בשבוע שעבר פרסמנו פרק ראשון בסדרת כתבות שמתארת את ההיסטוריה וההווה של יצרנית האופנועים האמריקנית הראשונה, וסיימנו אותו בשלב שבו, לאחר מספר ניסיונות החייאה כושלים, נרכש המותג על-ידי קבוצת פולריס האמריקנית בשנת 2011.
סביר מאד שאוהדים רבים של אינדיאן פלטו באותו מעמד נשיפת הקלה: לראשונה מזה זמן רב קיבל המותג ההיסטורי הזה חבל הצלה ממשי וסיכוי טוב לקום מן האפר ולשוב אל מרכז שוק האופנועים האמריקני והעולמי.
פולריס, אחרי הכל, היא חברה חסונה ורצינית יותר מאשר החברות והמיזמים שביקשו להחיות את אינדיאן ב-13 השנים שקדמו לרכישה זאת.
התחלה קפואה:
פולריס נוסדה בשנת 1945 במינוסוטה, ארה"ב, על ידי האחים אדגר ואלן הטין (Hetteen) וחברם דיוויד ג'ונסון. בימי מלחמת העולם השנייה עסקו המייסדים בעיקר בשיפוץ מכונות חקלאיות, ואת מקומם בהיסטוריה הרוויחו כאשר בשנת 1955 פיתחו את אופנוע השלג הראשון בעולם. כדי להוכיח את יכולותיו ערכו אנשי פולריס מסע לאורך 2,000 ק"מ בקור העז של שממת השלג באלסקה.
עד לשנות השמונים פולריס ייצרה אך ורק אופנועים שלג, ובהמשך נכנסה גם לתחום הטרקטורונים. בשנת 1995 עמד היקף המכירות העולמי של החברה על מיליארד דולר, ובנוסף לאופנועי שלג וטרקטורונים היא ייצרה ומכרה גם רכבי עבודה כמו 'ריינג'ר'.
החברה המשיכה להתרחב וייסדה בשנת 1997 מותג אופנועים חדש בשם ויקטורי, במטרה להתחרות בהארלי-דווידסון. בשנת 2007 הציגה פולריס את רכב ה-SBS שנקרא RZR (או 'רייזר') ומיועד לנסיעה בשטח, והקימה במקביל גם חטיבה לרכבי עבודה וכלי רכב צבאיים.
פולריס שתפה פעולה עם KTM האוסטרית, ולמשך זמן מה אף החזיקה בחלק מן הבעלות עליה. שיתוף הפעולה לא הבשיל אבל במסגרתו נוצרו טרקטורונים שחלקם הגיעו גם אלינו, לישראל.
בשלב זה החלה פולריס להתרחב באמצעות רכישות ומיזוגים, בינהם יצרנית כלי הרכב החשמליים GEM ויצרנית האופנועים החשמליים האמריקנית ברמו (Bremmo).
בשנת 2014 הציגה פולריס את 'סלינג-שוט' – רכב תלת גלגלי לכביש שנוסף בשנת 2016 אל חטיבת האופנועים.
בשנת 2011, השנה שבה רכשה פולריס את אינדיאן והעבירה את ייצור האופנועים מצפון קרוליינה לאייווה, עמד היקף המכירות העולמי של פולריס על כשני מיליארד דולר. שלוש שנים לאחר מכן היא החלה להתרחב אל מחוץ לגבולות אמריקה והקימה מפעל ייצור בפולין.
כיום מעסיקה החברה כ-8,000 עובדים ומפיצה את מוצריה ביותר ממאה מדינות ברחבי העולם.
מאופנוע שלג לאופנוע אמיתי
בלית ברירה מתורגמים מספר מונחים לועזיים לעברית באופן קצת משונה, למשל "טרקטורון" או "אופנוע שלג", אבל הקשר הראשון של פולריס אל כלי רכב דו גלגליים שראויים להיקרא "אופנוע" החל רק 52 שנים לאחר היווסדה, כאשר החליטה, בשנת 1997, להקים חטיבת אופנועים.
'ויקטורי', כאמור, החלה למכור את האופנועים הראשונים שלה בשנת 1998 ואלה היו בעיקר 'קרוזרים' שתוכננו להתמודד "ראש בראש" מול הארלי דוידסון ויצרניות אחרות שמשווקות אופנועי קסטום.
אלא שבשונה מן השווקים הטבעיים של החברה, שבהם היא פרצה דרך והובילה, שוק האופנועים כבר היה צפוף ותחרותי, ופולריס התקשתה לפלס בו דרך עם מותג די עלום.
אין בידינו נתוני מכירות אבסולוטיים של ויקטורי אבל ידוע לנו שהמותג רשם את שיא המכירו שלו בשנת 2012 לאחר שיצר לפולריס הפסדים בשלוש מתוך חמש השנים האחרונות לקיומו. סך מחזור המכירות של ויקטורי היווה רק כ-3 אחוזים ממכירות פולריס.
רכישת אינדיאן מובנת מאליה מבחינת הרצון להציע מותג מפורסם, אבל פולריס לא מיהרה להשליך את ויקטורי אל סל המיחזור ובתחילת הדרך ניסתה לבדל בין שני המותגים.
ויקטורי אמורה הייתה לקבל את תפקיד יצרנית "אופנועי השרירים" המודרנית, כאלה שמציעים מנועים גדולים וחזקים ותדמית צעירה וספורטיבית, ואילו אינדיאן אמורה הייתה לספק ערכי מסורת וחיבור להיסטוריה האמריקנית הקלאסית.
לצורך זה הציגה ויקטורי דגם בשם 'אוקטן' שהונע באמצעות מנוע חדש, ועל בסיסו פיתחה גם גרסה שהתמודדה במרוץ הטיפוס האמריקני המפורסם בעולם – פייקס פיק. גרסה זאת נקראה 'פרויקט 156', על שם 156 הפניות של ה'פייקס'.
בנוסף, פולריס הקימה קבוצת מירוצים רשמית למירוצי דראג והשתתפה במירוץ באי מאן עם אופנוע חשמלי של המותג 'ברמו' שעליו הודבקו סמליה של ויקטורי ושם הדגם 'אימפולס'.
"רק חמור לא משנה את דעתו", ולכן החליטו אנשי פולריס לחתוך את ההפסדים שלהם מ'ויקטורי' ולהתמקד ב'אינדיאן': בינואר השנה הופסק ייצור אופנועי ויקטורי, ועוד מותג אופנועים ירד לטמיון.
בראש חטיבת האופנועים, שכוללת את ויקטורי (שבתהליכי סגירה), אינדיאן וסלינג שוט, עומד סטיב מנטו אשר החל את דרכו כמשווק של פולריס בניו-יורק. מנטו הצטרף לפולריס כמנהל מכירות אזורי בשנת 1997 ומונה למנהל חטיבת ויקטורי בשנת 2009. כשנתיים לאחר מכן הוא מונה כסגן נשיא חטיבת האופנועים, ובספטמבר 2015 טיפס דרגה אחת למעלה ואייש את תפקיד הנשיא.
מתרכזים באינדיאן
הבחירה להתרכז בפיתוח, ייצור ושיווק אינדיאן ולזנוח את ויקטורי מובנת מאליה היות שאינדיאן הוא מותג חזק יותר שמאפשר ליצור סביבו קהל לקוחות אוהד ונאמן.
כאמור, מיד עם רכישת הזכויות של המותג הועבר ייצור האופנועים למפעל של פולריס בספיריט לייק, אייווה, ואילו המחקר והפיתוח מבוצעים במרכז של החברה במינסוטה.
האופנועים הראשונים שיוצרו באיווה התבססו על אלה שפותחו במקור בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת, אבל כעבור שנתיים הוצג כבר מנוע חדש לחלוטין אשר פותח בבית פולריס ונקרא Thunder Stroke. זהו מנוע טווין (דו צילינדרי) בנפח 1,811 סמ"ק, והוא הוצג לראשונה במפגש האופנועים הענק של דייטונה ביץ', פלורידה.
באותו מעמד הוצגה גם רפליקה לאופנועו של ברט מונרו אשר קבע את שיא המהירות היבשתי עם אופנוע אינדיאן שצויד במנוע החדש.
מאוחר יותר באותה שנה הציגה אינדיאן את דגמיה החדשים במוזיאון האופנועים בסטורג'ס: היו אלה שלוש גרסאות חדשות לאינדיאן צ'יף עם מנוע ה'ט'אנדר סטרוק', והן נקראות 'צ'יף קלאסיק', 'צ'יף וינטאג" ו'צי'פטיין'.
הדגמים החדשים
ככל שמדובר בדגמי אופנועים של אינדיאן צריך להתייחס אל "עידן פולריס" החל משנתיים לאחר רכישת המותג, עם הצגת דגמי 'צ'יף' החדשים. בשנת 2014 הוצג 'רואד מאסטר' – אופנוע תיור עם מזוודות שמבוסס על 'צ'יפטיין' ומכירתו החלה בשנת 2015.
'סקאוט', שם חדש-ישן עבור אינדיאן, הוצג באותה שנה כשהוא מונע באמצעות מנוע V טווין מודרני, מקורר נוזל, בנפח 1,133 סמ"ק, ומעט מאוחר יותר, עדיין באותה שנה, הושקה גם גרסה נוספת ל'צ'יף', שנקראת 'דארק הורס', ולאחריה 'סקאוט סיקסטי' שמבוסס על דגם ה'סקאוט' ומונע באמצעות מנוע חדש וקטן יותר, בנפח 1. ליטר. בשנה שעברה נוסף גם דגם ה'ספרינגפילד'.
כיום משווקת אינדיאן 12 דגמים שונים בארבע קטגוריות:
- מידסייז: דגמי סקואט וסקאוט סיקסטי. אלה הם הקטנים והזולים בדגמי החברה, והם מונעים באמצעות מנועי 'סקאוט' מקוררי נוזל.
- קרוזר: דגמי קרוזר פשוטים. למעשה אלה דגמי צ'יף הרגילים ללא תוספות מיוחדות. דגם צ'יף קלאסיק הוא היקר יותר ואילו דארק הורס, שצבוע שחור, הוא הזול מביניהם.
- בגר (Bagger): אינדיאן צ'יף וינטג' הוא צ'יף קלאסיק עם מזוודות רכות ומשקף. ספרינגפילד חולק את המכלולים עם אופנועי הטורינג ומצויד שנוסף במשקף ומזוודות צד רכות. צ'יפטיין מצויד במסכת חזית מתכווננת, תוספות כמו מערכת שמע וכדומה, בולמי אוויר מאחור, מזוודות צד קשיחות ומגיע בארבע גרסאות אבזור שונות.
- טורינג: אופנועי התיור של החברה. אידניאן רואדמאסטר, מבוסס על דגם הצי'פטיין עם תוספות אבזור כמו חימום לידיים ולידיות ועוד מזוודה ואבזור מלא לתיור, כולל מערכת שמע, מסך מגע ועוד. רואדמאסטר קלאסיק מגיע עם מזוודות עור.
שיווק
פולריס, כך נראה, פועלת באופן מסודר במטרה להשיב את אינדיאן למרכז השוק, ואת הצגתם של דגמים חדשים היא לא מבצעת בתערוכות רכב אלא דווקא במפגשי אופנועים חשובים כמו דייטונה או סטורג'יס. פולריס מכבדת את המורשת של אינדיאן ולכן הציגה תחילה דגמים נאמנים למקור גם בשמותיהם וגם בעיצוב שלהם. רק בשלב שני הוצגו דגמי 'סקאוט', המודרניים יותר, שנועדו להרחיב את קהל המתעניינים במותג אל מעבר לקהל חובבי הקלאסיקות.
בין הפעולות הנוספות שנועדו לחזק את ערכי המותג בולטת ההקמה של IMRG – "קבוצת רוכבי אינדיאן" (Indian Motorcycle Riders Group) שנועדה לקרב את רוכבי המותג לחברה. בנוסף ערכה החברה מסע שטח אדיר לאורכה ורוחבה של ארצות הברית כולה – בין סן דייגו, קליפורניה, ועד לניו-יורק ניו-יורק, וזהו שיחזור של מסע דומה שנערך לפני 100 שנים.
פעילות חשובה אחרת היא שיתוף פעולה עם סדנאות אופנועים מתמחות אשר יוצרות גרסאות מיוחדות לדגמים הסדרתיים, למשל סקאוט בעיצוב צבאי או דגמי ספרינגפילד וצ'יפ וינטג' בהשראת הוויסקי (למעשה בורבון) 'ג'ק דניאלס'.
אינדיאן הציגה גם דגם שמיועד למרוצי פלאט-טרק: FTR750 סקאוט. אופנוע זה מונע באמצעות מנוע V טווין בנפח 750 סמ"ק שפותח במיוחד עבורו, והחברה מריצה קבוצה שמתחרה באליפות הפלאט טרק האמריקנית. בעונה הנוכחית, בתום שמונת המרוצים הראשונים, נותרה קבוצה זאת בלתי מנוצחת ורוכביה תופסים את שני המקומות הראשונים בטבלת האליפות.
במקביל לכל אלה צריך גם למכור אופנועים ולצורך זה מרחיבה אינדיאן במהירות את רשת המפיצים שלה בארה"ב וברחבי העולם.
אין אמנם נתונים רשמיים, אבל ההערכות בענף הן שלאינדיאן יש כיום כבר יותר מ-300 מפיצים בארה"ב, קנדה, צ'ילה, מקסיקו, ברזיל, גואטמלה וגם ב-20 מדינות אירופאיות, דרום-אפריקה, טורקיה, איחוד האמירויות במפרץ הפרסי, אוסטרליה, ניו-זילנד, תאילנד, טאיוואן, קוריאה, יפן וסין.
ממש בקרוב תתווסף גם ישראל למפת ההפצה העולמית של אינדיאן, לצד מוצרים אחרים של פולריס שנמכרים אצלנו מזה כשלושה עשורים.
