורכבת ממערכת לינק מקבילית וציר היגוי כפול, שני בולמים הפוכים בכל צד ומוט היגוי, ששילובם מאפשר לשני הגלגלים הקדמיים להישאר תמיד מקבילים זה לזה, אך עם רדיוס פנייה שונה.

שילוב השניים מאפשר לגלגלים לעקוב טוב יותר אחר תוואי הקרקע עם זווית הטיה של עד 45 מעלות לכל משך ההטיה, ובכך מאפשר למקסם את היציבות שמאפשר שטח המגע של שני הגלגלים הקדמיים על הכביש גם בתוך הפניה.

צילומים: תומר פדר

 

 


השארת תגובה

חייבים להתחבר כדי להגיב.

העסקים של THEDOO

חדש באתר

גלילה לראש העמוד