המדריך המלא להוצאת רישיון נהיגה לאופנוע וקטנוע

מי שטרם מלאו לו 18 צריך לדעת כמה דברים נוספים. לקטגוריית A2, שהיא קטגוריית הרישוי היחידה שיכול צעיר לקבל אליה רישיון, נדרשת הסכמת הורים או אפוטרופוס בשלב הבקשה לרישיון. לצורך זה יש להגיע פיזית עם ההורים אל סניף של אגף הרישוי לפני שניגשים למבחן העיוני, ושם יש למלא טופס בקשה לרישיון נהיגה (ראו בהמשך) וטופס הסכמה ללימודי נהיגה, וכן להציג תעודות זהות או דרכון.

אפשר לגשת למבחן העיוני ולעבור אותו גם חצי שנה לפני ביצוע המבחן המעשי (כלומר בגיל 15.5), וכמו הבדיקות הרפואיות הוא תקף למשך שנתיים. לאחר קבלת הרישיון אסור לצעיר בן 16-18 להרכיב נוסע עד לגיל 18 (וכן למשך לפחות חודשיים מאז קבלת הרישיון).

נהגים בעלי רישיון נהיגה במכונית (דרגה B, עד 3.5 טונות) עם ותק של שלוש שנים לפחות, אשר מבקשים להוציא רישיון רכיבה בסיסי (דרגה A2), לא נדרשים לעבור מבחן עיוני או לבצע מבחן נהיגה מלא (יציאה עם בוחן לרכיבה בכביש ציבורי) אלא חייבים במבחן שליטה בלבד.

בנוסף, יצאה תקנה בשנת 2016 המאפשרת להוציא רישיון A1 לכלי אוטומטי בלבד. בעלי רישיון לרכב יחויבו ב-15 שיעורים, בעלי רישיון A2 יחויבו ב-8 שיעורים ומי שמוציא רישיון זה לראשונה יצטרך לעמוד באותן הדרישות של הקטגוריה הרגילה.

בכל מקרה, לאחר קבלת רישיון רכיבה לכל דרגה אסור לאף מקבל רישיון להרכיב נוסע במשך חודשיים מיום קבת הרישיון.

מה עכשיו? מתחילים ללמוד? מתי טסט?

לא כל כך מהר. עוד לפני שמתחילים ללמוד יש לצלוח שני שלבים, ובמקביל ללימוד עצמו אפשר וצריך לעבור את השלב השלישי. אלה הצעדים הבאים:

טופס בקשה לרישיון נהיגה, בדיקות ראיה:

את טופס הבקשה לרישיון נהיגה, רש"ל 18 (הידוע בכינוי "טופס ירוק") מקבלים בתחנות צילום מורשות שבהן מבוצעות גם בדיקות ראיה. מי שזהו רישיון הנהיגה הראשון שלו יצולם במקום במעמד קבלת הטופס, ובכל מקרה על מבקש רישיון (חדש או משודרג) לעבור בדיקת ראיה.

כדי שמבצע הבדיקה יוכל לזהות את מבקש הרישיון ולהזין את פרטיו חייבים להגיע לתחנה עם תעודה מזהה (תעודת זהות, דרכון, רישיון נהיגה).

כדי לקבל רישיון נהיגה בדרגה A2 ו-A1 נדרש מן המבקש כושר ראיה (חדות ראיה) של 6/12 בעין אחת לפחות, ושדה ראייה בקו אופקי לא גרוע מ-120 מעלות בשתי העיניים יחד. מבקש רישיון נהיגה לא מוגבל, A, נדרש לחדוןת ראיה של  6/12 בכל אחת משתי העיניים, ושדה ראייה לשתי העיניים של לא פחות מ-140 מעלות. מדובר בתוצאות שיכולות להיות מושגות גם עם משקפיים או עדשות מגע.

רשימת התחנות ממשרד אתר התחבורה 

את רשימת המורשים ממשרד התחבורה תמצאו כאן.

בדיקות רפואיות:

לאחר ביצוע בדיקת הראיה יש לחתום על הצהרת בריאות בפני רופא משפחה, אולם מי שמעוניין להוציא רישיון לדרגה A2 ויש בידו רישיון נהיגה במכונית עם ותק של יותר משלוש שנים – פטור מהליך זה.

מי שחייב בבדיקה רפואית צריך לגשת אל רופא המשפחה או לרופא שמכיר אותו, ולהחתים אותו על טופס הבקשה לרישיון נהיגה (הטופס הירוק). רוב הרופאים גובים תשלום עבור חתימה זאת.

חיילים צריכים להחתים רופא צבאי או את קצין העיר.

מבחן עיוני (תאוריה):

המבחן העיוני אמור לבחון את הידע בחוקי תנועה, תמרורים, תפעול הרכב וכללי התנהגות בדרך. בפועל זהו מבחן בלוגיקה יותר מאשר בהבנת חוקי התנועה (רוב התשובות מבלבלות יותר מאשר בוחנות ידע) והוא מבוצע על-ידי זכיינים פרטיים ובאמצעות מערכת ממוחשבת אשר שולפת 30 שאלות אקראיות מתוך מאגר של כ-800 שאלות.

עד לא מכבר כמעט אי אפשר היה ללמוד לקראת מבחן כזה מכיוון שמשרד התחבורה לא טרח לפרסם ספר תיאוריה רשמי אלא רק את רשימת השאלות.

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים פרסמה לא מכבר משהו שמתקרב להיות "ספר תיאוריה" ואפשר להיעזר בו כדי ללמוד למבחן, ובנוסף לכך אפשר ללמוד תיאוריה גם במספר רב של אתרי אינטרנט ואפליקציות סלולריות של גורמים פרטיים ומסחריים, אם כי חומרים אלה אינם החומרים הרשמיים של מדינת ישראל.

את אגרת המבחן אפשר לשלם באמצעות האינטרנט, או בסניף דואר, או אצל הזכיינים, ולמבחן צריך להגיע עם אישור התשלום, תעודת זהות או דרכון, וטופס הבקשה לרישיון נהיגה שעליו חתימת האישור הרפואי ובדיקת הראיה.

במבחן, שמבוצע כאמור בעמדת מחשב, צריך לענות ב"שיטה אמריקנית" על שאלות שנוגעות לחוקי תנועה ורכב וגם על שאלות ספציפיות לאופנועים, ואת התשובה בנוגע להצלחה או כישלון (כולל גם רשימת התשובות השגויות) מקבלים בסמוך לאחר שמסיימים אותו.

אם נכשלים במבחן התיאוריה אפשר לגשת ולהיבחן כבר למחרת, וכך הלאה והלאה – מה שאומר שבמשרד התחבורה שלנו מייחסים חשיבות כלשהי (אבל לא רבה) לבחינת התיאוריה. לאחר שתעברו את המבחן התיאורטי אפשר לגשת למבחן המעשי, בתקווה שבינתיים השלמתם את מספר השיעורים המעשיים המינימלי שנדרש.

רשימת מרכזי בחינה למבחן עיוני ממשרד התחבורה.

לומדים נהיגה?

האמת היא שאתם לא רוצים לשמוע את דעתנו על לימודי הנהיגה על אופנועים בישראל, אפשר פשוט לומר שכמו כל לימוד הנהיגה בארץ גם התחום הזה הופקר על-ידי משרד התחבורה, אשר נושא בחלק לא מבוטל באשמה במצב הבטיחות בדרכים אצלנו.

כפי שמתואר בטבלה, מי שמבקשים ללמוד נהיגה על אופנוע לדרגות A1 ו-A2 חייבים לבצע מינימום 15 שיעורי נהיגה, אבל מי שמחזיקים ברישיון נהיגה במכונית נוסעים ומבקשים לקבל רישיון לדרגה A2 לא חייבים במינימום שיעורים כלל.

מי שמבקשים לשדרג רישיון מ-A2 ל-A1 חייבים לבצע 8 שיעורי נהיגה, וכך גם מי שמבקשים לשדרג רישיון A1 ל-A.

מה "לומדים" בשיעורי הנהיגה? האמת היא שברוב המקרים לא יותר מידי. ישנם אמנם כמה מורי נהיגה צדיקים שמשקיעים בתלמידים שלהם (לא רק באופנועים, אגב) ומלמדים אותם יותר מכפי שהם נדרשים לדעת לצורך המבחן המעשי, אבל רוב המורים טוענים שהתלמידים לוחצים עליהם ללמוד אך ורק את מה שצריך כדי "לעבור טסט", שזה כמעט כלום.

בתכל'ס, רוב בתי הספר לנהיגה מציעים חבילות "קבלנות", מה שנקרא "למד כפי יכולתך", ואלה כוללות לרוב גם שיעור ביום המבחן עצמו, אבל לא כוללות אגרות וכן שיעורים נוספים או "העמדת רכב לטסט" למבחן הבא.

ומה בכל זאת תלמדו? נתח הארי של השיעורים מבוצע במגרשים סגורים שבהם תלמידים מבצעים את תרגיל השמיניות (רכיבה בין שתי נקודות שמסומנות על האספלט), נסיעה בין שני קווים עקלקלים ב"סלאלום", ונסיעה איטית בין שני קווים ישרים מקבילים.

לאחר מכן המורה יוביל את תלמידיו (או ייסע אחריהם) במסלול המדויק שבו נערכים כל המבחנים המעשיים, יציג להם את אפשרויות הבחירה של נתיבים שמקובלים על רוב הבוחנים ואת הסיבות השכיחות לכישלון בטסט כזה, ויוביל אותם בחזרה למגרש הסגור.

מבחן מעשי:

זהו השלב האחרון לפני קבלת הרישיון. למבחן המעשי יש להגיע עם הטופס הירוק שעליו אישור שעברתם את מבחן התיאוריה ועם אישור של מורה הנהיגה שעברתם את מספר השיעורים המינימלי וכן מבחן פנימי של בית הספר לנהיגה.

בנוסף, צריך לשלם אגרת מבחן בסך 138 ש"ח אבל גם במחצית שנת 2017 עדיין אי אפשר לשלם אותה באינטרנט. אפשר לקבל ממורה הנהיגה טופס שאותו משלמים בדואר, או להגיע פיזית לאחד מסניפי רשת 'סופרפארם' שבהם מוצבת עמדת שירות ("רישיומט"), או באמצעות מוקד השירות הטלפוני של משרד התחבורה.

לאחר שכל הטופסולוגיה מוכנה צריך לתאם עם מורה הנהיגה מועד לטסט, ולמרות שהנבחנים הם מי שמשלמים תמורת הטסט מי שמקבל את המועדים הם דווקא המורים. בקיצור, אתם תלויים במורה הנהיגה שלכם שישיג עבורכם מועד לטסט.

כעת מגיעים, כך כולנו מקווים, לישורת האחרונה ולמבחן המעשי אשר אמור לארוך כ-20 דקות אבל בפועל הוא הרבה יותר קצר.

המבחן המעשי, ממש כמו תהליך הלימוד, נחלק לשני חלקים: חלק ראשון שנערך במגרש סגור ובו נבחנים בשלושה מבחני השליטה הבסיסיים, וחלק שני של נהיגה על כביש ציבורי. כאמור, בפועל זהו לרוב מבחן מאד קצר שכולל מספר לא מועט של נבחנים, ולכן לכל אחד מהם מוקדשות דקות ספורות בלבד.

תשובה לגבי הצלחה או כישלון במבחן מתקבלת לרוב עוד בצהרי יום המבחן, או למחרת (אם המבחן בוצע בשעה מאוחרת יחסית).

מה מתאים לי?

ראשית, נסו לחשוב מה הם הצרכים שלכם. לעיתים אין טעם להוציא רישיון בדרגה שלא תשמש אתכם, אלא אם כן יש לכם זמן וכסף ואתם רוצים שפשוט יהיה רישיון לכל מקרה.

כך למשל, אם יש לכם רישיון רכב מדרגה B במשך יותר משלוש שנים ואתם מתכננים לרכוש קטנוע בנפח 125 סמ"ק, אין טעם להוציא רישיון מדרגה A1, שכן לשם קבלת רישיון מדרגה A2, אתם פטורים מתיאורה ומחויבים במבחן שליטה במגרש בלבד.

מנגד, אם אתם מתכננים לרכוש קטנוע 125 סמ"ק, אך לא שוללים מעבר לדו-גלגלי בעל נפח גדול יותר בעתיד, ייתכן שכדאי מראש להוציא רישיון מדרגה A1 וכך לדלג על מבחן השליטה לקטנוע. אם תרצו לעבור לקטנוע גדול יותר, האפשרות קיימת ובכל מקרה, תצברו וותק לשם הוצאת רישיון מדרגה A.

מה נשאר?

לאחר קבלת הרישיון יש לבחור דו-גלגלי מתאים. בנוסף, למרות שהחוק מחייב חבישת קסדה בלבד, מומלץ לרכוש קסדה מלאה ולרכב עם ציוד בטיחות מלא, שכולל מעיל רכיבה, כפפות ומכנסיים ארוכים.

הניסיון מלמד שלימוד הנהיגה בישראל בכלל, ובפרט על אופנועים, לא מצייד נהגים חדשים בידע ובמיומנויות שנדרשים מהם כדי לנהוג כראוי ולשרוד על כביש ישראלי. היות שאופנועים הינם כלי רכב חשופים ופגיעים במיוחד מאד מומלץ לבצע השתלמות ברכיבה מתקדמת באחד ממספר בתי ספר ייעודיים לכך.