fbpx

ביקור במוזיאון קוואסאקי ביפן

דור אבן כץ ניצל את ירח הדבש שלו לנסיעה ליפן, ובעת ביקור בעיר קובה הוא לא עמד בפיתוי וביקר במוזיאון קוואסאקי

חופשה מוצלחת חייבת, מבחינתי, לכלול אופנועים ואוכל טוב, לכן יפן עומדת בהחלט בהגדרה הזאת. ארץ הסדר והיעילות, הסושי והסטייק, ארץ המוטוריקה והאופנוענות בשלל צבעים: כחול, אדום, צהוב וירוק. כל אחת מארבע יצרניות האופנועים היפניות ייסדה מוזיאון בעיר שבה היא נוסדה. קוואסאקי החלה את דרכה בעיר קובה (Kobe), וירח דבש ביפן הוא סיבה מעולה לבקר בעיר שידועה בבשר שלה לא פחות מאשר בקונצרן הענק קוואסאקי.

השם ‘קובה’ מצטלצל מוכר לקרניבורים שבינינו, בזכות ה’קובה ביף’ (Kobe beef) המפורסם – אומצת בקר שנחשבת בעיני רבים לטובה בעולם. אבל העיר שנתנה לאומצה את שמה היא עיר הנמל והתעשייה החמישית בגודלה ביפן, עיר מרכזית שממוקמת על צלע הר אל מול הים. תחשבו חיפה, רק ביפנית והרבה יותר בגדול.

לצד חברות ענק כגון ‘נסטלה’, שמרכזיהן שוכנים בעיר נמצאים כאן גם המשרדים הראשיים של קוואסאקי תעשיות כבדות בע”מ, תאגיד שפועל כיום בכל רחבי העולם והוקם בסוף המאה ה-19 על ידי שוזו קוואסאקי.

פעילות הקונצרן נרחבת, וכוללת פיתוח וייצור אוניות, רובוטים לתעשייה, רכבות, מטוסים, טרקטורונים, אופנועי-ים, וגם – גולת הכותרת מבחינתנו – חטיבת האופנועים.

שיעור היסטוריה:

תחום הרכב של קוואסאקי, שבמרכזו חטיבת האופנועים, מהווה כ-30% מכלל הפעילות של התאגיד. היצרנית היפנית, שמזוהה עם הצבע הירוק, היא אחת מארבע היצרניות היפניות הגדולות, ונתח הארי של הייצור שלה מבוצע ביפן עצמה.

בשנות ה-60 של המאה העשרים רכשה קוואסאקי את יצרנית האופנועים ‘מגורו’ (meguru), והידע והניסיון שלה סייע להרחיב משמעותית את היקף הייצור של אופנועים. לאחר מכן החלה החברה גם לייצא אופנועים לארצות הברית.

קאווסאקי הראתה חדשנות ותעוזה כבר בתחילת דרכה, בסוף שנות השישים, עת הציגה את mach III, אופנוע פורץ דרך בעל מנוע שלושה צילינדרים בנפח 500 סמ”ק עם הספק של 60 כוחות סוס.

בשעתו הציע אופנוע זה הספק מנוע שהיה בין הגבוהים בעולם, ומאז ועד היום הציגה קוואסאקי דגמים בלתי נשכחים כמו Z1 ,ZZR1400 ,ZX-10R  ,GPZ900R וגם את NINJA H2R.

אידיאולוגיית הפיתוח של קוואסאקי (שאותה הם מכנים  Ridology=ride+ideology) מבוססת על שלושה עקרונות:

  1. האופנועים ישלבו כוח ועדינות. המטרה לייצר את האופנועים החזקים ביותר בעולם ויחד עם זאת לשמר איזון בין הכוח לעדינות באופן שבו רוכב ירגיש בנוח בעת הרכיבה.
  2. האופנועים יהיו כיפיים וקלים לשליטה. המטרה לאפשר לרוכב לשפר את טכניקת הרכיבה, למצות את פוטנציאל האופנוע, ולהפיק הנאה.
  3. לדלוק אחר כל האפשרויות. לייצר את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר למגוון סגנונות הרכיבה, תוך חיפוש מתמשך אחר פוטנציאל חבוי.

מהכיתה למוזיאון:

מוזיאון קוואסאקי מעוצב חיצונית באופן ייחודי, בולט ומרשים, והקשר שבין התאגיד לעולם הים והספנות ברור: הכניסה למוזיאון היא דרך הנמל ומוזיאון המרינה.

במבואת הכניסה מוצגת סקירת ההיסטוריה של החברה מיומה הראשון, אולם היא לא “ידידותית לתיירים”: המידע באנגלית דל מאוד. לאורך מסדרון זה תלויות תמונות של מוצרים שקאווסאקי מייצרת לצד מנועי מטוסים, אופנוע-ים ואי-אילו פיתוחים פורצי דרך פרי יצירתה. מן המבואה עוברים ל”קולנוע קוואסאקי” שמלהיב ילדים מקומיים, ובו מתנגן בלופ סרט על מסך רחב ידיים, עם צילומי אקשן מכל עולמות התוכן שבהם החברה פעילה.

צליל של מנוע ארבעה צילינדרי בשורה, של ZX-10, כשהוא מורץ בסל”ד גבוה, מושך את המבקרים קדימה אל האולם המרכזי, וכבר עם כניסתם מכה בהם שלדת הצינורות הירוקה והמשגעת של  NINJA H2R, חפה מכל פלסטיקה, כשכל המכלולים חשופים לעיני קהל המבקרים. מעבר לקיר, שעליו מוטבעים שלושת העקרונות שתוארו קודם, מוצג NINJA H2 במלוא הדרו ובגרסת כביש. אין ספק שזאת כניסה מרשימה.

 

בהמשך האולם המרכזי, לצד Z1 super-four 900 האגדי, מוצגים אופנועי גרנד פרי :ZX-RR מבציר 2005 ו-KR500 מבציר 1982. לתחושתי, תצוגת התכלית הזו בתחילת המוזיאון מעיבה על שאר הכלים והמוצגים שנראים פחות מרשימים לאחר הפתיחה החזקה.

כל האופנועים שמוצגים יפים מאד, משוחזרים באופן קפדני ומושלם עם חתכי מנוע, חלקים משופרים ששימשו במירוצים, והסברים מפורטים לאוהבי הטכנולוגיה וההיסטוריה. עם זאת, התצוגה מרוחקת ולוקה בתחום התאורה, הרקע, זוויות שמהן אפשר לגשת לאופנועים, וגם מבחינת מבחר האופנועים.

קוואסאקי, כך נדמה, מנסה למצב את עצמה כמתקדמת טכנולוגית, ותחרותית. כפועל יוצא האופנועים שנבחרו לתצוגה הם אופנועים שקשורים להצלחה בספורט מוטורי, ממוטוקרוס ועד ל-GP.

מבדיקה שערכנו נראה שעד לא מכבר הוצגו בתערוכה אופנועים אייקונים כמו GPZ900, וויאג’ר, ודגמי ZZR ו-KX, אבל בעקבות שינוי בתצוגה הם נעדרים ממנה ובמקומם אפשר לראות את ZX-10R שניצח את אליפות הסופרבייק העולמית ואת KX450F שניצח באליפות הסופרקרוס האמריקאית. זה כמובן מלהיב אבל מבחינתי התערוכה לא שלמה בתצורתה הנוכחית ולא מספרת את הסיפור המלא של חטיבת האופנועים.

אם אתם גבוהים מ-140 ס”מ תוכלו לחוות שימוש בסימולטור רכיבה שמדמה רכיבת מסלול על גבי NINJA ZX-10 אמיתי. האופנוע מחובר לקרקע אל ציר שמאפשר השכבה קלה, וחבל שמכלולי ההפעלה שלו לא משנים את מה שקורה על המסך. אני חוויתי את זה כסתמי, אך רעייתי, שלא רוכבת על אופנוע, דווקא נהנתה. הסימולטור, עם זאת, גרם לשנינו לכאב ראש.

שורה תחתונה

מוזיאון קוואסאקי מספק חוויה טובה שמהולה מעט בתחושת פספוס. קוואסאקי משתדלת למצב עצמה כפורצת דרך וחדשנית אבל הערכים המיוחדים לה לא באים לידי ביטוי במוזיאון. כמובן שלא מומלץ לנסוע עד לעיקר קובה רק כדי לבקר במוזיאון, אבל סטייק ‘קובה’ המיוחד, שרק אחוז אחד מאוכלוסיית העולם זוכה לטעום ממנו, מספק לא רק סיבה טובה יותר אלא גם תירוץ מספק לביקור כזה. אם אתם אכן מתכננים להגיע לעיר, הרשו לי להמליץ על מסעדת moriya kobe beef steak.

מי שאופקיו רחבים יותר מאשר אופנועים בלבד ייהנה גם מתצוגות של רכבות, מטוסים, מסוקים, רכבת ה’שינקאנסן’ הראשונה (הרכבת היפנית שנעה ב-300 קמ”ש ויוצרה לראשונה ע”י קוואסאקי), אופנוע-ים, רובוטים תעשייתיים ועוד. על כל המוצגים הנ”ל ניתן לעלות כדי לחוות אותם מקרוב, וזו כמובן אטרקציה מגניבה לילדים.

הגעה:

  1. רכבת (כשעה וחצי נסיעה מעיר הבירה ההיסטורית של יפן, קיוטו)- ירידה ב-kobe station ומשם הליכה של כרבע שעה לכיוון הנמל על פי שילוט למוזיאון.
  2. ברגל- ללכת לכיוון הנמל ובניין המגדלור האדום (kobe port tower) הצמוד למבנה המוזיאון.

מחיר:

600 ין למבוגר (כ-20 ₪ )

250 ין לילד ( כ-8 ₪ )


השארת תגובה

חייבים להתחבר כדי להגיב.

העסקים של THEDOO

חדש באתר

גלילה לראש העמוד