כאשר יחליטו קברניטי מועדון האופנועים הישראלי להעניק פרס שנתי לאיש תקשורת שהרים את התרומה הגדולה ביותר עבור הרוכבים בישראל – ראוי שהם יבחרו השנה ב"מפצח" – אבי עמית – אחד התחקירנים המצוינים בישראל ומי שעסק במוצאי השבת האחרונה בביטוח החובה השערורייתי שכולנו נדרשים לשלם.
עד אז, כל אחד מאיתנו צריך לצפות בתחקיר שלו ואז לעשות לו לייק ענק כאן כדי להביע את ההערכה העמוקה שמגיעה לו, או אף לשלוח לו ברכה אישית בעמוד הפייסבוק שלו, והנה חמש סיבות טובות לכך:
1. רק חמור לא משנה את דעתו
כאשר אבי עמית החל בתחקיר אודות ביטוח החובה של אופנועים בישראל הוא היה משוכנע, כמו רבים וטובים, שבעלי המכוניות מסבסדים את רוכבי הדו-גלגלי ושהפרמיות של בעלי המכוניות יכולות היו להיות נמוכות יותר אם ביטוח החובה של אופנועים היה גבוה יותר. מתוך היכרות עם לא מעט אנשי תקשורת – מאד קשה לשכנע אדם לשנות את דעתו, אבל אבי עמית התייחס לעובדות ולא לדיעות המוקדמות, גם לא לאלה שלו עצמו. שאפו!
2. לא להסתה
כמה קל ליפול קורבן לנרטיב השבלוני והשקרי של אנשי הפיקוח על הביטוח לדורותיהם, אותה חטיבה שאשמה בחלק ניכר מתאונות הדרכים בישראל. קודמיהם של הפקידים שמחממים כעת את הכסאות באגף הזה גרמו לנזק היסטורי חסר תקנה כאשר לקחו מס סוציאלי והפריטו אותו, ומי שיושבים שם היום לא תיקנו את העיוות ולכן הם אשמים לא פחות. כאשר מחברים את מרכיב "היעדר האשמה" של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים עם הפרטת המס לטובת חברות מסחריות שפועלות למטרת רווח – מתקבלת מציאות שבה האשמים בתאונות לא משלמים אלא מפילים את הנזק על הקורבנות, במקרה הזה עלינו.
ואיך מסתירים את האמת המחרידה הזאת? פשוט מסכסכים בין בעלי המכוניות לרוכבי האופנועים ומספרים שאנחנו "הפסדיים" לחברות הביטוח. אבי עמית לא נפל בפח הזה, עשה את עבודתו העיתונאית ברצינות, והבין שמוכרים לו בלוף.
3. יש לו ראש למילים ארוכות
המדיום הטלביזיוני הוא אכזרי מאד וכמעט לא אפשרי להעביר בו מסרים מורכבים, ובמיוחד כאלה שמשנים את התודעה של הצופים. הרבה יותר קל למכור דברים קליטים שיושבים על קרקע מוצקה ומוכרת, והדוגמא הפשוטה לכך היא היחס התקשורתי השגרתי לכיסוי תחום הבטיחות בדרכים – וההתייחסות הקבועה והבלעדית לאשמת "הנהג הישראלי", הגרוע כביכול, תוך התעלמות מחובתה של המדינה לפעול להגברת הבטיחות בכבישים.
שוחחתי עם אבי עמית מספר פעמים במהלך הכנת התחקיר שלו, זיהיתי את כל המסרים הרגילים, השקריים והמעוותים שנמסרו לו על-ידי גורמים אינטרסנטיים, ואני מודה ומתוודה שהיה לי ברור שהוא עומד "לאכול את הלוקש". כמי שמסקר את נושא ביטוח החובה מזה יותר מרבע מאה אני יודע שמדובר באחד התחומים המורכבים ביותר והקשים ביותר להבנה, לא כל שכן לפירמוט למדיום טלביזיוני.
אני מסיר את הכובע בפני אבי על כך שהצליח להבין ראשית לכל מי הטובים ומי הרעים בסיפור הזה, הבין את הנושא המורכב, והצליח להעביר אותו לציבור בדרך פשוטה וקליטה.
4. יש מסקנות, יש קרן אור
"ביטוח" החובה הישראלי הוא לא באמת ביטוח אלא מס שמטרתו המקורית היא לכסות את העלויות של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים. ביטוח החובה הוא המס היחיד בישראל אשר הופרט לרווחתן הכלכלית של חברות מסחריות, כלומר שכולנו – כל בעלי הרכב בישראל – לא משלמים רק תמורת הסיכון שאנחנו יוצרים אלא גם את המשכורות הנדיבות של מנהלי החברות ואת הדיווידנדים החזיריים שנוטלים בעלי המניות.
ככל שאני יודע אבי עמית הוא העיתונאי הראשון, חוץ מהח"מ, שהבין שטובת הציבור בישראל מחייבת הלאמה (תהליך הפוך להפרטה) של המס הזה, והחזרתו לידי הציבור – והוא אף קרא בכתבתו לבצע פעולה כזאת. הלאמת ביטוח החובה, כמו ב"מודל האוסטרלי", תאפשר למי שמנהל את הקופה העצומה הזאת להשקיע את כל הרווחים בייצור בטיחות בדרכים במקום בחשבונות הבנקים של מי שממילא לא חסר להם דבר. המשמעות של יותר בטיחות בדרכים היא פחות תאונות, פחות תאונות משמעותן פחות נפגעים, פחות פיצויים, ופרמיות ביטוח שהולכות ומוזלות משנה לשנה.
אבי עמית הבין, והדגיש, שהפרמיות הפסיכיות שנדרשים רוכבי הדו-גלגלי לשלם צמצמו את הענף כולו, גרמו למאות אלפי רוכבים פוטנציאליים לעבור לרכוב על אופניים חשמליים שאינם מבוטחים כלל, או לנסוע במכוניות ולתקוע את המדינה בפקקים ועם זיהום אוויר.
5. מסע ארוך, צעד ראשון
כאמור, לא קל לשנות הלך רוח ומחשבות, וקשה מאד להציג נושאים מורכבים באופן פשוט, אבל כל מי שראה את התוכנית "המפצח" במוצאי שבת בערוץ 10, וכל מי שיצפה בה בהמשך בזכות השיתופים שלכם – יבין מיד מי הטובים ומי הרעים בסיפור הזה, יבין את שיטת "הפרד ומשול" שבה משתמשים אנשי הפיקוח על הביטוח כדי להסית כנגד רוכבי האופנועים ולרווחת החברות המסחריות, וחשוב מכל – יבין גם שיש אלטרנטיבות שנהוגות בעולם.
השורה התחתונה, החשובה ביותר, היא הקריאה שיצאה להלאים את ביטוח החובה, לא לאפשר לחברות הפרטיות להתעשר מן המס שאנחנו משלמים, ו"במקום לשים מקלות בגלגלי האופנועים" לבצע רפורמה אמיתית שתתייחס למס הזה כמו למס ותשתמש בו כדי לצמצם תאונות, להפחית את מספר הנפגעים, ולהקל על כולנו בפקקים.
בנוסף לאבי עמית צריך להודות גם ל'מיצו' – דניאל פטרי שארגן את הרוכבים, וליובל בר שהסביר את נושא הביטוח.
כעת מוטלת משימה על כתפי כל אחד מן הרוכבים ובעלי האופנועים: לשתף את הכתבה של "המפצח", ולתייג את שר האוצר החברתי שלנו, משה כחלון.
#המפצח מאמש עם מחדל האופנועים: 50,000 אופנועים ללא ביטוח חובה נוסעים כאן על הכבישים. הסיבה המרכזית היא עלות הביטוח השערורייתית – לפעמים יותר משווי האופנוע עצמו. ולמה זה מעצבן גם אם אתם לא בעלי דו-גלגלי? כי יותר אופנועים הם פתרון מהיר וזול יחסית לבעיית הפקקים המחריפה.
Publiée par Avi Amit sur Samedi 1 septembre 2018
צילומים: חדשות ערוץ 10
לקריאה נוספת: הכתבה של אבי עמית באתר חדשות 10
לקריאה נוספת: ביטוח החובה הורג אותנו
לקריאה נוספת: מחזירים את ביטוח החובה לנהגים
